הַשְׁכִּיבֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לְשָׁלוֹם; וְהַעֲמִידֵֽנוּ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיִּים; וּפְרוֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶֽךָ, וְתַקְּנֵֽנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶֽיךָ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ; וְהָגֵן בַּעֲדֵֽנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵֽינוּ אוֹיֵב, דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן; וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵֽינוּ וּמֵאַחֲרֵֽינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ תַּסְתִּירֵֽנוּ; כִּי אֵל שׁוֹמְרֵֽנוּ וּמַצִּילֵֽנוּ אָֽתָּה, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה. (ש"ץ) וּשְׁמוֹר צֵאתֵֽנוּ וּבוֹאֵֽנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.
בארץ ישראל לא אומרים את הפסוקים הבאים ולא את הברכה לאחריהם ("המלך בכבודו... על כל מעשיו"), אלא ממשיכים בחצי קדיש בעמ' 199.[1]
בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָֽיִם; הַלְלוּ־יָהּ. בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָֽרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם; יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל; כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם. וַיַּרְא כׇּל הָעָם וַֽיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵֽינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ. הוֹשִׁיעֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶֽׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. כׇּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ יָבֽוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶֽיךָ, אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶֽךָ. כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת; אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּֽךָ. וַאֲנַֽחְנוּ, עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶֽךָ, נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ.
בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּֽיְלָה; בָּרוּךְ יְיָ בְּשׇׁכְבֵּֽנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ; כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶֽפֶשׁ כׇּל חָי, וְרֽוּחַ כׇּל בְּשַׂר אִישׁ. בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי; פָּדִֽיתָ אוֹתִי,הערות
- ^ ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצ'ינסקי, עמ' יח.