הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/ברכות השחר וקרבנות

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר וְקׇרְבָּנוֹת

---

---

"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי	דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית	סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
	מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד")	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא	תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי	דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית	סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"

---

---

בִּרְכוֹת הַשַּֽׁחַר

כשמתעוררים בבוקר:
[מוֹדֶה / מוֹדָה] אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה; רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחׇכְמָה, וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדֽוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ, שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם וְלַעֲמוֹד לְפָנֶֽיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת.

מסכת ברכות ס, ב 
אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּֽנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא. כׇל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כׇל הַמַּעֲשִׂים, אֲדוֹן כׇל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

וְהַעֲרֶב־נָא, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִֽינוּ, וּבְפִי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַֽחְנוּ וְצֶאֱצָאֵֽינוּ, וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶֽךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

במדבר ו, כד-כו 
יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

פאה, משנה א; מסכת שבת קכז, א 
אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרְאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֵֽלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּֽרֶן קַיֶּֽמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵֽלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְהַכְנָסַת כַּלָּה, וְהַלְוָיַת הַמֵּת, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ; וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶֽגֶד כֻּלָּם.

סֵֽדֶר לְבִישַׁת צִיצִית

מי שאינו מתעטף בטלית גדול, לפני שלובש את הארבע כנפות יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת צִיצִת.

סֵֽדֶר עֲטִיפַת טַלִּית

תפילה לפני שמתעטפים בטלית:
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ; יְיָ אֱלֹהַי, גָּדַֽלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָֽשְׁתָּ. עֹֽטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְרִיעָה.

הִנְנִי מִתְעַטֵּף בְּטַלִּית שֶׁל צִיצִת כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בְטַלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה, כֵּן תִּזְכֶּה נִשְׁמָתִי לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵֽדָן. אָמֵן.

לפני שמתעטף בטלית:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִת.

תהלים לו, ח-יא 
מַה יָּקָר חַסְדְּךָ, אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ, וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶֽיךָ, וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִת זוֹ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכׇל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיָ"ג מִצְוֺת הַתְּלוּיִם בָּהּ. אָמֵן סֶֽלָה.

סֵֽדֶר הַנָּחַת תְּפִלִּין

תפילה לפני הנחת תפילין:
הִנְנִי מְכַוֵּן בְּהַנָּחַת תְּפִלִּין לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּֽנוּ לְהַנִּֽיחַ תְּפִלִּין, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶֽךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ. וְהֵם אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת אֵֽלּוּ: שְׁמַע, וְהָיָה אִם שָׁמֹֽעַ, קַדֶּשׁ, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִחוּדוֹ וְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בָּעוֹלָם; וְשֶׁנִּזְכֹּר נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׁה עִמָּֽנוּ בְּהוֹצִיאוֹ אוֹתָֽנוּ מִמִּצְרָֽיִם, וַאֲשֶׁר לוֹ הַכֹּֽחַ וְהַמֶּמְשָׁלָה בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנוֹ. וְצִוָּֽנוּ לְהָנִיחַ עַל הַיָּד לְזִכְרוֹן זְרוֹעוֹ הַנְּטוּיָה; וְשֶׁהִיא נֶֽגֶד הַלֵּב, לְשַׁעְבֵּד בָּזֶה תַּאֲוֺת וּמַחְשְׁבוֹת לִבֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ; וְעַל הָרֹאשׁ נֶֽגֶד הַמֹּֽחַ, שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹחִי עִם שְׁאָר חוּשַׁי וְכֹחוֹתַי כֻּלָּם יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים לַעֲבוֹדָתוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמִשֶּֽׁפַע מִצְוַת תְּפִלִּין יִתְמַשֵּׁךְ עָלַי לִהְיוֹת לִי חַיִּים אֲרֻכִּים וְשֶֽׁפַע קֹֽדֶשׁ וּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, בְּלִי הַרְהוֹר חֵטְא וְעָוֺן כְּלָל, וְשֶׁלֹּא יְפַתֵּֽנוּ וְלֹא יִתְגָּֽרֶה בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע, וְיַנִּיחֵֽנוּ לַעֲבוֹד אֶת יְיָ כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבֵֽנוּ. אָמֵן.

על הנחת תפלה של יד מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַנִּֽיחַ תְּפִלִּין.

על תפלה של ראש מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין.

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וּמֵחׇכְמָתְךָ, אֵל עֶלְיוֹן, תַּאֲצִיל עָלַי, וּמִבִּינָתְךָ תְּבִינֵֽנִי; וּבְחַסְדְּךָ תַּגְדִּיל עָלַי, וּבִגְבוּרָתְךָ תַּצְמִית אֹיְבַי וְקָמַי; וְשֶֽׁמֶן הַטּוֹב תָּרִיק עַל שִׁבְעָה קְנֵי הַמְּנוֹרָה לְהַשְׁפִּֽיעַ טוּבְךָ לִבְרִיּוֹתֶֽיךָ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן.

כשכורכים את הרצועה סביב האצבע האמצעית:
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַֽעַתְּ אֶת יְיָ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת הֲנָחַת תְּפִלִּין זוֹ כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכׇל פְּרָטֶֽיהָ וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוׇּנוֹתֶֽיהָ וְתַרְיַ"ג מִצְוֺת הַתְּלוּיִם בָּהּ. אָמֵן סֶֽלָה.

שמות יג, א-י 
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַדֶּשׁ־לִי כׇל בְּכוֹר, פֶּֽטֶר כׇּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, לִי הוּא. וַיֹּֽאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים, כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיא יְיָ אֶתְכֶם מִזֶּה; וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ. הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים, בְּחֹֽדֶשׁ הָאָבִיב. וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְיָ אֶל אֶֽרֶץ הַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת לָךְ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹֽדֶשׁ הַזֶּה. שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַייָ. מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכׇל גְּבֻלֶֽךָ. וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶֽיךָ, לְמַֽעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְיָ בְּפִיךָ, כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִֽימָה.

שמות יג, יא-טז 
וְהָיָה, כִּי יְבִאֲךָ יְיָ אֶל אֶרֶץ הַֽכְּנַעֲנִי, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶֽיךָ, וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כׇל פֶּֽטֶר רֶֽחֶם לַייָ; וְכׇל פֶּֽטֶר שֶֽׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ, הַזְּכָרִים, לַייָ. וְכׇל פֶּֽטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה, וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ; וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶֽיךָ תִּפְדֶּה. וְהָיָה, כִּי יִשְׁאׇלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם מִבֵּית עֲבָדִים. וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ, וַיַּהֲרֹג יְיָ כׇּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה, עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵֽחַ לַייָ כׇּל פֶּֽטֶר רֶֽחֶם, הַזְּכָרִים, וְכׇל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶֽיךָ, כִּי בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרָֽיִם.

כשנכנסים לבית הכנסת:
מַה טֹּֽבוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶֽיךָ יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶֽךָ, אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ. יְיָ, אָהַֽבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶֽךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ. וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָֽעָה, אֶבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשִׂי. וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ, יְיָ, עֵת רָצוֹן; אֱלֹהִים, בְּרׇב־חַסְדֶּֽךָ, עֲנֵֽנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ.

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ בְּטֶֽרֶם כׇל יְצִיר נִבְרָא.
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא.
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל לְבַדּוֹ יִמְלוֹךְ נוֹרָא.
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה.
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה.
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה.
וְהוּא אֵלִי וְחַי גֹּאֲלִי  וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה.
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא.
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה.
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי יְיָ לִי וְלֹא אִירָא.

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ.
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ.
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גוּף לֹא נַעֲרוֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ.
קַדְמוֹן לְכׇל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ.
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם וְכׇל נוֹצָר יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ.
שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה עוֹד נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ.
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ.
צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ.
גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד כְּמִפְעָלוֹ נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ.
יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ.
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּֽׂכְוִי בִינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי [גּוֹי / גּוֹיָה].

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי [עָֽבֶד / שִׁפְחָה].

האיש אומר: בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַֽׂנִי אִשָּׁה.

האישה אומרת: בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשַֽׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵֽחַ עִוְרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כׇל צָרְכִּי.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָֽבֶר.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּֽחַ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּרְגִּילֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ וְדַבְּקֵֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ; וְאַל תְּבִיאֵֽנוּ לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָוֺן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן; וְאַל תַּשְׁלֶט־בָּֽנוּ יֵֽצֶר הָרָע; וְהַרְחִיקֵֽנוּ מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע; וְדַבְּקֵֽנוּ בְּיֵֽצֶר הַטּוֹב וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים; וְכֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד־לָךְ. (ש"ץ) וּתְנֵֽנוּ הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, וְתִגְמְלֵֽנוּ חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּצִּילֵֽנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם מֵעַזֵּי פָנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע וּמֵחָבֵר רָע, וּמִשָּׁכֵן רָע וּמִפֶּֽגַע רָע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית, מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּֽעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שֶׁהוּא בֶן־בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶן־בְּרִית.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, זׇכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ, וּפׇקְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם; וּזְכָר־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶֽסֶד, וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

