ביאור:יהושע ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע ט)


עמי כנען מתארגנים למלחמה על בני ישראל

א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן עד מול לבנון (צפונה לאורך חוף ים התיכון עד החוף שמול הרי הלבנון), הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. ב וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד בהסכמה בין כולם, כאילו דיברו כולם מפה אחד. {פ}

גת ליצור יין בתל גבעון. ע"ע גבעון בוויקיפדיה
יושבי גיבעון כורתים בעורמה ברית שלום עם ישראל

ג וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ וְלָעָי. ד וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה, וַיֵּלְכוּ וַיִּצְטַיָּרוּ העמידו פנים וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם, וְנֹאדוֹת שקים מעור יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים קשורים כמו צרור במקומות שבהם נפתחו חורים עם הזמן. ה וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם, וּשְׂלָמוֹת בָּלוֹת עֲלֵיהֶם, וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה, נִקֻּדִים נקודות של עובש. ו וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית". ז (ויאמרו) וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי יושבי גבעון היו מהחיוי: "אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב, וְאֵיךְ שהרי ה' ציווה אותנו (שמות כג, לב) שלא לכרות ברית עם יושבי הארץ (אכרות) אֶכְרָת לְךָ בְרִית?". ח וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ", וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהוֹשֻׁעַ: "מִי אַתֶּם? וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ?". ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד בָּאוּ עֲבָדֶיךָ, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי שָׁמַעְנוּ שָׁמְעוֹ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּמִצְרָיִם. י וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּעַשְׁתָּרוֹת שם של מקום (הגיבעונים עשו עצמם כאילו לא שמעו על המלחמה ביריחו ובעי, כיוון שהם כביכול רק עכשיו באו ממקום רחוק). יא וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ לֵאמֹר: 'קְחוּ בְיֶדְכֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ וּלְכוּ לִקְרָאתָם, וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵיהֶם: עַבְדֵיכֶם אֲנַחְנוּ, וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית'. יב זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים. יג וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ, חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ, וְאֵלֶּה שַׂלְמוֹתֵינוּ וּנְעָלֵינוּ בָּלוּ מֵרֹב הַדֶּרֶךְ מְאֹד". יד וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים זקני ישראל (נְשִׂיאֵי הָעֵדָה מהפסוק הבא) מִצֵּידָם אכלו יחד איתם לאות ידידות, וְאֶת פִּי יְהוָה לֹא שָׁאָלוּ. טו וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם הבטיח שיתן להם לחיות, וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה.

טז וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית, וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו לישראל וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים. יז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְעָרֵיהֶם: גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים. יח וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים. יט וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה: "אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם. כ זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם ניתן להם לחיות, וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף כעס של ה' עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם". כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם והוסיפו ואמרו אל העדה הַנְּשִׂיאִים: "יִחְיוּ, וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה" כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ (ולא הרגו אותם, כפי שהבטיחו) לָהֶם הַנְּשִׂיאִים. כב וַיִּקְרָא לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: "לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר 'רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד' וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים? כג וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם, וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם יפסיק אף אחד ממכם מלהיות עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי למשכן. כד וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ: "כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. כה וְעַתָּה הִנְנוּ בְיָדֶךָ, כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ - עֲשֵׂה". כו וַיַּעַשׂ לָהֶם כֵּן כפי שאמרו הנשיאים, להפוך אותך לעבדים, וַיַּצֵּל אוֹתָם מִיַּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא הֲרָגוּם. כז וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל המזבח הנמצא ב:הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה (דברים יב, ה) הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות