סדר הגדה של פסח (בירנבוים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מפתח לעמודי הספר

סֵֽדֶר
הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח


מְתֻרְגָּם וּמְפֹרָשׁ

מֵאֵת

פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים


הִיבְּרוּ פּוֹבְּלִישִׁינְגְ קוֹמְפַּנִי

נְיוּ־יוֹרְקְ

ערב פסח[עריכה]

סֵֽדֶר הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח מֵאֵת פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

בְּדִיקַת חָמֵץ

לפני בדיקת חמץ בלילה שלפני חג הפסח מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל בִּעוּר חָמֵץ.

אחרי הבדיקה בלילה מכריזים:

כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי, דְּלָא חֲמִתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
[תַּרְגּוּם: כָּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁלֹּא רְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא בִעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ.]

אחרי ביעור חמץ בערב פסח בבוקר מכריזים:

כׇּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי, דַּחֲמִתֵּהּ וּדְלָא חֲמִתֵּהּ, דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא.
[תַּרְגּוּם: כָּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי, שֶׁרְאִיתִיו וְשֶׁלֹּא רְאִיתִיו, שֶׁבִּעַרְתִּיו וְשֶׁלֹּא בִעַרְתִּיו, יִתְבַּטֵּל וְיִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ.]


עֵרוּב תַּבְשִׁילִין

אם חל יום טוב בערב שבת, עושים עירוב תבשילין בערב יום טוב:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.

בְּדֵן עֵרוּבָא יְהֵא שְׁרֵא לָֽנָא לְמֵיפָא וּלְבַשָּׁלָא וּלְאַטְמָנָא, וּלְאַדְלָקָא שְׁרָגָא, וּלְמֶעְבַּד כׇּל צׇרְכָּנָא מִיּוֹמָא טָבָא לְשַׁבְּתָא, לָֽנוּ וּלְכׇל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.

[תַּרְגּוּם: בְּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא מֻתָּר לָֽנוּ לֶאֱפוֹת וּלְבַשֵּׁל וּלְהַטְמִין (הַחַמִּין), וּלְהַדְלִיק נֵר, וְלַעֲשׂוֹת כׇּל צׇרְכֵּֽנוּ מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת, לָֽנוּ וּלְכׇל הַדָּרִים בָּעִיר הַזֹּאת.]

הַדְלָקַת נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (שַׁבָּת וְשֶׁל) יוֹם טוֹב.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְמַן הַזֶּה.


בִּרְכַּת הוֹרִים

  • לבנים: יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַֽיִם וְכִמְנַשֶּׁה.
  • לבנות: יְשִׂמֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה.

יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶֽךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶֽיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.


סדר ליל פסח[עריכה]

קַעֲרַת הַסֵּדֶר

קערת הסדר מהגדת בירנבוים.pdf

מוזגים כוס יין לכל אחד מהמסובים בשולחן הסדר.
חובה על כל אדם מישראל לשתות ארבע כוסות של יין בליל הסדר.


סֵֽדֶר לֵיל פֶּֽסַח

קַדֵשׁ  וּרְחַץ,
כַּרְפַּס  יַֽחַץ.
מַגִּיד  רׇחְצָה,
מוֹצִיא מַצָּה.
מָרוֹר  כּוֹרֵךְ,
שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ.
צָפוּן  בָּרֵךְ,
הַלֵּל  נִרְצָה.


קַדֵּשׁ

בליל שבת (ששי בערב):

(וַיְהִי עֶֽרֶב וַיְהִי בֹֽקֶר

יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.)

סָבְרֵי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּֽחַר בָּֽנוּ מִכׇּל עָם, וְרוֹמְמָֽנוּ מִכׇּל לָשׁוֹן, וְקִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו. וַתִּתֶּן־לָֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בְּאַהֲבָה (שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְאֶת יוֹם) חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ, (בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ, וְאוֹתָֽנוּ קִדַּֽשְׁתָּ מִכׇּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קׇדְשְׁךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

במוצאי שבת:

(בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּֽלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּֽשְׁתָּ; הִבְדַּֽלְתָּ וְקִדַּֽשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְקֹֽדֶשׁ.)

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.


וּרְחַץ

[נוטלין את הידיים ללא ברכה.]


כַּרְפַּס

על הכרפס מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.


יַֽחַץ

[בעל הבית יבצע את המצה האמצעית לשתים ומצפין את החצי הגדול לאפיקומן.]



מַגִּיד

מגלים את המצות, מגביהים את הקערה, ואומרים בקול רם:

 הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכַֽלוּ אַבְהָתָֽנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָֽיִם.
 כׇּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֻל, כׇּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.
 הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.
 הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

מוזגים כוס שני, וכאן הבן שואל:

מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכׇּל הַלֵּילוֹת.

שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.

שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּֽיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.

שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אֵין אָֽנוּ מַטְבִּילִין אֲפִֽילוּ פַּֽעַם אֶחָת, הַלַּֽיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.

שֶׁבְּכׇל הַלֵּילוֹת אָֽנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּֽיְלָה הַזֶּה כֻּלָּֽנוּ מְסֻבִּין.

אומרים ביחד:

עֲבָדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם, וַיּוֹצִיאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, הֲרֵי אָֽנוּ וּבָנֵֽינוּ וּבְנֵי בָנֵֽינוּ, מְשֻׁעְבָּדִים הָיִֽינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָֽיִם. וַאֲפִֽילוּ כֻּלָּֽנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּֽנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּֽנוּ זְקֵנִים, כֻּלָּֽנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵֽינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָֽיִם. וְכׇל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻֽעַ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַֽיִם כׇּל אוֹתוֹ הַלַּֽיְלָה, עַד שֶׁבָּֽאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵֽינוּ, הִגִּֽיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִֽיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַֽיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַֽעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם כׇּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. יְמֵי חַיֶּֽיךָ הַיָּמִים; כׇּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְמֵי חַיֶּֽיךָ הָעוֹלָם הַזֶּה; כׇּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָשִֽׁיחַ.

בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא.

כְּנֶֽגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.

חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר: מַה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶתְכֶם. וְאַף אַתָּה אֱמׇר־לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּֽסַח, אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּֽסַח אֲפִיקוֹמָן.

רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר: מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם. לָכֶם וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בָּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו, וֶאֱמׇר־לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם. לִי וְלֹא לוֹ, אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל.

תָּם מָה הוּא אוֹמֵר: מַה זֹּאת. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹֽזֶק יָד הוֹצִיאָֽנוּ יְיָ מִמִּצְרַֽיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.

וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵֽעַ לִשְׁאוֹל–אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם.

יָכֹל מֵרֹאשׁ חֹֽדֶשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: בַּיוֹם הַהוּא. אִי בַּיוֹם הַהוּא, יָכֹל מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: בַּעֲבוּר זֶה. בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַֽרְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶֽיךָ.

מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, וְעַכְשָׁו קֵרְבָֽנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹאמֶר יְהוֹשֻֽעַ אֶל כׇּל הָעָם, כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵֽבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּֽרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר; וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵֽבֶר הַנָּהָר, וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכׇל אֶֽרֶץ כְּנָֽעַן; וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ, וָאֶתֵּן לוֹ אֶת יִצְחָק. וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵּׂעִיר לָרֶֽשֶׁת אֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָֽיִם.

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשֵּׁב אֶת הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּֽאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹֽע תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶֽרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹֽדוּ דָּן אָנֹֽכִי; וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

מכסים את המצות ומגביהים את הכוסות:

 וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָנוּ.
 שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ,
 אֶלָּא שֶׁבְּכׇל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ,
 וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵֽנוּ מִיָּדָם.

מניחים את הכוסות ומגלים שוב את המצות.

צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִֽינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּֽרֶד מִצְרַֽיְמָה, וַיָּֽגׇר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל, עָצוּם וָרָב.

וַיֵֽרֶד מִצְרַֽיְמָה, אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר. וַיָּֽגׇר שָׁם, מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִֽינוּ לְהִשְׁתַּקֵּֽעַ בְּמִצְרַֽיִם אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָֽרֶץ בָּֽאנוּ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶֽיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶֽרֶץ כְּנָֽעַן; וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶֽיךָ בְּאֶֽרֶץ גֹּֽשֶן.

בִּמְתֵי מְעָט, כְּמוֹ שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּשִׁבְעִים נֶֽפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָֽיְמָה; וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם לָרֹב.

וַיְהִי שָׁם לְגוֹי, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים שָׁם.

גָּדוֹל עָצוּם, כְּמוֹ שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ, וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָֽרֶץ אֹתָם.

וָרָב, כְּמוֹ שֶּׁנֶּאֱמַר: רְבָבָה כְּצֶֽמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּֽיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי, וַתָּבֹֽאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים; שָׁדַֽיִם נָכֹֽנוּ, וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּֽחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה.

    וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּֽוּנוּ;
    וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה.

וַיָּרֵֽעוּ אֹתָֽנוּ הַמִּצְרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הָֽבָה נִתְחַכְמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי תִקְרֶֽאנָה מִלְחָמָה, וְנוֹסַף גַם הוּא עַל שׂנְאֵֽינוּ וְנִלְחַם בָּֽנוּ וְעָלָה מִן הָאָֽרֶץ.

וַיְעַנּֽוּנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשִֽׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַֽעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם. וַיִּֽבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.

וַיִתְּנוּ עָלֵֽינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַעֲבִֽדוּ מִצְרַֽיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָֽרֶךְ.

    וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ;
    וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵֽנוּ, וַיַּרְא אֶת עׇנְיֵֽנוּ,
    וְאֶת עֲמָלֵֽנוּ, וְאֶת לַחֲצֵֽנוּ.

וַנִּצְעַק אֶל יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתֵֽינוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּֽמׇת מֶֽלֶךְ מִצְרַֽיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבוֹדָה וַיִּזְעָֽקוּ; וַתַּֽעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה.

וַיִּשְׁמַע יְיָ אֶת קֹלֵֽנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם, אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב.

וַיַּרְא אֶת עׇנְיֵֽנוּ–זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּֽרֶךְ אֶֽרֶץ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּֽדַע אֱלֹהִים.

וְאֶת עֲמָלֵֽנוּ–אֵֽלּוּ הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹֽרָה תַּשְׁלִיכֻֽהוּ, וְכׇל הַבַּת תְּחַיּוּן.

וְאֶת לַחֲצֵֽנוּ–זֶה הַדְּחַק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם רָאִֽיתִי אֶת הַלַּֽחַץ אֲשֶׁר מִצְרַֽיִם לֹחֲצִים אֹתָם.

  וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִצְרַֽיִם בְּיָד חֲזָקָה, וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה,
    וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים.

וַיּוֹצִאֵֽנוּ יְיָ מִמִצְרַֽיִם–לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִֽיחַ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כׇל בְּכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה; וּבְכׇל אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְיָ.

וְעָבַרְתִּי בְאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם בַּלַּֽיְלָה הַזֶּה, אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ; וְהִכֵּיתִי כׇל בְכוֹר בְּאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, אֲנִי וְלֹא שָׂרָף; וּבְכׇל אֱלֹהֵי מִצְרַֽיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִֽיחַ; אֲנִי יְיָ, אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר.

בְּיָד חֲזָקָה–זוֹ הַדֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, בַּסּוּסִים, בַּחֲמֹרִים, בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, דֶֽבֶר כָּבֵד מְאֹד.

וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה–זוֹ הַחֶֽרֶב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָֽיִם.

וּבְמֹרָא גָּדֹל–זֶה גִלּוּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבֹא לָקַֽחַת לוֹ גוֹי מִקֶֽרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת, בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה, וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה, וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַֽיִם לְעֵינֶֽיךָ.

וּבְאֹתוֹת–זֶה הַמַּטֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶֽךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת.

וּבְמֹפְתִים–זֶה הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ:

מטיפים שלוש טיפות של יין באמירת "דם", "ואש", "ותמרות עשן":

דָּם, וָאֵשׁ, וְתִמְרוֹת עָשָׁן.

דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה שְׁתַּֽיִם, וּבִזְרֹֽעַ נְטוּיָה שְׁתַּֽיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל שְׁתַּֽיִם, וּבְאֹתוֹת שְׁתַּֽיִם, וּבְמֹפְתִים שְׁתַּֽיִם. אֵֽלּוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, וְאֵלּוּ הֵן:

מטיפים טיפת יין באמירת כל אחת מעשר המכות:

דָּם, צְפַרְדֵּֽעַ, כִּנִּים,
עָרוֹב, דֶּֽבֶר, שְׁחִין,
בָּרָד, אַרְבֶּה, חֹֽשֶׁךְ,
מַכַּת בְּכֹרוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים:

מטיפים טיפת יין באמירת כל אחת משלושת הקיצורים הבאים:

דְּצַ"ךְ, עֲדַ"שׁ, בְּאַחַ"ב.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּֽיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם עֶֽשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַֽיִם מַה הוּא אוֹמֵר: וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא. וְעַל הַיָּם מַה הוּא אוֹמֵר: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַֽיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ; וַיַּאֲמִֽינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְּאֶצְבַּע, עֶֽשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ עֶֽשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

רַבִּי אֱלִיעֶֽזֶר אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה, שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה, וָזַֽעַם, וְצָרָה, מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה אַחַת, וָזַֽעַם שְׁתַּֽיִם, וְצָרָה שָׁלֹשׁ, מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַֽיִם מַכּוֹת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּֽיִן שֶׁכׇּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַֽיִם, הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה, וָזַֽעַם, וְצָרָה, מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. חֲרוֹן אַפּוֹ אַחַת, עֶבְרָה שְׁתַּֽיִם, וָזַֽעַם שָׁלֹשׁ, וְצָרָה אַרְבַּע, מִשְׁלַֽחַת מַלְאֲכֵי רָעִים חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַֽיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַֽיִם מַכּוֹת.

כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ.

אִלּוּ הוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָֽתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ נָֽתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָֽרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ קָֽרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ הֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ סִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, ולֹא הֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ הֶאֱכִילָנֽוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ נָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ קֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵּֽנוּ.
אִלּוּ נָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵֽנוּ.
אִלּוּ הִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָֽנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵּֽנוּ.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּֽלֶת לַמָּקוֹם עָלֵֽינוּ: שֶׁהוֹצִיאָֽנוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָֽרַע לָֽנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָֽנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵֽינוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צׇרְכֵּֽנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָֽנוּ אֶת הַמָּן, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָֽנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָֽתַן לָֽנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָֽנוּ לְאֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָֽנָה לָֽנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כׇּל עֲוֺנוֹתֵֽינוּ.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּֽסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵֽלּוּ הֵן:

פֶּֽסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר.

פֶּֽסַח, שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵֽינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח הוּא לַייָ, אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַֽיִם בְּנׇגְפּוֹ אֶת מִצְרַֽיִם, וְאֶת בָּתֵּֽינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחֲווּ.

מראים את המצות ואומרים:

מַצָּה זוֹ, שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵֽינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִֽיאוּ מִמִּצְרַֽיִם, עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ; כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵֽהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם.

מראים את המרור ואומרים:

מָרוֹר זֶה, שֶׁאָֽנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹֽמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכׇל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָֽרֶךְ.

בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָֽיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָֽיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָֽנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָֽנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לְמַֽעַן הָבִיא אֹתָֽנוּ, לָֽתֶת לָֽנוּ אֶת הָאָֽרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵֽינוּ.

מגביהים את הכוסות ואומרים:

לְפִיכָךְ אֲנַֽחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ אֶת כׇּל הַנִסִּים הָאֵֽלוּ: הוֹצִיאָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, מֵאֵֽבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה; הַלְלוּיָהּ.

מניחים את הכוסות.

תהלים קיג

הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ, עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶֽׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ. רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַֽיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּייָ אֱלֹהֵֽינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָֽׁבֶת. הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶֽרֶת הַבַּֽיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיד

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז. הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס; הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס; הַיַּרְדֵּן, תִּסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים, תִּרְקְדוּ כְאֵילִים; גְּבָעוֹת, כִּבְנֵי צֹאן. מִלִּפְנֵי אָדוֹן חֽוּלִי אָֽרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלֽוֹהַּ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָֽיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ־מָֽיִם.

מגביהים את הכוסות ואומרים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָֽנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ מִמִּצְרַֽיִם, וְהִגִּיעָֽנוּ לַלַּֽיְלָה הַזֶּה, לֶאֱכׇל־בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, הַגִּיעֵֽנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים, הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ, וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים, אֲשֶׁר יַגִּֽיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ עַל גְּאֻלָּתֵֽנוּ וְעַל פְּדוּת נַפְשֵֽׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל.

על כוס שני מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.


רׇחְצָה

על נטילת הידיים לפני הסעודה מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל נְטִילַת יָדָֽיִם.


מוֹצִיא, מַצָּה

על המצות מברכים שתי ברכות:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמּֽוֹצִיא לֶֽחֶם מִן הָאָֽרֶץ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה.

מָרוֹר

על המרור מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר.


כּוֹרֵךְ

כורכים מצה ומרור ביחד ואומרים:

זֵֽכֶר לְמִקְדָּשׁ כְּהִלֵּל. כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם: הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַֽחַד, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻֽהוּ.


שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ

[אוכלים את סעודת החג של ליל הסדר.]


צָפוּן

[בסוף הסעודה מחלקים את האפיקומן לכל המסובים.]


בָּרֵךְ

[מוזגים כוס שלישי של ברכת המזון.]

תהלים קכו

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּֽינוּ, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה; אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ, הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע; בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

אם אכלו שלושה ביחד חייבים לזמן. כשיש מניין מוסיפים "אֱלֺהֵֽינוּ".
המזמן:

רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ.

המסובים, ואז המזמן חוזר:

יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

המזמן:

בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ (אֱלֺהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.

המסובים, ואז המזמן חוזר:

בָּרוּךְ (אֱלֺהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.

כולם:

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֺא חָֽסַר לָֽנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.

נוֹדֶה לְךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה; וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים; וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ; וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ; וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ; וְעַל חַיִּים, חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ; וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה.

וְעַל הַכֹּל, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ; יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֺהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.

רַחֵם, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֺהֵֽינוּ אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ; וְהַרְוַח לָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מְהֵרָה מִכֹּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא, אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, לֺא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֺא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְלֵאָה הַפְּתוּחָה, הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֺּא נֵבוֹשׁ וְלֺא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.

בשבת מוסיפים:

(רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה; כִּי יוֹם זֶה גָדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ, לִשְׁבׇּת־בּוֹ וְלָנֽוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָֽנַח לָֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, שֶׁלֺּא תְהֵא צָרָה, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶֽךָ, וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.)

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה וּלְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זׇכְרֵֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים; וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, בּוֹנֶה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם, אָמֵן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח, הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכׇל טוֹב, וּמִכׇּל טוֹב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.

הָרַחֲמָן, הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

הָרַחֲמָן, הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.

הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּֽיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו.

הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא, זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר־לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.

ברכות לנסיבות שונות:

הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי (וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לִי.

הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ–אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇל אֲשֶׁר לָהֶם–אוֹתָֽנוּ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ, כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד, בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.

בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ (עֲלֵיהֶם וְ)עָלֵֽינוּ זְכוּת, שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכׇל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֺהִים וְאָדָם.

בשבת:

(הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.)

הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.

הָרַחֲמָן, הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֺא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַֽעַר הָיִֽיתִי גַם זָקַֽנְתִּי, וְלֺא רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם.

על כוס שלישי מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

[מוזגים "כוס של אליהו",] פותחים את הדלת ואומרים:

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעֽוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָֽאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵֽהוּ הֵשַֽׁמּוּ. שְׁפׇךְ־עֲלֵיהֶם זַעְמֶֽךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּֽחַת שְׁמֵי יְיָ.


הַלֵּל

[מוזגים כוס רביעי וגומרים עליו את ההלל:]

תהלים קטו, א-יא

לֹא לָנוּ, יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּֽךָ. לָֽמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵֽינוּ בַשָּׁמָֽיִם; כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה. עֲצַבֵּיהֶם כֶּֽסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּֽרוּ, עֵינַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אׇזְנַֽיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָֽעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּֽכוּ; לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם. כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵֽחַ בָּהֶם. יִשְׂרָאֵל, בְּטַח בַּייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. בֵּית אַהֲרֹן, בִּטְחוּ בַייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא. יִרְאֵי יְיָ, בִּטְחוּ בַייָ; עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא.

תהלים קטו, יב-יח

יְיָ זְכָרָֽנוּ יְבָרֵךְ; יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים. יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם. בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. הַשָּׁמַֽיִם שָׁמַֽיִם לַייָ, וְהָאָֽרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם. לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קטז, א-יא

אָהַֽבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי, וּבְיָמַי אֶקְרָא. אֲפָפֽוּנִי חֶבְלֵי מָֽוֶת, וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאֽוּנִי; צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא. וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ, מַלְּטָה נַפְשִׁי. חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵֽינוּ מְרַחֵם. שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ; דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִֽׁיעַ. שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָֽיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָֽיְכִי. כִּי חִלַּֽצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּֽוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּֽחִי. אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ, בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. הֶאֱמַֽנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִֽיתִי מְאֹד. אֲנִי אָמַֽרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב.

תהלים קטז, יב-יט

מָה אָשִׁיב לַייָ כׇּל תַּגְמוּלֽוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכׇל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּֽוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה יְיָ, כִּי־אֲנִי עַבְדֶּֽךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶֽךָ; פִּתַּֽחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ אֶזְבַּח זֶֽבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה־נָּא לְכׇל־עַמּֽוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵֽכִי ירוּשָׁלָֽיִם; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיז

הַלְלוּ אֶת יְיָ, כׇּל גּוֹיִם; שַׁבְּחֽוּהוּ, כׇּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵֽינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ.

תהלים קיח

הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

מִן הַמֵּצַר קָרָֽאתִי יָּהּ, עָנָֽנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. יְיָ לִי, לֹא אִירָא; מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם. יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בָּאָדָם. טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹֽחַ בִּנְדִיבִים. כׇּל גּוֹיִם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי גַם סְבָבֽוּנִי; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. סַבּֽוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים; בְּשֵׁם יְיָ, כִּי אֲמִילַם. דַּחֹה דְחִיתַֽנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָֽנִי. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים; יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹֽשָׂה חָֽיִל. לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. יַסֹּר יִסְּרַֽנִּי יָּהּ, וְלַמָּֽוֶת לֹא נְתָנָֽנִי. פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶֽדֶק; אָבֹא בָם, אוֹדֶה יָהּ. זֶה הַשַּֽׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹֽאוּ בוֹ.

חוזרים על כל פסוק:

אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָֽנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה.
אֶֽבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.
מֵאֵת יְיָ הָֽיְתָה זֹּאת; הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ.
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ.

אָנָּא יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָּא.
אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָּא.

חוזרים על כל פסוק:

בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ; בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ.
אֵל יְיָ וַיָּֽאֶר לָֽנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּֽחַ.
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶֽךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶֽךָּ.
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
יְהַלְלֽוּךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ; וַחֲסִידֶֽיךָ, צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶֽךָ, וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת, וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל.[1]

תהלים קלו

הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַֽיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְרֹקַע הָאָֽרֶץ עַל הַמָּֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
אֶת הַשֶּֽׁמֶשׁ לְמֶמְשֶֽׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
אֶת הַיָּרֵֽחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּֽיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְמַכֵּה מִצְרַֽיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֽוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
לְסִיחוֹן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וּלְעוֹג מֶֽלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
שֶׁבְּשִׁפְלֵֽנוּ זָֽכַר לָֽנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
וַיִּפְרְקֵֽנוּ מִצָּרֵֽינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָֽיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

נִשְׁמַת כׇּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וְרוּחַ כׇּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל, וּמִבַּלְעָדֶֽיךָ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִֽיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל וּמְפַרְנֵס, וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה; אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה. אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלֽוֹהַּ כׇּל בְּרִיוֹת, אֲדוֹן כׇּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָל בְּרֹב הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶֽסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַייָ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, וְהַמֵּשִֽׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמַּתִּיר אֲסוּרִים, וְהַסּוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְהַזּוֹקֵף כְּפוּפִים. לְךָ לְבַדְּךָ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים.

אִלּוּ פִֽינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵֽינוּ שֶֽׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִֽיעַ, וְעֵינֵֽינוּ מְאִירוֹת כַּשֶֽׁמֶשׁ וְכַיָּרֵֽחַ, וְיָדֵֽינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׂרֵי שָׁמָֽיִם, וְרַגְלֵֽינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַֽחְנוּ מַסְפִּיקִים לְהוֹדוֹת לְךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ עַל אַחַת מֵאֶֽלֶף (אֶֽלֶף) אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִם אֲבוֹתֵֽינוּ וְעִמָּֽנוּ. מִמִּצְרַֽיִם גְּאַלְתָּֽנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָֽנוּ; בְּרָעָב זַנְתָּֽנוּ וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּֽנוּ; מֵחֶֽרֶב הִצַּלְתָּֽנוּ וּמִדֶּֽבֶר מִלַּטְתָּֽנוּ, וּמֵחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים דִּלִּיתָֽנוּ. עַד הֵֽנָּה עֲזָרֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ וְלֹא עֲזָבֽוּנוּ חֲסָדֶֽיךָ; וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לָנֶֽצַח. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּֽגְתָּ בָּֽנוּ, וְרֽוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַֽחְתָּ בְּאַפֵּֽינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַֽׂמְתָּ בְּפִֽינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ, וִירוֹמְמוּ וְיַעֲרִֽיצוּ, וְיַקְדִּֽישׁוּ וְיַמְלִֽיכוּ אֶת שִׁמְךָ, מַלְכֵּֽנוּ. כִּי כׇל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכׇל לָשׁוֹן לְךָ תִשָּׁבַע, וְכׇל בֶּֽרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכׇל קוֹמָה לְפָנֶֽיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְכׇל לְבָבוֹת יִירָאֽוּךָ, וְכׇל קֶֽרֶב וּכְלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶֽךָ, כַּדָבָר שֶׁכָּתוּב: כׇּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַֽרְנָה, יְיָ מִי כָמֽוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּֽנוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. מִי יִדְמֶה לָּךְ, וּמִי יִשְׁוֶה לָּךְ, וּמִי יַעֲרׇךְ־לָךְ, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. נְהַלֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ, וּנְבָרֵךְ אֶת שֵׁם קׇדְשֶׁךָ, כָּאָמוּר: לְדָוִד, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכׇל קְרָבַי אֶת שֵׁם קׇדְשׁוֹ.

הָאֵל בְּתַעֲצֻמוֹת עֻזֶּֽךָ, הַגָּדוֹל בִּכְבוֹד שְׁמֶֽךָ, הַגִּבּוֹר לָנֶֽצַח וְהַנּוֹרָא בְּנוֹרְאוֹתֶֽיךָ, הַמֶּֽלֶךְ הַיּושֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא.

שׁוֹכֵן עַד, מָּרוֹם וְקָּדוֹשׁ שְׁמוֹ. וְכָתוּב: רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּייָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְהַלָּל,
וּבְדִבְרֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,
וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְרוֹמָם,
וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְקַדָּשׁ.

וּבְמַקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּרִנָּה יִתְפָּאַר שִׁמְךָ, מַלְכֵּנוּ, בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר; שֶׁכֵּן חוֹבַת כׇּל הַיְצוּרִים לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּֽחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס עַל כׇּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן־יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶֽךָ.

יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד, מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶֽצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָה וְתִפְאֶֽרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִפְלָאוֹת, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶֽלֶךְ, אֵל, חֵי הָעוֹלָמִים.

על כוס רביעי מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

אחרי הכוס הרביעי מברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶלֶֽךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּֽעַ מִטּוּבָהּ. רַחֶם־נָא, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מִזְבַּחֲךָ וְעַל הֵיכָלֶֽךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְךָ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטׇהֳרָה. (רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ)שַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. כִּי אַתָּה, יְיָ, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ.* בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ.*

*על גידולי חוץ לארץ מסיימים את הברכה וחותמים בלשון זו:

וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן.


נִרְצָה

חֲסַל סִדּוּר פֶּֽסַח כְּהִלְכָתוֹ,
כְּכׇל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ.
כַּאֲשֶׁר זָכִֽינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ,
כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ.

זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה,
קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה;
בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה,
פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה.

בארץ: לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַֽיִם הַבְּנוּיָה.

בחוץ לארץ: לַשָּׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָֽיִם.


סְפִירַת הָעֹֽמֶר

יש נוהגים בחוץ לארץ בליל שני של פסח לספור כאן את ספירת העומר:

הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹֽמֶר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹֽמֶר הַתְּנוּפָה, שֶֽׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶֽינָה; עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹֽמֶר.

הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר.



בחוץ לארץ אומרים את הפיוט הבא בלילה הראשון בלבד:

  וּבְכֵן, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.
אָז רוֹב נִסִּים הִפְלֵֽאתָ בַּלַּֽיְלָה,
בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּֽיְלָה,
גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

דַּֽנְתָּ מֶֽלֶךְ גְּרָר בַּחֲלוֹם הַלַּֽיְלָה,
הִפְחַֽדְתָּ אֲרַמִי בְּאֶֽמֶשׁ לַֽיְלָה,
וַיָּֽשַׂר יִשְׂרָאֵל לְמַלְאָךְ וַיוּכַל לוֹ לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

זֶרַע בְּכוֹרֵי פַתְרוֹס מָחַֽצְתָּ בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה,
חֵילָם לֹא מָצְאוּ בְּקוּמָם בַּלַּֽיְלָה,
טִיסַת נְגִיד חֲרֽשֶׁת סִלִּֽיתָ בְּכוֹכְבֵי לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

יָעַץ מְחָרֵף לְנוֹפֵף אִוּוּי הוֹבַֽשְׁתָּ פְגָרָיו בַּלַּֽיְלָה,
כָּרַע בֵּל וּמַצָבוֹ בְּאִישׁוֹן לַּֽיְלָה,
לְאִישׁ חֲמוּדוֹת נִגלָה רָז חָזוּת לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

מִשְׁתַּכֵּר בִּכְלֵי קֹֽדֶשׁ נֶהֱרַג בּוֹ בַּלַּֽיְלָה,
נוֹשַׁע מִבּוֹר אֲרָיוֹת פּוֹתֵר בִּעֲתֽוּתֵי לַֽיְלָה,
שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

עוֹרַֽרְתָּ נִצְחֲךָ עָלָיו בְּנֶֽדֶד שְׁנַת לַֽיְלָה,
פּוּרָה תִדְרוֹךְ לְשׁוֹמֵר מַה מִּלַּֽיְלָה,
צָרַח כַּשׁוֹמֵר וְשָׂח אָתָא בֹֽקֶר וְגַם לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַֽיְלָה,
רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּֽיְלָה,
שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כׇּל הַיוֹם וְכׇל הַלַּֽיְלָה,
תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַֽיְלָה.
  וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּֽיְלָה.

בחוץ לארץ אומרים את הפיוט הבא בלילה השני בלבד:

  וּבְכֵן, וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.
אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶֽיךָ הִפְלֵֽאתָ בַּפֶּֽסַח,
בְּרֹאשׁ כׇּל מוֹעֲדוֹת נִשֵּֽׂאתָ פֶּֽסַח,
גִּלִֽיתָ לְאֶזְרָחִי חֲצוֹת לֵיל פֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

דְּלָתָיו דָּפַֽקְתָּ כְּחֹם הַיוֹם בַּפֶּֽסַח,
הִסְעִיד נוֹצְצִים עֻגוֹת מַצּוֹת בַּפֶּֽסַח,
וְאֶל הַבָּקָר רָץ זֵֽכֶר לְשׁוֹר עֵֽרֶךְ פֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

זוֹעֲמוּ סְדוֹמִים וְלֹהֲטוּ בָאֵשׁ בַּפֶּֽסַח,
חֻלַּץ לוֹט מֵהֶם וּמַצּוֹת אָפָה בְּקֵץ פֶּֽסַח,
טִאטֵֽאתָ אַדְמַת מֹף וְנֹף בְּעׇבְרְךָ בַּפֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

יָהּ רֹאשׁ כׇּל אוֹן מָחַֽצְתָּ בְּלֵיל שִׁמּוּר פֶּֽסַח,
כַּבִּיר עַל בֵּן בְּכוֹר פָּסַֽחְתָּ בְּדַם פֶּֽסַח,
לְבִלְתִּי תֵּת מַשְׁחִית לָבֹא בִּפְתָחַי בַּפֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

מְסֻגֶּֽרֶת סֻגָּרָה בְּעִתּֽוֹתֵי פֶּֽסַח,
נִשְׁמְדָה מִדְיָן בִּצְלִיל שְׂעוֹרֵי עֹֽמֶר פֶּֽסַח,
שֹׂרפוּ מִשְׁמַנֵּי פּוּל וְלוּד בִּיקַד יְקוֹד פֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

עוֹד הַיוֹם בְּנוֹב לַעֲמוֹד עַד גָּֽעָה עוֹנַת פֶּֽסַח,
פַּס יַד כָּתְבָה לְקַעֲקֵֽעַ צוּל בַּפֶּֽסַח,
צָפֹה הַצָּפִית עָרוֹךְ הַשֻּׁלְחָן בַּפֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.

קָהָל כִּנְּסָה הֲדַסָּה צוֹם לְשַׁלֵּשׁ בַּפֶּֽסַח,
רֹאשׁ מִבֵּית רָשָׁע מָחַֽצְתָּ בְּעֵץ חֲמִשִּׁים בַּפֶּֽסַח,
שְׁתֵּי אֵֽלֶּה רֶֽגַע תָּבִיא לְעוּצִית בַּפֶּֽסַח,
תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶֽךָ כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג פֶּֽסַח.
  וַאֲמֶַרְתֶּם זֶֽבַח פֶּֽסַח.


  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.
אַדִּיר בִּמְלוּכָה, בָּחוּר כַּהֲלָכָה, גְּדוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

דָּגוּל בִּמְלוּכָה, הָדוּר כַּהֲלָכָה, וָתִיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

זַכַּאי בִּמְלוּכָה, חָסִין כַּהֲלָכָה, טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

יָחִיד בִּמְלוּכָה, כַּבִּיר כַּהֲלָכָה, לִמּוּדָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

מוֹשֵׁל בִּמְלוּכָה, נוֹרָא כַּהֲלָכָה, סְבִיבָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

עָנָיו בִּמְלוּכָה, פּוֹדֶה כַּהֲלָכָה, צַדִּיקָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

קָדוֹשׁ בִּמְלוּכָה, רַחוּם כַּהֲלָכָה, שִׁנְאַנָּיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

תַּקִיף בִּמְלוּכָה, תּוֹמֵךְ כַּהֲלָכָה, תְּמִימָיו יֹאמְרוּ לוֹ:
לְךָ וּלְךָ, לְךָ כִּי לְךָ, לְךָ אַף לְךָ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה.
  כִּי לוֹ נָאֶה, כִּי לוֹ יָאֶה.

אַדִּיר הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

בָּחוּר הוּא, גָּדוֹל הוּא, דָּגוּל הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

הָדוּר הוּא, וָתִיק הוּא, זַכַּאי הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

חָסִיד הוּא, טָהוֹר הוּא, יָחִיד הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

כַּבִּיר הוּא, לָמוּד הוּא, מֶֽלֶךְ הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

נוֹרָא הוּא, סַגִּיב הוּא, עִזּוּז הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

פּוֹדֶה הוּא, צַדִיק הוּא, קָדוֹשׁ הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

רַחוּם הוּא, שַׁדַּי הוּא, תַּקִּיף הוּא, יִבְנֶה בֵיתוֹ בְּקָרוֹב,
 בִּמְהֵרָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵֽינוּ בְּקָרוֹב,
 אֵל בְּנֵה, אֵל בְּנֵה, בְּנֵה בֵּיתְךָ בְּקָרוֹב.

אֶחָד מִי יוֹדֵֽעַַ, אֶחָד אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שְׁנַיִם מִי יוֹדֵֽעַַ, שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שְׁלֹשָׁה מִי יוֹדֵֽעַַ, שְׁלֹשָׁה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

אַרְבַּע מִי יוֹדֵֽעַַ, אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

חֲמִשָּׁה מִי יוֹדֵֽעַַ, חֲמִשָּׁה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שִׁשָּׁה מִי יוֹדֵֽעַַ, שִׁשָּׁה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה,
אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שִׁבְעָה מִי יוֹדֵֽעַַ, שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שְׁמֹנָה מִי יוֹדֵֽעַַ, שְׁמֹנָה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא,
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה,
אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵֽעַַ, תִּשְׁעָה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה,
שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

עֲשָׂרָה מִי יוֹדֵֽעַַ, עֲשָׂרָה אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
עֲשָׂרָה דִּבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה,
שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא,
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה,
אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵֽעַַ, אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִּבְּרַיָּא,
תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה,
שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שְׁנֵים עָשָׂר מִי יוֹדֵֽעַַ, שְׁנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא,
עֲשָׂרָה דִּבְּרַיָּא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה,
שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא,
שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה,
אַרְבַּע אִמָּהוֹת, שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵֽעַַ, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵֽעַַ:
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִדַּיָּא, שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָּא,
אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִּבְּרַיָּא,
תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמֹנָה יְמֵי מִילָה,
שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבַּתָּא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה,
חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָּהוֹת,
שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית,
אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.

חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאָכַל לְגַדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא,
דְּאָכַל לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא חוּטְרָא וְהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכַל לְגַדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא,
דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא,
דְּאָכַל לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא מַיָּא וְכָבָה לְנוּרָא,
דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכַל לְגַדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָּא,
דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא,
דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא,
דְּאָכַל לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא הַשּׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא,
דְּשָׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא,
דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכַל לְגַדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּֽוֶת, וְשָׁחַט לַשּׁוֹחֵט,
דְּשָׁחַט לְתוֹרָא, דְּשָׁתָה לְמַיָּא,
דְּכָבָה לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא,
דְּהִכָּה לְכַלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא,
דְּאָכַל לְגַדְיָא, דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּֽוֶת,
דְּשָׁחַט לַשּׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתוֹרָא,
דְּשָּׁתָה לְמַיָּא, דְּכָבָה לְנוּרָא,
דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַלְבָּא,
דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכַל לְגַדְיָא,
דִּזְבַן אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי;
חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

יְרוּשָׁלַֽיִם

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם;
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפָּֽיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַֽמְתִּי עָלָֽיִךְ,
לִזְכּוֹת לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנָֽיִךְ.
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, הָאִֽירִי פָנַֽיִךְ לִבְנֵךְ;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, מֵחׇרְבוֹתַֽיִךְ אֶבְנֵךְ.

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים, שָׁלוֹם לָךְ ירוּשָׁלָֽיִם;
אַלְפֵי גוֹלִים מִקְּצוֹת כׇּל תֵּבֵל, נוֹשְׂאִים אֵלַֽיִךְ עֵינָֽיִם.
בְּאַלְפֵי בְרָכוֹת הֲיִי בְרוּכָה,
מִקְדַּשׁ מֶֽלֶךְ עִיר מְלוּכָה.
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה;
יְרוּשָׁלַֽיִם, יְרוּשָׁלַֽיִם, יָבֹא הַמָּשִֽׁיחַ, יָבֹא.


הַתִּקְוָה

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶֽפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִֽימָה
עַֽיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה–

עוֹד לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵֽנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּֽיִם,
לִהְיוֹת עַם חׇפְשִׁי בְּאַרְצֵֽנוּ,
בְּאֶֽרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלָֽיִם.


תמונות[עריכה]

כוס של אליהו, זכוכית, בוהמיה, מאה הי"ט
קידוש וסימני הסדר, פָיַאנְס (פזארו, איטליה, 1614)
החלק העליון מקערת סדר (גרמניה, 1900)
שני עמודים מתוך הגדה של פסח (דרמשטאדט, גרמניה, 1739)
ארבעה בנים מההגדה של פסח, מתכת (ישראל)
"פסח, מצה, מרור", חרסינה (צרפת, מאה הי"ט)
קערת הסדר, מערב אירופה, פיוטר, מאה הי"ז; חריטה מאה הי"ט
קערת הסדר, פְּלִיז, עם קערות פיוטר (תחילת המאה הי"ח)
כוס של אליהו עם הכיתוב "זכירת יציאת מצרים", כסף (למברג [=לבוב], 1880)
קערת הסדר בעלת מדפים פנימיים כדי להחזיק שלוש מצות, כסף (גרמניה, 1900 בקירוב)
ארבעה בנים וקרבן הפסח, פיוטר (גרמניה, 1771)
עמוד מתוך הגדת דרמשטאדט המפורסמת (מאה הי"ד)
משה ואהרן עומדים לפני פרעה, כסף, מאה הי"ט
שרטוט של "חד גדיא" באמצע, נחושת, בית הספר לאמנות בצלאל (ירושלים, 1920)
"בשולחן הסדר", חרסינה, הונגריה, מאה הי"ט


הערות[עריכה]

  1. ^ בהגדה של פסח נוסח אשכנז לא נהוג לחתום כאן בברכה אלא רק להלן ב"ישתבח" (וראו לדוגמה בהגדת היידנהיים). ייתכן שחתימת הברכה הועתקה כאן בהגדת בירנבוים בטעות.