בראשית מז כג: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז כג.

האם יוסף הפך את המצרים לעבדים?[עריכה]

המצרים מכרו את אדמתם לפרעה, והפכו להיות עבדיו, בעקבות שבע שנות הרעב (ראו איך הפכה מצרים לבית עבדים ). אולם המפרשים נחלקו בשאלה, עד כמה יוסף בן יעקב היה אשם בשיעבוד זה.

מצד אחד, המצרים היו הראשונים שהציעו ליוסף לקנות אותם ואת אדמתם, בראשית מז יט: " "קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ בַּלָּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, וְהָאֲדָמָה" "לֹא תֵשָׁם" ". יוסף לא מילא את כל בקשתם, ולא קנה אותם מייד לעבדים, אלא רק את אדמתם, פסוק כ: "וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ כִּי חָזַק עֲלֵהֶם הָרָעָב וַתְּהִי הָאָרֶץ לְפַרְעֹה".

מצד שני, בהמשך נאמר, (בראשית מז כג): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל הָעָם 'הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה, הֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם אֶת הָאֲדָמָה'"!

1. יש שפירשו, שיוסף אכן קנה את המצרים לעבדים. הוא ניצל את מצוקתם הכלכלית ואת רעבונם, כדי להפוך אותם לעבדים של המלך. בדור הבא, (שמות א ח): "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"- המלך החדש לא היה מקורב ליוסף. ייתכן שהוא היה משושלת אחרת, ייתכן שהוא בא ממשפחה שאיבדה את אדמתה ואת חירותה בזמן הרעב. הוא לא זכר את העובדה שיוסף הציל את ארצו מרעב - הוא רק זכר שיוסף היה אחראי לשיעבוד הגדול. ולכן הוא החליט להתנקם בעמו של יוסף ולהפוך אותם לעבדים - מידה כנגד מידה (ע"פ בני פרל, עלון "צוהר", פרשת ויגש ה'תשע"ב; וכן יואב רובין, "שמיטה, יובל, ומס ירושה", בתוך על הכלכלה ועל המחיה - יהדות חברה וכלכלה ) .

מדוע נהג יוסף כך? יש שפירשו, שהוא עשה זאת מתוך דאגה לאחיו בני ישראל, כמו שנרמז בפסוק הבא, (בראשית מז כז): "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד": " "הכתוב עצמו עושה את ההשוואה המתבקשת: למצרים אין אדמה - "קניתי אתכם היום ואת אדמתכם" ואילו ישראל נאחזים ומתישבים על אדמת מצרים: "וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה". אלו עוברים ממקום למקום, ודווקא אלו, שזה עתה הגיעו לארץ, מתיישבים בה באופן קבוע. נראה, כי זוהי בדיוק תוכניתו של יוסף. הגלות הארוכה זה עתה החלה, אך ייתכן וניתן למנוע את קושי השיעבוד המתוכנן. יוסף יוצר הבדלי מעמדות בתוך החברה המצרית: העם כולו שאין לו נחלה ובית קבוע, והמשפחה העברית (והכהנים - בהם נדון בהמשך) שלהם יש נחלה. גם אם אמנם נגזר על ישראל לשבת בארץ לא להם זמן ארוך, מבטיח יוסף כי העם הפשוט לא יוכל להתנכר להם, ואדרבא, אולי גם יהיה זקוק להם בשל עוצמתם הכלכלית. אולם, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" - כפי שאנו מכירים את ההסטוריה היהודית, דווקא עמדה כלכלית משופרת זו, היא המביאה את בני הארץ לקנא בעם העברי שפלש לתחומם והשתלט על ארצם וכספם. מאוחר יותר, עת יוסף וכל הדור ההוא ימותו, יקום מלך חדש על מצרים, ולא רק שהבדלי המעמדות בין העם המצרי והעם העברי לא ימנעו ממנו מלשעבדם, אלא אדרבא הוא יוכל לגייס את כל עמו למאבק נגד העם העברי שפלש לתחומו, והנושא הכלכלי יוכל להוות אבן יסוד בשכנוע העם אודות הסכנה המרחפת עליהם מידי העם העברי (דוגמאות כאלו מצויות, לצערנו, לרוב בהסטוריה היהודית, ודי לבחון את התהליך שהתחולל בגרמניה, שהביא לטרגדיה הנוראה ביותר במאה שלנו)." " ( כהני מצרים וכהני ישראל / הרב יונתן גרוסמן ( cache )) .

2. ויש שפירשו להיפך, שיוסף התעקש שלא לקנות את המצרים לעבדים, אלא רק את אדמתם. כשהוא אומר " הן קניתי אתכם היום ", הוא מדגיש שה"קניה" של המצרים היא רק "היום", רק כשכירי יום, ולא קניה לצמיתות כעבדים: " "אולם יוסף שנא מאוד את קניין העבדות להיות שליט אדם באדם לרע לו. לכן אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה, אבל לא אותם לעבדים, רק הארץ תהא קנויה לפרעה, והם יהיו קנויים לשעה, להיות עובדים עבור לחמם, ולהיות שכירי ימים לעבודת שדה. לכן אמר יוסף הן קניתי אתכם היום, פירוש, לזמן; ואת אדמתכם - לעולם לפרעה" " (משך חכמה) .

מעבר לכך, יוסף גם נתן להם זרע שאפשר להם לקחת יוזמה ולפתח חיים עצמאיים, ודרש רק סכום צנוע של 20% מהיבול בתור מס - פחות ממס-ההכנסה המקובל בימינו ברוב המדינות, (בראשית מז כד): "וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת, וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה וּלְאָכְלְכֶם וְלַאֲשֶׁר בְּבָתֵּיכֶם וְלֶאֱכֹל לְטַפְּכֶם".

המצרים הם שהתעקשו להיות עבדים, (בראשית מז כה): "וַיֹּאמְרוּ 'הֶחֱיִתָנוּ, נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה'". הם העדיפו חיים של שיעבוד למדינה על-פני חיים של חופש ויוזמה: " "החייתנו – חיים של חירות, והיא טובה מצד זה, אבל – נמצא חן בעיני אדוני – יותר מבוקשנו למצוא חן, והיינו עבדים לפרעה... כך היה רצונם, שיקנה פרעה אותם ג"כ לעבדים, והיו כמו עבדים כנענים, שהאדון זן ומפרנס אותם, והמה עושים בשלו לדעתו ובלי חשבון המזונות... אז היה מספיק צרכינו אם עשה השדה מעט או הרבה. אבל יוסף לא נתרצה לדבריהם" " (העמק דבר) .

כל עוד יוסף היה בחיים, הוא התנגד לרצונם של המצרים להיות עבדים, אך בדור הבא, (שמות א ח): "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", מלך בעל השקפת עולם מנוגדת ליוסף, מלך שתמך בעבדות. והראשונים לסבול מכך היו דווקא בני ישראל, מתנגדי העבדות (ע"פ הרב רונן נויבירט, ממלכת עבדים וממלכת כהנים ; וכן הרבנית פנינה נויבירט, על עבדות ואליליות רוחנית ) .

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

בזכות עצתו של יוסף, קל יותר לגבות מיסים / דוד אקסלרוד .

בתורה ישנם חוקים רבים שמטרתם למנוע שיעבוד, ראו איך הפכה מצרים לבית עבדים / אראל סגל .

" "הא - כמו הנה כמו (יחזקאל טז) וגם אני הא דרכך בראש נתתי. לזרע השדה - שבכל שנה, ולאשר בבתיכם - ולאכול העבדים והשפחות אשר בבתיכם, טפכם -" "בנים קטנים. נמצא חן - לעשות לנו זאת כמו שאמרת, והיינו עבדים לפרעה - להעלות לו המס הזה בכל שנה לחק שלא יעבור" " ( רש"י ) .

" ""הא לכם זרע". נתן להם זרע על חמש שנים אשר היו ראוין להיות שני רעב ופסק הרעב בזכות יעקב (תוספתא סוטה י.ג) ע"כ אמר הא לכם זרע היינו על ה' שנים, והמקובלים אמרו שמן ה"א אחרונה שבשם נמשכו כל התולדות וכל דבר עושה פרי, וכדי להיות הדבר לזכרון צוה להם שיתנו החומש לפרעה וארבע ידות יהיה להם. ויש עוד רמז שכל זה היה בזכות יעקב וכמו שיעקב לא אכל מכל אשר לו כ"א ארבע ידות וחלק חמישי הפריש לגבוה, שנאמר (בראשית כח.כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, שני מעשרות ועישורא בתרא כעישורא קמא דמי והיינו החומש, כך כל האוכלים בזכותו הטיל עליהם נתינה זו שיאכלו רק ארבע ידות ויפרישו החומש, וכן בתחילת הרעב וחמש את ארץ מצרים שלקח מכולם חלק חמישי כי שם צוה ה' את הברכה כמ"ש (דברים יד.כב) עשר תעשר שני מעשרות, ובו מותר לנסות את ה' שנאמר (מלאכי ג.י) ובחנוני נא בזאת וגו'." " ( כלי יקר ) .

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל[עריכה]

מצרים במקרא : ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואה ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר ... ( cache )
שיעור של הרב אלון / קרן ישעי : ... חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם: ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה ... ( cache )
ט קכ : ויאמר יוסף אל העם הן קנית. "י אתכם היו.,ם". ואת אדמתכם לפרע. "ה וגו.' ויאמרו החייתנו.,. נמצא חן. בעיני אדונ.,י. והיינו עבדים לפרעה וגו.' הנה הדיוקים בפסוקים אלו רבו עד מאוד ... ( cache )
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם... : ... מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב, ותהי הארץ לפרעה" (פסוק כ'), וקנה גם את המצרים לעבדים: " ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה" ... ( cache )
פרשת ויגש: נאום יהודה, ובכל-זאת תמיהה, תשסט : 29 דצמבר 2008 ... [15] " ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה: והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע ... ( cache )
Yeshiva.org.il- לחיות את ליל הסדר : בראשית מז, כג " ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, הא לכם זרע וזרעתם את האדמה". ^ 4.כן ביאר שבלי הלקט על ההגדה, ד"ה 'כנגד ארבעה בנים'. ^ 5.בפירושו ... ( cache )
חב"ד | שיחת השבוע 886 | יוסף הצדיק : " ויאמר יוסף אל העם ... הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (בראשית מז,כג). "הא לכם זרע" ג€“ יוסף הצדיק שבכל דור ודור נותן לכל אחד ואחד כוח וחיזוק בעבודת ה', אך נתינת כוח זו בלבד אינה ... ( cache )
קריאה תמה במקרא: דצמבר 2010 : 24 דצמבר 2010 ... תן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם" יוסף נענה לדרישה זו: (מ"ז כ"ז) " ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא-לכם זרע וזרעתם את ... ( cache )
5759 - Vayigash : ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר ... ( cache )
אידישע וועלט פארומס ג€¢ זעה די אשכול - לקוטים וענינים על פרשת לך לך : מען קען עס פארענטפערען, ווייל אין סוף פרשת ויגש שטייט (מ"ז כ"ג) " ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם ואת אדמתכם לפרעה", אז יוסף האט אפגעקויפט די גאנצע לאנד ... ( cache )
more "ויאמר יוסף אל העם " :
ויגש : ולכן אמר יוסף " הן קניתי אתכם היום " - פירוש לזמן - ואת אדמתכם - לעולם לפרעה. לכן העביר אותם בערים, שבל יהיו כמחזיקים באדמתם, ובמה יוכר שקנה את אדמתם אם הם לא נמכרו ... ( cache )
פרשת ויגש | 70 פנים : לפני 5 ימים ... יוסף, העבד של יום אתמול, הופך להיות "אדון לכל מצרים", ומתהדר בכך: " הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה, הא לכם זרע וזרעתם את האדמה". ... ( cache )
בראשית פרק מז : הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה, וכן אמר הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם, אבל אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו, ולא אמר שיקנה גופם רק ... ( cache )
פרק מ"ז א'-י"א : הנה אמרו לו, שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה וכן אמר (מ"ז כ"ג): " הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה", אבל אמר (מ"ז כ'): "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה, כי מכרו מצרים איש ... ( cache )
יהודה לוקח אחריות : אמר יוסף " הן קניתי אתכם היום " - פירוש: לזמן, ואת אדמתכם לעולם לפרעה, לכן העביר אותן בערים שבל יהיו כמחזיקים באדמתם ובמה יוכר שקנה את אדמתם אם הם לא נמכרו ויושבים על ... ( cache )
פרשת ויגש - הרעב במצרים - גיליונות נחמה ליבוביץ : 2. האין סתירה לדבריו מפסוק כ"ג: " הן קניתי אתכם היום "? ז. שאלות ודיוקים ברש"י. 1) פסוק י"ג. ד"ה ותלה: כמו ותלאה, לשון עייפות, כתרגומו, ודומה לו (משלי כ"ו) "כמתלהלה היורה זקים ... ( cache )
יט : 23 יוני 2009 ... "קנה אתנו ואת אדמתנו" - הנה אמרו לו שגם גופם יקנה לעבדים לפרעה וכן אמר הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם אבל אמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו ... ( cache )
תשובות מגן : או: על פי פס' 23 יוסף מתאר את קניית החקלאים לעבדים בלשון עבר: " הן קניתי אתכם היום ..." או: על פי פס' 25 "והיינו עבדים לפרעה". 13. א. 1) חוק קזואיסטי הוא חוק שמנוסח בצורה של ... ( cache )
אגדה ובקיאות : "ויאמר פרעה אל העם הן קניתי אתכם היום ואת.)מז, כג(אדמתכם לפרעה". יש להבין קצת מה ראה יוסף על כך לשעבד את כל עם מצרים. לפרעה, עד כדי כך שאף יהיו עבדים לפרעה, ובמה ... ( cache )
מרכז ישמ"ע- המכללה האקדמית נתניה : בפרשה כתוב שיוסף אמר לעם " הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה" (שם, מז, כג), אך מסתבר שלא קנה אותם אלא שהפכם לעובדי מדינה, ואף בכך יש תועלת כלכלית, כפי שלימדנו ... ( cache )
more "הן קניתי אתכם היום " :
more "ואת אדמתכם לפרעה הא " :
חדשות - תקשורת : לפני 2 ימים ... הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (בראשית מז,כג). יוסף הצדיק שבכל דור ודור נותן לכל אחד ואחת כוח וחיזוק בעבודת ה'. אך נתינת כוח בלבד אינה מספקת, וצריך להיות ... ( cache )
חב"ד | הרבי על הפרשה | לא לעשות דברים לבד : הא לכם זרע וזרעתם את האדמה (בראשית מז,כג). כאשר החמיר הרעב במצרים והמצרים ביקשו מיוסף לתת להם מזון, מספרים חז"ל1, שהוא אילץ אותם למול את עצמם ואז כלכלם. ... ( cache )
ענין בפרשה פתח דבר : לכם זרע וזרעתם את האדמה". נאמר על כך בכתבי האריז"ל,. שבמעשהו זה גרם יוסף לתוספת. של חיות קדושה למצרים, ובכך. הוחרפה למעשה גלות מצרים. כוונתו של יוסף הייתה אמנם ... ( cache )
פרשת השבוע בראשית - ויגש > Beerot Yitzchak > פרשת השבוע : -'הא לכם זרע וזרעתם את האדמה'" (תוספתא סוטה י, ט) כלומר שכל הסיפור של קניית המקנה, האדמות והמצרים היה עוד לפני שיעקב ירד למצרים. מדוע, אם כן, התורה בוחרת לשלב את ... ( cache )
תמר כץ : "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (בראשית מז, כג); "מזרע הארץ מפרי העץ" (ויקרא כז, ל); "זרע רב תוציא השדה" (דברים כח, לח); "ונִגּש חורש בַּקֹּצֵר ודֹרֵךְ ענבים במֹשֵךְ הזרעג€¦ ... ( cache )
ספר גן נעול : וסוד האלפים "ה"א לכם זרע וזרעתם את האדמ"ה" (בראשית מז' כג'). וכשתמנה אברה"ם ותפריד ממנו מספר כ"ה יהיה זרעך ישאר אבר"כ והרמז "ואברכ"ך ואגדלה שמך והיה ברכ"ה" (בראשית ... ( cache )
פרשת ויגש - פרשת השבוע - מורשת : הא לכם זרע וזרעתם את האדמה (בראשית מז,כג). יוסף הצדיק שבכל דור ודור נותן לכל אחד ואחת כוח וחיזוק בעבודת ה'. אך נתינת כוח בלבד אינה מספקת, וצריך להיות גם וזרעתם את ... ( cache )
המדיניות הכלכלית והחברתית של יוסף בממלכה המצרית : 11 אפריל 2011 ... לכבודו של האב יעקב שיורד ומברך את המלך, מסכים יוסף לבקשתם: "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה". הרעב לא פסק לחלוטין, אלא כלה באיטיות ובהדרגה. עובדה זו ... ( cache )
פוטיפר מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת | Responsa : ... עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב שנ' כי זה שנתים הרעב וגו' משירד מהו אומ' הא לכם זרע וזרעתם את האדמה אמ' ר' יוסה כיון שמת יעקב אבינו היה רעב ליושנו שנ' ועתה אל תיראו אנכי ... ( cache )
יוסף גליון 8, פרשת ויגש | שיחת השבוע - מורשת : הא לכם זרע וזרעתם את האדמה" (בראשית מז,כג). יוסף הצדיק שבכל דור ודור נותן לכל אחד ואחת כוח וחיזוק בעבודת ה'. אך נתינת כוח בלבד אינה מספקת, וצריך להיות גם "וזרעתם את ...
קידוש החודש : את זאת אנו למדים מדברי יוסף להמון העם במצרים בתום שנתיים רעב: "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואות, ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכ ם ... ( cache )
מכון כתר - פרשת ויגש : עידוד הצמיחה נעשה גם באמצעות הקטנת נטל המס - " והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם." "והנה ראוי שיטול ... ( cache )
ynet פרשת שבוע כלכלית: מס הכנסה הראשון - כלכלה : 10 דצמבר 2010 ... בפרשה נאמר: " והיה בתבואת, ונתתם חמישית לפרעה" (בראשית מז, כד). ובהמשך הודגש: "וישם אותה יוסף לחוק...לפרעה לחומש" (בראשית מז, כו). מדובר במס בשיעור ... ( cache )
ynet תוכנית החומש של יוסף: הלאמה ופטור לאנשי רוח - כלכלה : לפני יום 1 ... "והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול לטפכם" (מ"ז, כ"ד). אין החזרי מס, אין מס פרוגרסיבי, כולם ... ( cache )
פרשת ויגש | 70 פנים : לפני 5 ימים ... לא די שהעבד אינו מתקומם נגד אדונו, אלא שהוא מודה לו על חסדו, ומבקש להיות לו עבד עולם: " ויאמרו החיתנו, נמצא חן בעיני אדני, והיינו עבדים לפרעה" (מז, כה). ... ( cache )
תאריך: : ... בבתיכם ולאכל לטפכם: ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה: וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה: ... ( cache )
יוסף בתנ"ך ובקוראן: גלגולו של סיפור : בכישרון בלתי רגיל עשה יוסף עסקאות מסובכות שהביאו את המצרים להכריז: "( ויאמרו) החיתנו. נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה193". יוסף אינו רק מנהיג כלכלי מצטיין, אלא אף ... ( cache )
Bereshith Modern Hebrew - AhYah Asher AhYah YaHuWaH : 19 מאי 2010 ... 47:25 ויאמרו החיתנו נמצא-חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה. 47:26 וישם אתה יוסף לחק עד- היום הזה על-אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא ... ( cache )
[http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1d/MG1618B-1Yehoshua.pdf הועתק והוכנס לאינטרנט www. hebre wbooks. org ע�י חיים תש�ע הלא את...] : והחיתם ג� חסרי� מד בליש' חיות וסי� ויאמרו החיתנו נמצא חן � והחיתם את אבי ואת אמי � לו החיתם אתם �. ונמסר גם בסדר וגש;אחיזתי היחס'יוד בליש� בקריאה וסימ� והחיתם את אבי ואת אמי ...
דף קשר 1078 - "ויקם מלך חדש"? : המצרים מרוצים מהפתרון באותו הזמן ואומרים ליוסף "החיתנו, נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה" (שם, כה) ג€“ ואכן, התשלום החדש למלך משתרש אצל המצרים ונעשה חוק לדורות. ... ( cache )
תאריך: אייר תשנ"ז : "וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה" והמצרים מתפעלים ואומרים "החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה" ויוסף עוד מצליח שעל אדמת מצרים לפרעה לחומש, כל האדמה חומש, קבוע! ... ( cache )

תגובות[עריכה]

וְהָיָה בַּתְּבוּאֹת וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם [ויוסף עשה צדק]

וְאַרְבַּע הַיָּדֹת למלך שלמה וְחֲמִישִׁית יִהְיֶה לָכֶם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ:[הפוך מפרעה מלך מצרים]]

בספר שיר השירים פרק ח

(יא) כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף:

(יב) כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ:

לאמור כי נשאר לשלמה שמונה מאות ויש להבין כי המָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ הם מתוך הָאֶלֶף [ולא מתוך אלף ומאתים]

ספר מלכים א פרק יב כתוב:

(א) וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ:

(ב) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וְהוּא עוֹדֶנּוּ בְמִצְרַיִם אֲשֶׁר בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֵּשֶׁב יָרָבְעָם בְּמִצְרָיִם:

(ג) וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְרְאוּ לוֹ וַיָּבֹאו {וַיָּבֹא} יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיְדַבְּרוּ אֶל רְחַבְעָם לֵאמֹר:

(ד) אָבִיךָ [שלמה המלך] הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ:

שלמה המלך הכביד על העם עבודה קשה ועול כבד

ויוסף הצדיק לא הכביד על המצרים עבודה קשה ועול כבד

-- daian moshe, 2011-12-31 19:48:18

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האם יוסף הפך את המצרים לעבדים?

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-47-2324