לדלג לתוכן

ביאור:יהושע י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A0610)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע י)


מלכי כנען מתאספים נגד גבעון בגלל שהם כרתו ברית עם ישראל
חמשת מלכי האמורי (בכחול) התקיפו את גבעון, וישראל (בשחור) באו לעזרתם. לאחר מכן המשיכו דרומה במסע כיבושים. (יצויין כי מיקום העיר עגלון באיור כנראה שגוי - עיינו בדף השיחה)

א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ - כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת עִם יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם. ב וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן, כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה כמו הערים הגדולות שהיה להם מלך (גבעון לא היתה ממלכה ושלטו בה זקנים - לעיל ט, יא), וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים ולמרות זאת פחדו מישראל והשלימו איתם, ואם כן מה תעשה ממלכת ירושלים שהיא חלשה ממנה?. ג וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, אֶל 'הוֹהָם' מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וְאֶל 'פִּרְאָם' מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְאֶל 'יָפִיעַ' מֶלֶךְ לָכִישׁ, וְאֶל 'דְּבִיר' מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, לֵאמֹר: ד "עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ה וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי: מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, מֶלֶךְ יַרְמוּת, מֶלֶךְ לָכִישׁ, מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. ו וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר: "אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ תרפה את הידיים שלך מלתמוך בנו, עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ, כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר". ז וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל, הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ, וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל. {פ}

ישראל באים לעזרתם של גבעון - מלחמת מלכי הדרום

ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "אַל תִּירָא מֵהֶם, כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים, לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ". ט וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם בהפתעה, כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל. י וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד רדף אחריהם עד שהגיעו לערים עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה. יא וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן, וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים אבני ברד גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ. רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב. {ס}

"שמש בגבעון דום" (יב), גוסטב דורה, 1883

יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם עיצרי, אל תשקעי וְיָרֵחַ עצור מלעלות (יהושע לא רצה שירד החושך כדי שיוכל להמשיך במלחמה) בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". יג "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ, וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי שנקם עם ישראל ב- אֹיְבָיו" - הֲלֹא הִיא שירה זאת כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר ספר היסטוריה שהיה כתוב בצורת שירה ולא נשתמר עד ימינו. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי באמצע הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ מיהר לָבוֹא לשקוע כְּיוֹם תָּמִים שלם, 24 שעות. יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו - לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ, כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. {ס}

ישראל נלחמים במלכי כנען וכובשים ערים רבות

טו וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה. טז וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה. יז וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: "נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה". יח וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם. יט וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ, רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם היצמדו אליהם מאחורה כמו זנב אוֹתָם, אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם, כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם".

כ וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם, וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ הבודדים ששרדו מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר הערים המבוצרות שלהם. כא וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם, לֹא חָרַץ חידד (האויב, כדי לנשוך את בני ישראל) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ. כב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה, וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה". כג וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה: אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם, אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ, אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן. כד וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא שהלכו אִתּוֹ: "קִרְבוּ, שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם לבזות את המלכים עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה", וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם. כה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: "אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ! כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם". כו וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן, וַיְמִיתֵם, וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים, וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב. כז וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, צִוָּה כמו שציוה לעיל ח, כט יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם, וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. {ס}

"רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי" (כד) - תגלת פלאסר דורך על צוואר אויבו

כח וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ, הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס}


כט וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה, וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה. ל וַיִּתֵּן יְהוָה גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד, וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס}

לא וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה, וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ. לב וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה. {פ}

לג אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ, וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד אך לא כבש את העיר כמסופר להלן טז, י. לד וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. לה וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ. {פ}

לו וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ. לז וַיִּלְכְּדוּהָ, וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֶגְלוֹן, וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ. {ס}

"וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה, לָכִישָׁה" (פסוק לא) - תל לכיש

לח וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה, וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ. לט וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ, וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד. כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן - כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ.

סיכום הכיבושים במלחמה נגד חמשת המלכים תוקפי גבעון

מ וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ: הָהָר הרי יהודה וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת מורדות הרי יהודה לים המלח (מלשון 'אשד הנחלים') וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד, וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הנשים, הטף ובעלי החיים הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן כנראה שהכוונה ל"כָּל הַגְּשׁוּרִי" (יג, ב) וְעַד גִּבְעוֹן. מב וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת במסע כיבוש אחד, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. מג וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם..." (פסוק א) - דומה לבראשית יד, יח: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם...". המילה 'ירושלים' מוזכרת כאן בפעם ראשונה בתנ"ך (מלבד 'שלם' בבראשית). לגבי מקור המילה והניקוד ראה בויקימילון.
  • בפסוק לז נכתב שחברון נכבשה, אך בפרק טו פסוק יג: "וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן... אֶת... חֶבְרוֹן... וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת..."? התשובה בפרק כא פסוק יא: "וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת... חֶבְרוֹן... וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב".
  • בכמה מקומות בפרק זה נזכרים לשונות הדומים לנס יציאת מצרים וקריעת ים סוף: "כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל", "לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ" ועוד