המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לא ירעבו", ההולך בדרך רחוקה יחסר לו לחם או מים או יכהו שרב ושמש, ועז"א "לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש", כי "ינהגם ה' ברחמים" עד שלא ינהגם במקום שהשמש שולטת שם, "ועל מבועי מים ינהלם" עד שלא יצמאו:
ביאור המילות
"ינהגם, ינהלם", פעל נהג הונח בעצם על נהיגת הצאן והבקר, וממנו יצא על כל הנהגה דומה לזו, שמנהיג שלא מדעת המונהג, ונהל ונחה הונח על המנהל בעל רצון ובסבר פנים יפות, ופה מדמם כצאן מונהגים ע"י הרועה, כי הם מונהגים אך לפי דעת הרועה המנהיג אותם שהוא ה', אבל בכ"ז הלא מרחמם ינהגם, עד שתהיה ההנהגה לא כמנהיג בע"כ כי על מבועי מים ינהלם כמנהל בעת רצון ושכל: