איכה רבה א כג

כג. [ עריכה ]
(תהלים עז, ז): "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלַּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" . רבי יהודה ברבי סימון ור' איבו ורבנן אמרי, לפי שחטאו מאל"ף ועד תי"ו, מתנחמין מאל"ף ועד תי"ו, וכן את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמיה על ישראל הקדים ישעיה ורפאן:

ירמיה אמר "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד"	ישעיה אמר (ישעיה מט, כא): "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וְגוֹ'".
ירמיה אמר "בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה"	ישעיה אמר (שם ל, יט) "בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה חָנוֹן יָחְנְךָ וְגוֹ'".
ירמיה אמר "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי"	ישעיה אמר (שם יא, יב) "וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ וְגוֹ'".
ירמיה אמר "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת"	ישעיה אמר (שם מ, ג) "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ ה'".
ירמיה אמר "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ",	ישעיה אמר (שם ס, יד) "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ".
ירמיה אמר "וַיֵּצֵא מִן בַּת צִיּוֹן וְגוֹ'"	ישעיה אמר (שם נט, כ) "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל".
ירמיה אמר "זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם"	ישעיה אמר (שם סה, יז) "כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב".
ירמיה אמר "חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם"	ישעיה אמר (שם מד, כב) "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ".
ירמיה אמר "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ"	ישעיה אמר (שם ד, ד) "אִם רָחַץ ה' אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן".
ירמיה אמר "יָדוֹ פָּרַשׂ צָר"	ישעיה אמר (שם יא, יא) "יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ".
ירמיה אמר "כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָחִים וְגוֹ'"	ישעיה אמר (שם מט, י) "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ".
ירמיה אמר "לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עוֹבְרֵי דֶּרֶךְ"	ישעיה אמר (שם לב, טו) "עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם".
ירמיה אמר "מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמוֹתַי"	ישעיה אמר (שם נז, טו) "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וְגוֹ'".
ירמיה אמר "נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי"	ישעיה אמר (שם נב, ב) "הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ".
ירמיה אמר "סִלָּה כָל אַבִּירַי"	ישעיה אמר (שם סב, י) "סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְּסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הֵרִימוּ".
ירמיה אמר "עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה"	ישעיה אמר (שם נב, ח) "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ וְגוֹ'".
ירמיה אמר "פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ"	ישעיה אמר (שם נא, יב) "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם".
ירמיה אמר "צַדִּיק הוּא ה'"	ישעיה אמר (שם ס, כא) "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".
ירמיה אמר "קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי"	ישעיה אמר (שם ס, יח) "וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ".
ירמיה אמר "רְאֵה ה' כִּי צַר לִי"	ישעיה אמר (שם סו, יד) "וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם".
ירמיה אמר "שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי"	ישעיה אמר (שם מ, א) "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי".
ירמיה אמר "תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ"	ישעיה אמר (שם נו, ז) " וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַלַּיְלָה" ר' איבו ור' יהודה בר סימון, ר' איבו אומר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה נזכרת אני שכר שהשכרתי לפניך בלילן של מלכיות כמה דאת אמר (בראשית יד, כ): " וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ" ר' יהודה אומר נזכרת אני שירין ששרתי לפניך בלילות כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (ישעיה לח, כ): "וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ".
"בַּלַּיְלָה" זה לילו של פרעה דכתיב (שמות יב, כט): "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" ולילו של גדעון שהכה את מחנה מדין ועמלק דכתיב (שופטים ז, ט): "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא" ולילו של סנחריב שכתוב בו (מ"ב יט, לה): "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'"

"עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה" משתעי אנא עם לבי "וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" ומפשפש בעובדי ואומר (ח): "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח ה' וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד" חס ושלום לא שבק ולא שביק, דכתיב (איכה ג, לא): "כי לא יזנח לעולם ה'".
"וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד" ולא לֵרָצוֹת לשעבר היה מרצה לאחרים משה כועס ואת אומר (שמות לג, יא): "וְשָׂב אֶל הַמַּחֲנֶה" קרי ביה ושוב, אליהו כועס ואת אומר (מ"א יט, טו): " לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק" ועכשיו לא לרצות ולא לירצות.

