לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו מט ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · מט · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵאמֹ֤ר לַֽאֲסוּרִים֙ צֵ֔אוּ לַאֲשֶׁ֥ר בַּחֹ֖שֶׁךְ הִגָּל֑וּ עַל־דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכׇל־שְׁפָיִ֖ים מַרְעִיתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאמר לאסורים צאו" - לעת אשר אומר לאסורי גולה צאו "שפיים" - תרגם יונתן נגדין נחלי מים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הגלו" - מלשון גלוי

"שפיים" - כן נקראו המקומות הגבוהים וכן רוח צח שפיים (ירמיהו ד

מצודת דוד

"הגלו" - היו מגולים ונראים לאור היום

"על דרכים ירעו" - עם כי אין המרעה מצוים בדרכים ובגובה ההרים ורצה לומר עם כי ישובו דרך המדבר לא יחסרו דבר

"לאשר בחושך" - למי שהסתיר עצמו בחושך מפחד האויב

"לאמר וגו'" - מוסב על ואצרך שבמקרא שלפניו לומר אצרך מן הכליה עד יבוא העת לאמר להאסורים בגולה צאו משם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאמר", מבואר במ"ש למעלה (מ"ב ז') כי שבט יהודה ובנימין הם נתפזרו וגלו תחת יד עכו"ם אשר אסרו אותם בכבלי ברזל, כמ"ש שם "להוציא ממסגר אסיר", ועשרת השבטים שהגלו לחלח וחבור אינם תחת עכו"ם ואין עליהם עול שעבוד, אבל הם נסגרים במקומות מסוגרים שלא ידע איש את מקומם ודומה כאילו יושבים בחשך שלא יראם אדם כמש"ש "מבית כלא ישבי חשך", ועל שבט יהודה אומר לאמר "לאסירים צאו", ועל עשרת השבטים אמר, לאמר "לאשר בחשך הגלו", כי אז יגלו מקומם, ולהם אצ"ל צאו כי אינם אסירים "על דרכים ירעו" מדמה אותם בשובם למנוחתם, כצאן אשר ה' ירעה אותם כמ"ש (למעלה מ"ם) כרועה עדרו ירעה, ולפעמים צריך להנהיג הצאן אחר המדבר להרחיקם מן השוללים, לעומת זה אמר "על דרכים ירעו" כי כל עוברי דרך לא יגעו בם, ולפעמים צריך להנהיגם אחר המדבר מפני שאינו מוצא מרעה, לעומת זה אמר "ובכל שפיים מרעיתם", שבכל הר גבוה ימצא מרעיתם, ור"ל שישובו מן הגולה בפרהסיא:

 

<< · מ"ג ישעיהו · מט · ט · >>