הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עירובין
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
עֵרוּבִין
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
עֵרוּבִין
עֵרוּב תַּבְשִׁילִין
אם חל יום טוב בערב שבת, עושים עירוב תבשילין בערב יום טוב לפני כניסת החג. לוקחים פת ותבשיל (כגון בשר, דג או ביצה) לסעודת יום השבת ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.
בְּדֵן עֵרוּבָא יְהֵא שְׁרֵא לָֽנָא לְמֵיפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא, וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כׇּל צׇרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבְּתָא, לָֽנוּ וּלְכׇל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.
[תַּרְגּוּם: בְּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָֽנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין (הַחַמִּין), וּלְהַדְלִיק נֵר, וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵּֽנוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, לָֽנוּ וּלְכׇל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.]
עֵרוּב תְּחוּמִין
מניחים מזון לשתי סעודות במקום העירוב לפני כניסת השבת. על העירוב מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.
בְּדֵן עֵרוּבָא יְהֵא שְׁרֵא לָֽנָא לְמֵאזַל מֵאַתְרָא הַדֵּן תְּרֵין אַלְפִין אַמִּין לְכׇל רוּחָא.
[תַּרְגּוּם: בְּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָֽנוּ לֵילֵךְ מִמָקוֹם זֶה אַלְפַּֽיִם אַמָּה לְכׇל רֽוּחַ.]
עֵרוּב חֲצֵרוֹת
אחד מדיירי החצר נותן פת במתנה לאחד משכניו לפני כניסת השבת, וכל הדיירים זוכים בה ונעשים שותפים בה. על העירוב מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.
בְּדֵן עֵרוּבָא יְהֵא שְׁרֵא לָֽנָא לְאַפּוּקֵי וּלְעַיוּלֵי מִבָּתִּים לֶחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְבָתִּים, וּמִבַּֽיִת לְבַֽיִת, לָֽנוּ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בֶּחָצֵר הַזֶּה.
[תַּרְגּוּם: בְּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָֽנוּ לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִבָּתִּים לֶחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְבָתִּים, וּמִבַּֽיִת לְבַֽיִת, לָֽנוּ וּלְכׇל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בֶּחָצֵר הַזֶּה.]