בראשית כב, א-יט 
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵֽלֶּה, וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו: אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי. וַיֹּֽאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, אֲשֶׁר אָהַֽבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה, וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה, וַיָּֽקׇם וַיֵּֽלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר לוֹ הָאֱלֹהִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק. וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְכָה עַד כֹּה, וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעֹלָה וַיָּֽשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶֽלֶת, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּֽאמֶר: אָבִי, וַיֹּֽאמֶר: הִנֶּֽנִּי בְנִי; וַיֹּֽאמֶר: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה. וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם: אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּֽו. וַיָּבֹֽאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָֽמַר לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּֽחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים, וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּֽחַ מִמַּֽעַל לָעֵצִים. וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶֽלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְיָ מִן הַשָּׁמַֽיִם, וַיֹּֽאמֶר: אַבְרָהָם, אַבְרָהָם, וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי. וַיֹּֽאמֶר: אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּֽעַר וְאַל תַּֽעַשׂ לוֹ מְאֽוּמָה, כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה, וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּֽנִּי. וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַֽיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַֽיִל, וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה תַּֽחַת בְּנוֹ. וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא: יְיָ יִרְאֶה, אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם: בְּהַר יְיָ יֵרָאֶה. וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְיָ אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָֽיִם. וַיֹּֽאמֶר: בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי, נְאֻם יְיָ, כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידֶֽךָ. כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם, וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַֽׁעַר אֹיְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ, עֵֽקֶב אֲשֶׁר שָׁמַֽעְתָּ בְּקֹלִי. וַיָּֽשׇׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָֽׁבַע.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וְאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּזְכָּר־לָֽנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ. כְּמוֹ שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִֽינוּ אֶת רַחֲמָיו מִבֶּן־יְחִידוֹ, וְרָצָה לִשְׁחֹט אוֹתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ, כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶֽיךָ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵֽינוּ, וְיָגֺֽלּוֹ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ, וְתִכָּנֵס אִתָּֽנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶֽךָ, וְתִתְנַהֵג עִמָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּמִדַּת הַחֶֽסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים. וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל, יָשׁוּב חֲרוֹן אַפְּךָ מֵעַמְּךָ וּמֵעִירְךָ וּמֵאַרְצְךָ וּמִנַחֲלָתֶֽךָ. וְקַיֶם־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר, וְהָאָֽרֶץ אֶזְכֹּר.

לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַֽיִם בַּסֵּֽתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר:

רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, לֹא עַל צִדְקוֹתֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַֽחְנוּ, מֶה חַיֵּֽינוּ, מֶה חַסְדֵּֽנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה יְּשׁוּעָתֵֽנוּ, מַה כֹּחֵֽנוּ, מַה גְּבוּרָתֵֽנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הֲלֹא כׇּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַֽיִן לְפָנֶֽיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׁכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּֽהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶֽבֶל לְפָנֶֽיךָ; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָֽיִן, כִּי הַכֹּל הָֽבֶל.

אֲבָל אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, זֶֽרַע יִצְחָק יְחִידוֹ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּב הַמִּזְבֵּֽחַ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶֽךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַֽבְתָּ אוֹתוֹ, וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַֽחְתָּ בּוֹ, קָרָֽאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן.

לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ וּלְפָאֶרְךָ, וּלְבָרֵךְ וּלְקַדֵּשׁ וְלָֽתֵת שֶֽׁבַח וְהוֹדָיָה לִשְׁמֶֽךָ. אַשְׁרֵֽינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵֽנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵֽנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵֽנוּ. (ש"ץ) אַשְׁרֵֽינוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים, עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר, וְאוֹמְרִים פַּעֲמַֽיִם בְּכׇל יוֹם:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

אַתָּה הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאַתָּה הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. קַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶֽךָ, וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶֽךָ, (ש"ץ) וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתִגְבַּהּ קַרְנֵֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּרַבִּים.

אַתָּה הוּא, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ וּבִשְׁמֵי הַשָּׁמַֽיִם הָעֶלְיוֹנִים. אֱמֶת, אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין אֱלֹהִים. קַבֵּץ קֺוֶֽיךָ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ; יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇל בָּאֵי עוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָֽרֶץ. אַתָּה עָשִֽׂיתָ אֶת הַשָּׁמַֽיִם וְאֶת הָאָֽרֶץ, אֶת הַיָּם, וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּם, וּמִי בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, בָּעֶלְיוֹנִים אוֹ בַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁיֹּאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם, עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ חֶֽסֶד בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ, וְקַיֶּם־לָֽנוּ, יְיָ אֶלֹהֵֽינוּ, מַה שֶּׁכָּתוּב: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָֽרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ.

קׇרְבָּנוֹת

שמות ל, יז-כא 
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: וְעָשִֽׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹֽשֶׁת, וְכַנּוֹ נְחֹֽשֶׁת, לְרׇחְצָה. וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹֽהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּֽחַ, וְנָתַתָּ שָֽׁמָּה מָֽיִם. וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּֽנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. בְּבֹאָם אֶל אֹֽהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַֽיִם וְלֹא יָמֻֽתוּ; אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּֽחַ לְשָׁרֵת, לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַייָ. וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻֽתוּ; וְהָיְתָה לָהֶם חׇק־עוֹלָם, לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵֽינוּ וְתִמְחׇל־לָֽנוּ עַל כׇּל חַטֹּאתֵֽינוּ, וּתְכַפֶּר־לָֽנוּ עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ, וְתִסְלַח לְכׇל פְּשָׁעֵֽינוּ, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ קׇרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵֽנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ, כָּאָמוּר:

במדבר כח, א-ח 
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי, רֵֽיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ. וְאָמַרְתָּ לָהֶם: זֶה הָֽאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ: כְּבָשִׂים בְּנֵֽי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַֽיִם לַיּוֹם, עֹלָה תָמִיד. אֶת הַכֶּֽבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּֽקֶר, וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם. וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹֽלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶֽׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין. עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי, לְרֵֽיחַ נִיחֹֽחַ, אִשֶּׁה לַייָ. וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד; בַּקֹּֽדֶשׁ הַסֵּךְ נֶֽסֶךְ שֵׁכָר לַייָ. וְאֵת הַכֶּֽבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם; כְּמִנְחַת הַבֹּֽקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה, אִשֵּׁה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ לַייָ.

ויקרא א, יא 
וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶֽרֶךְ הַמִּזְבֵּֽחַ צָפֹֽנָה לִפְנֵי יְיָ; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּֽחַ סָבִיב.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא אֲמִירָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּמְרֻצָּה לְפָנֶֽיךָ, כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.

אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהִקְטִֽירוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּֽיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי משֶׁה נְבִיאֶֽךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:

שמות ל, לד-לו; ל, ז-ח 
וַיֹּֽאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵֽלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה; בַּד בְּבַד יִהְיֶה. וְעָשִֽׂיתָ אֹתָהּ קְטֹֽרֶת, רֹֽקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵֽחַ, מְמֻלָּח, טָהוֹר קֹֽדֶשׁ. וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּֽנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּֽנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹֽהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָֽׁמָּה; קֹֽדֶשׁ קׇדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹֽרֶת סַמִּים בַּבֹּֽקֶר בַּבֹּֽקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶֽנָּה. וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּֽיִם יַקְטִירֶֽנָּה; קְטֹֽרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם.

תלמוד בבלי, כריתות ו, א; תלמוד ירושלמי, יומא ד, ה 
תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָֽיוּ בָהּ: שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה לְכׇל יוֹם, פְּרַס בַּשַּׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חׇפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים, וּמַחֲזִירָם לְמַכְתֶּֽשֶׁת בְּעֶֽרֶב יוֹם הַכִּפֻּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָֽיוּ בָהּ, וְאֵֽלּוּ הֵן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה, וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ, וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֶה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָֽתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִפֹּֽרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא, כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִפֹּֽרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין, כְּשֵׁרָה; לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִֽיעַ, לֹא שָׁמַֽעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ, כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה.

תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַֽיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ; וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִֽירוּ מִמֶּֽנּוּ אִשֶּׁה לַייָ.

 יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב־לָֽנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה.
 יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ.
 יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

אַתָּה סֵֽתֶר לִי, מִצַּר תִּצְּרֵֽנִי; רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵֽנִי, סֶֽלָה.

וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

מסכת יומא לג, א 
אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵֽדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא וַאֲלִבָּא דְאַבָּא שָׁאוּל: מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶֽמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּֽחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וַהֲטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָּבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶֽמֶת לִקְטֹֽרֶת, וּקְטֹֽרֶת קוֹדֶֽמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין קוֹדְמִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָרַךְ עָלֶֽיהָ הָעֹלָה, וְהִקְטִיר עָלֶֽיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. עָלֶֽיהָ הַשְׁלֵם כׇּל הַקׇּרְבָּנוֹת כֻּלָּם.

