ביאור:יהושע י
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד (מהדורות נוספות של יהושע י)
| חמשת מלכי האמורי (בכחול) התקיפו את גבעון, וישראל (בשחור) באו לעזרתם. לאחר מכן המשיכו דרומה במסע כיבושים. |
- א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ,
- כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ,
- וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶתעִם יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם.
- ב וַיִּירְאוּ מְאֹד, כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָהכמו הערים הגדולות שהיה להם מלך (גבעון לא היתה ממלכה ושלטו בה זקנים - לעיל ט, יא),
- וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִיםולמרות זאת פחדו מישראל והשלימו איתם, ואם כן מה תעשה ממלכת ירושלים שהיא חלשה ממנה?.
- ג וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, לֵאמֹר:
- ד "עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן, כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
- ה וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי:
- מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, מֶלֶךְ יַרְמוּת, מֶלֶךְ לָכִישׁ, מֶלֶךְ עֶגְלוֹן, הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם,
- וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
- ו וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר:
- אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָתרפה את הידיים שלך מלתמוך בנו, עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ,
- כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר.
- ז וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל. {פ}
- ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ:
- אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים, לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ!.
- ט וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹםבהפתעה (הם לא ציפו שיגיע כל כך מהר), כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל.
- י וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן,
- וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַדרדף אחריהם עד שהגיעו לערים עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה.
- יא וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן
- וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ.
- רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב! {ס}
- יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
- וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל:
- שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹםעיצרי! אל תשקעי וְיָרֵחַעצור מלעלות (יהושע לא רצה שירד החושך כדי שיוכל להמשיך במלחמה) בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן.
-
- וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ - וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹישנקם עם ישראל ב- אֹיְבָיו.
- הֲלֹא הִיאשירה זאת כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁרספר היסטוריה שהיה כתוב בצורת שירה ולא נשתמר עד ימינו (מוזכר גם בשמואל ב א, יז)...
- וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִיבאמצע הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץמיהר לָבוֹאלשקוע כְּיוֹם תָּמִיםשלם, 24 שעות!
- יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו - לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ!
- כִּיהמשך ל"בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי" (פסוק יב) יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל. {ס}
- טו וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.
- טז וַיָּנֻסוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.
- יז וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
- נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה.
- יח וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ:
- גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה, וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם.
- יט וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ, רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּםהיצמדו אליהם מאחורה כמו זנב אוֹתָם,
- אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם - כִּי נְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם!
- כ וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם -
- מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם, :וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּהבודדים ששרדו מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָרהערים שלהם שמבוצרות על ידי חומה.
- כא וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם,
- לֹא חָרַץחידד (האויב, כדי לנשוך את בני ישראל). דמיון לשוני למעשה הכלבים ביציאת מצרים (בשלח) לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹבבפרשת בשלח: ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו.
- כב וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ:
- פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה, וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה.
- כג וַיַּעֲשׂוּ כֵן,
- וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה:
- אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ, אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן.
- כד וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ,
- וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּאשהלכו אִתּוֹ:
- קִרְבוּ, שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶםלבזות את המלכים עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה!
- וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם.
- כה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ:
- אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ, חִזְקוּ וְאִמְצוּ!
- כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם!
- כו וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן, וַיְמִיתֵם,
- וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים, וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב.
כז וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּהכמו שציוה לעיל ח, כט יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים
- וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם, וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. {ס}
| "רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי" (כד) - תגלת פלאסר דורך על צוואר אויבו |
- כח וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ,
- הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד,
- וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂהלעיל פרק ח, פסוקים ב,כט לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס}
- כט וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה, וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה.
- ל וַיִּתֵּן יְהוָה גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ,
- וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד,
- וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ. {ס}
- לא וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה, וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ.
- לב וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי,
- וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה. {פ}
- לג אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ,
- וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִידאך לא כבש את העיר כמסופר להלן טז, י.
- לד וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה, וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
- לה וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב,
- וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ. {פ}
- לו וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה, וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ.
- לז וַיִּלְכְּדוּהָ, וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ,
לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֶגְלוֹן, וַיַּחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ. {ס}
| "וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה, לָכִישָׁה" (פסוק לא) - תל לכיש מויקיפדיה |
- לח וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה, וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ.
לט וַיִּלְכְּדָהּ וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ, וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב,
- וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד.
- כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ וְכַאֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ.
- מ וַיַּכֶּה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ:
- הָהָרהרי יהודה וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹתמורדות הרי יהודה לים המלח (מלשון 'אשד הנחלים') וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם,
- לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִידמהצבא, וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָההנשים, הטף ובעלי החיים הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
- מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁןכנראה שהכוונה ל"כָּל הַגְּשׁוּרִי" (יג, ב) וְעַד גִּבְעוֹן.
- מב וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָתבמסע כיבוש אחד,
- כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.
- מג וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה. {פ}
ביאורי פסוקים
(יהושע י יב): "... שמש בגבעון דום, וירח בעמק איילון..."
מה מטרת הנס?
1. הפירוש המקובל הוא, שיהושע ביקש שהשמש יעמוד באזור גבעון (במזרח) ולא ישקע, ושהירח יעמוד באזור איילון (במערב), כדי שלבנ"י יהיה אור והם יוכלו לרדוף אחרי אויביהם בקלות.
- אבל לפי תצפיות שנעשו, התגלה שאף-פעם אין מצב כזה לפנות ערב -- שהשמש נמצאת מעל גבעון והירח נמצא מעל עמק איילון. מצב כזה קורה רק בשעות הבוקר המוקדמות.
- גם לפי מה שנאמר על יהושע ("ויבוא אליהם יהושע פתאום, כל הלילה עלה מן הגלגל...") נראה שהנס קרה בבוקר.
2. לפי זה מטרת הנס היתה שונה: הנס קרה כנראה בקיץ (בנ"י נכנסו לארץ בפסח), ובאזור השפלה בקיץ, כשהשמש בשיא הגובה, חם מאד וקשה מאד לרדוף. לכן יהושע ביקש שהשמש יעצור באמצע הגובה ("ויעמוד השמש בחצי השמיים"), וכך לא יהיה חם מדי.
תגובות
- כשהשמש באצמע השמיים דוקא הכי חם - לא?
-
-
- "בחצי השמים" = בחצי הגובה.
-
הערות
- "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם..." (פסוק א) - דומה לבראשית יד, יח: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם...". המילה 'ירושלים' מוזכרת כאן בפעם ראשונה בתנ"ך (מלבד 'שלם' בבראשית). לגבי מקור המילה והניקוד ראה בויקימילון.
- בפסוק לז נכתב שחברון נכבשה, אך בפרק טו פסוק יג: "וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן... אֶת... חֶבְרוֹן... וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת..."? התשובה בפרק כא פסוק יא: "וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת... חֶבְרוֹן... וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב".
- בכמה מקומות בפרק זה נזכרים לשונות הדומים לנס יציאת מצרים וקריעת ים סוף. (כי ה' נלחם להם. לא חרץ ועוד)