(ט): "הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ" מהו האפס אמר ר' ראובן לשון יוני הוא כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (עמוס ו, י): "וְאָמַר אָפֶס".
ר' חנינא בר פפא ור' סימון, רבי חנינא אמר נגמר אותו דבר שאמר הקב"ה למשה (שמות לג, יט): "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן" ר' סימון אומר הא חסילה והא מסכמא, על ידי ירמיה שאמר (ירמיה טז, ה): "כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי".

(י): "הֲשָׁכַח חֲנוֹת אֵל" - "השכח חנותו אל" (במדבר ט, כג): "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ" "הֲשָׁכַח" (נחמיה ט, לא): "כִּי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן", "אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה" אע"ג דהוא כעיס רחמיו קרובין, וציון אמרה עזבני ה' ואדני שכחני, דכתיב (ישעיה מט, יד): "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וְגוֹ'"

(יא): "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא וְגוֹ'" א"ר אלכסנדראי על ידי שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין, א"ר שמואל בר' נחמני נתחללה אותה שבועה שכרת עמנו בחורב ונשתנית הימין, א"ר סימון השמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות ולשמש, לשמשיו אין חליין ולפניו יש חליין, א"ר יצחק לגבור שהיה שם במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו ואומרים לא יבאו גייסות לכאן, באו הגייסות לעירו כיון שהוא יוצא ומראה להם פנים מיד הן בורחין, פעם אחת באו הגייסות, אמר להם ימיני חששה לי, אבל הקב"ה אינו כן אלא (ישעיה נט, א): "הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְגוֹ'".

"שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן" ארשב"ל אם חליין הן אית סבר דכל דחשש סופיה מבריא, ואם שינוי ימין לית סבר, והיא דעתיה דריב"ל (דאמר) "כי אם מאוס מאסתנו" אם מאיסה היא לית סבר, ואם קציפה היא אית סבר, דכל מאן דכעיס סופיה מתרצה.

ארשב"י אמר הקב"ה לישראל אתם בכיתם בכיה של תפלות, סופכם להיות בוכים בכיה של ממש, והיכן בכו ישראל בכיה של תפלות (במדבר יא, י): " וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו" (שם יד, א) "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם" והיכן בכו ישראל בכיה של ממש, ר' איבו ור' יהודה בר' סימון, ר' איבו אמר אחד ברמה ואחד בבבל, ברמה, דכתיב (ירמיה לא, יד): "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע וְגוֹ'", בבבל דכתיב (תהלים קלז, א): "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל וְגוֹ'". רבי יהודה ברבי סימון אמר, אחד ביהוד מדינתא, ואחד בבבל, ביהוד מדינתא "בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה", בבבל "על נהרות בבל".

א"ר איבו אמר הקב"ה לישראל בשכר אותה הבכיה אני מכניס גליותיכם, הלא הוא דכתיב (ירמיה לא, טו): "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְגוֹ' וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה'"

"בָּכֹה תִבְכֶּה".

"בָּכֹה" על עגל אחד, "תִבְכֶּה" על שני עגלים.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף על יהודה ועל ציון וירושלים.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף בכה על גלות עשרת השבטים, תבכה על גלות שבט יהודה ובנימין.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף בכה ומבכה אחרים עמה, בוכה ומבכה הקב"ה עמה דכתיב (ישעיה כב, יב): "וַיִּקְרָא ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד" בוכה ומבכה מלאכי השרת עמה דכתיב (שם לג, ז) "הֶן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה", א"ר זעירא חיצה כתיב, חיצה היא גביה דנכסיניה, א"ר ברכיה כמה דאת אמר (בראשית טו, ה): "ויוצא אותו החוצה" "בכה" בוכה ומבכה שמים וארץ עמה, הדא היא דכתיב (יואל ב, י): " שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ" "בָּכוֹ" בוכה ומבכה הרים וגבעות עמה הדא הוא דכתיב (ירמיה ד, כד): "רָאִיתִי (את) הֶהָרִים וְגוֹ'" "בָּכֹה" בוכה ומבכה שבעים אומות עמה, א"ר פנחס אותם שבעים פרים שהיו ישראל מקריבין בחג כנגד שבעים אומות הם כדי שלא יצדה העולם מהם. "בָּכֹה" בוכה ומבכה כנסת ישראל עמה, הדא הוא דכתיב "ותשא כל העדה וגו'", ר' חוניא מתני ליה בשם ר' נחמיה וַתִּשָּׁא כתיב חובי בישא אוזפיתון לדריא כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (דברים כד, י): "כִּי תַשֶּׁה בְּרֵעֲךָ".