 אָנָּא, בְּכֹֽחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה.
 קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵֽנוּ, טַהֲרֵֽנוּ, נוֹרָא.
 נָא, גִבּוֹר, דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שׇׁמְרֵם.
 בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵם, צִדְקָתְךָ תָּמִיד גׇּמְלֵם.
 חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶֽךָ.
 יָחִיד גֵּאֶה, לְעַמְּךָ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶֽךָ.
 שַׁוְעָתֵֽנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵֽנוּ, יוֹדֵֽעַ תַּעֲלוּמוֹת.
   בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אַתָּה צִוִּיתָֽנוּ לְהַקְרִיב קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָם, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם; וְעַתָּה בַּעֲוֺנוֹתֵֽינוּ חָרֵב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטֵל הַתָּמִיד, וְאֵין לָֽנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵֽינוּ, לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיְּהֵא שִֽׂיחַ שִׂפְתוֹתֵֽינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶֽיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַֽבְנוּ קׇרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַֽדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ.

בשבת אומרים:
במדבר כח, ט-י 
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ.

בראש חודש אומרים:
במדבר כח, יא-טו 
וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִֽיבוּ עֹלָה לַייָ: פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַֽיִם, וְאַֽיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן לָאַֽיִל הָאֶחָד. וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן, סֹֽלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּֽׁמֶן, לַכֶּֽבֶשׂ הָאֶחָד, עֹלָה רֵֽיחַ נִיחֹֽחַ, אִשֶּׁה לַייָ. וְנִסְכֵּיהֶם, חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר, וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַֽיִל, וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּֽבֶשׂ, יָֽיִן; זֹאת עֹלַת חֹֽדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה. וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַייָ; עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה, וְנִסְכּוֹ.

משנה זבחים, פרק ה 
א. אֵיזֶֽהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים. קׇדְשֵׁי קׇדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, פָּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים וְעַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב; מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן; אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב.

ב. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹֽכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב; מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּֽבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּֽחַ הַחִיצוֹן; אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב. אֵֽלּוּ וָאֵֽלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּֽשֶׁן.

ג. חַטֹּאת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד, אֵֽלּוּ הֵן חַטֹּאת הַצִּבּוּר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת. כֵּיצַד, עָלָה בַכֶּֽבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא־לוֹ לְקֶֽרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת.

ד. הָעוֹלָה קֹֽדֶשׁ קׇדָשִׁים. שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע; וּטְעוּנָה הַפְשֵׁט, וְנִתּֽוּחַ, וְכָלִיל לָאִשִּׁים.

ה. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת, אֵֽלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת: אֲשַׁם גְּזֵלוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהֻנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת.

ו. הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַֽיְלָה, עַד חֲצוֹת. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

ז. שְׁלָמִים קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד. הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם.

ח. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּֽסַח קׇדָשִׁים קַלִּים. שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶֽגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן: הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכׇל אָדָם. וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַֽיְלָה אֶחָד. הַפֶּֽסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּֽיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי.

ספרא, פתיחה 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַתּוֹרָה נִדְרָֽשֶׁת:

א) מִקַּל וָחֹֽמֶר;

ב) וּמִגְּזֵרָה שָׁוָה;

ג) מִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד, וּמִבִּנְיַן אָב מִשְּׁנֵי כְתוּבִים;

ד) מִכְּלָל וּפְרָט;

ה) וּמִפְּרָט וּכְלָל;

ו) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט;

ז) מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט, וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל;

ח) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא;

ט) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁהוּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחֲמִיר;

י) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעוֹן טֹֽעַן אַחֵר שֶׁלֹּא כְעִנְיָנוֹ, יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר;

יא) כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירֶֽנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ;

יב) דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ, וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּוֹפוֹ;

יג) וְכֵן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיָּבֹא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִֽיעַ בֵּינֵיהֶם.

אבות ה, כג; מלאכי ג, ד 
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ. וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

קַדִּישׁ דְּרַבָּנָן

יתומים:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כׇּל מָן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי בְּאַתְרָא [בארץ: קַדִּישָׁא] הָדֵן, וְדִי בְכׇל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא, חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמִין, וְחַיִּין אֲרִיכִין, וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים טוֹבִים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

המשך: פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְחוֹל או פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה לְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב