קטגוריה:אסתר ט טז
ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם.
וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרוֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם.
וּשְׁאָ֣ר הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר֩ בִּמְדִינ֨וֹת הַמֶּ֜לֶךְ נִקְהֲל֣וּ ׀ וְעָמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁ֗ם וְנ֙וֹחַ֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם וְהָרוֹג֙ בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים אָ֑לֶף וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָֽׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃
וּשְׁאָ֣ר וּ - ו' החיבור
שְׁאָ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/7605
מורפ': HC/Ncmsc הַיְּהוּדִ֡ים הַ - מילית, ה' הידיעה
יְּהוּדִ֡ים - שם עצם, ייחוס, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3064
מורפ': HTd/Ngmpa אֲשֶׁר֩ אֲשֶׁר֩ - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בִּמְדִינ֨וֹת בִּ - מילת יחס
מְדִינ֨וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: b/4082
מורפ': HR/Ncfpc הַמֶּ֜לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֜לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa נִקְהֲל֣וּ נִקְהֲל֣וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 6950
מורפ': HVNp3cp׀ וְעָמֹ֣ד וְ - ו' החיבור
עָמֹ֣ד - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: c/5975
מורפ': HC/Vqa עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־נַפְשָׁ֗ם נַפְשָׁ֗ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3mp וְנ֨וֹחַ֙ וְ - ו' החיבור
נ֨וֹחַ֙ - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: c/5118
מורפ': HC/Vqa מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מֵ - מילת יחס
אֹ֣יְבֵי - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m/341
מורפ': HR/Vqrmpc/Sp3mp וְהָרֹג֙ וְ - ו' החיבור
הָרֹג֙ - פועל, קל, מקור מוחלט
צורת יסוד: c/2026
מורפ': HC/Vqa בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם בְּ - מילת יחס
שֹׂ֣נְאֵי - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/8130
מורפ': HR/Vqrmpc/Sp3mp חֲמִשָּׁ֥ה חֲמִשָּׁ֥ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2568
מורפ': HAcmsa וְשִׁבְעִ֖ים וְ - ו' החיבור
שִׁבְעִ֖ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/7657
מורפ': HC/Acbpa אָ֑לֶף אָ֑לֶף - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 505
מורפ': HAcbsa וּבַ֨בִּזָּ֔ה וּ - ו' החיבור
בַ֨ - מילת יחס, ה' הידיעה
בִּזָּ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/961
מורפ': HC/Rd/Ncfsa לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn שָֽׁלְח֖וּ שָֽׁלְח֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqp3cp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָדָֽם יָדָֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּשְׁאָ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) הַיְּהוּדִ֡ים פזר (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁר֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) בִּמְדִינ֨וֹת קדמא (משרת, דרגא 5) הַמֶּ֜לֶךְ גרש (שליש, דרגא 4)
נִקְהֲל֣וּ מונח לגרמה (שליש, דרגא 4) ׀ פסיק (לגרמה) (שליש, דרגא 4)
וְעָמֹ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) עַל־נַפְשָׁ֗ם רביעי (משנה, דרגא 3)
וְנ֨וֹחַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהָרֹג֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּשֹׂ֣נְאֵיהֶ֔ם מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חֲמִשָּׁ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) וְשִׁבְעִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
אָ֑לֶף אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּבַ֨בִּזָּ֔ה קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) שָֽׁלְח֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־יָדָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם, וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף, וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם.
פרשנות מסורתית:
תרגום שני (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פסוק זה כולו מיותר אחר שכבר הזכיר בפסוק ב' ג' ה' איך הרגו היהודים ואיבדו צורריהם,
- גם סותר לפסוק ב' ששם אמר כי איש לא עמד בפניהם, ופה אמר שנקהלו ועמוד על נפשם משמע שלחמו.
- מדוע פה אמר ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם, ולמעלה (ו ה') אמר שהכו באויביהם ועשו בשונאיהם כרצונם :
והנה בפסוק ג' דבר מן הערים המוקפים חומה, ששם היה מושב השרים ושם עמדו חיל המלך והיו למגן בעד היהודים, ושם איש לא עמד בפניהם, ולא הצטרכו לעמוד על נפשם ולהלחם, אבל פה מספר איך היו ענינם בהפרזים, כי בערים הפרזות הקטנים ובהכפרים ששם לא היו לא השרים אשר נשאו את היהודים ולא חיל המלך, ושם באמת הרימו אויביהם יד להלחם בם, ולכן סיפר כי שאר היהודים אשר במדינות המלך, שהם אותם שאינם יושבים בערים המוקפים, נקהלו ועמוד על נפשם ולחמו בחרבם וכלי מלחמה עד שנחו מאויביהם, ותגבר ידם עליהם, וע"כ סיפר כי הם הרגו בשונאיהם, כי הם כללו ההריגה לכל זרע עמלק אחר שניצתה המלחמה, משא"כ בהמוקפים סיפר שעשו בשונאיהם כרצונם ולא הרגום, אחר שלא היה מלחמה ביניהם :
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ט טז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.