ביאור:שמות טו
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות טו)
א אָז יָשִׁיראז, אחרי הנס הזה, שרו מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה וַיֹּאמְרוּ {ר}{ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כך כותבים את שירת הים בספרי תורה) לֵאמֹר: {ס}
אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָההוא רם, נישא, ועליון, {ס}
סוּס {ר} וְרֹכְבוֹ רָמָההשליך בַיָּם. {ס}
ב עָזִּי וְזִמְרָת יָהּה' הוא כוחי ואזמר לו וַיְהִי לִי {ר} לִישׁוּעָה, {ס}
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּואפאר אותו ואומר כמה נווה הוא {ס}
אֱלֹהֵי {ר} אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. {ס}
ג יְהוָה אִישׁ מִלְחָמָה, יְהוָה {ר} שְׁמוֹ. {ס}
ד מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָההשליך בַיָּם, {ס}
וּמִבְחַר {ר}שָׁלִשָׁיוצלפים מומחים בקשת טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. {ס}
ה תְּהֹמֹתמים עמוקים יְכַסְיֻמוּכיסו את המצרים, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ {ר} אָבֶן. {ס}
ו יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַאדירה בכוחה, {ס}
יְמִינְךָ {ר} יְהוָה תִּרְעַץשיברה את ה- אוֹיֵב. {ס}
ז וּבְרֹב גְּאוֹנְךָעליונותך תַּהֲרֹס {ר} קָמֶיךָאויביך שקמו נגדך, {ס}
תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָשילחת את חרון אפך, כעסך, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁוהוא אכל אותם כמו שאש שורפת קש. {ס}
ח וּבְרוּחַ {ר} אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּעמדו בערימות מַיִם {ס}
נִצְּבוּ כְמוֹ נֵדחומה {ר} נֹזְלִים, {ס}
קָפְאוּעמדו במקומם כמו קרח תְהֹמֹתמים עמוקים בְּלֶב יָם. {ס}
ט אָמַר {ר} אוֹיֵבהמצרים בליבם אֶרְדֹּף אַשִּׂיג {ס}
אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹהם ימלאו {ר} נַפְשִׁיאת רצוני, {ס}
אָרִיקאשלוף חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹתשמיד אותם יָדִי. {ס}
י נָשַׁפְתָּ {ר} בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹכיסה אותם ה- יָם, {ס}
צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {ר} אַדִּירִים. {ס}
יא מִי כָמֹכָה בָּאֵלִםבכוחות הנסתרים, שבני אדם מייחסים להם אֱלָהוּת יְהוָה {ס}
מִי {ר} כָּמֹכָה נֶאְדָּראדיר בַּקֹּדֶשׁ, {ס}
נוֹרָא תְהִלֹּתמהולל כנורא, ראוי ליראת כבוד עֹשֵׂה {ר} פֶלֶא. {ס}
יב נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. {ס}
יג נָחִיתָהדרכת, ניהגת {ר} בְחַסְדְּךָ עַם זוּאת העם אשר גָּאָלְתָּ, {ס}
נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵהמקום הקודש, ארץ ישראל {ר} קָדְשֶׁךָ. {ס}
יד שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּןויזדעזעו, {ס}
חִילרעדה {ר} אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. {ס}
טו אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי {ר} אֱדוֹם, {ס}
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, {ס}
נָמֹגוּנמס ליבם מפחד {ר} כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. {ס}
טז תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָהאימה גדולה {ר} וָפַחַד {ס}
בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָכשיראו את זרועך הגדולה יִדְּמוּיהפכו לדוממים, לשקטים כָּאָבֶן, {ס}
עַד {ר} יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהוָה {ס}
עַד יַעֲבֹר עַם זוּהעם אשר {ר} קָנִיתָרכשת, יצרת. {ס}
יז תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹנטע אותם כמו עצים בְּהַר נַחֲלָתְךָ, {ס}
מָכוֹןמקום קבוע וחזק {ר} לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּשתעשה יְהוָה, {ס}
מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּיכינו, ייצרו {ר} יָדֶיךָ. {ס}
יח יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {ס}
יט כִּי {ר} בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם {ס}
וַיָּשֶׁב יְהוָה עֲלֵהֶם {ר} אֶת מֵי הַיָּם, {ס}
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. {ר} {ש}{ש} מסמנת שספרי תורה יש כאן שורה ריקה
כ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹןומשה, ואהרון הוזכר כי הוא הבכור אֶת הַתֹּף, בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. כא וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: "שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם". {ס}
כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. כה וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹלימד את ישראל חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּהעמיד אותם בניסיון, והם נכשלו בכך שהתלוננו אל משה. כו וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָה רֹפְאֶךָ. {ס}
כז וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.
ביאורי פסוקים
זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו
בתחילת שירת הים, אמרו בני ישראל:
(שמות טו ב): "עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו"
עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה
[המשך יבוא]
" "עזי וזמרת יה - אונקלום תרגם תוקפי ותושבחתי עזי כמו עזי בשור"ק וזמרת כמו וזמרתי ואני תמה על לשון המקרא שאין לך כמוהו בנקודתו במקרא אלא בג' מקומות שהוא סמוך אצל וזמרת וכל שאר מקומות נקוד שור"ק ( ירמיהו טז) ה' עזי ומעזי ( תהלים נט) עזי אליך אשמורה וכן כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלאפו"ם כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשו"א בחטף הראשונה נקודה בשור"ק כגון עז עזי רוק רוקי חק חקי על עולו יסור עולו כל כלו ושלישים על כלו ואלו ג' עזי וזמרת של כאן ושל ישעיהו ושל תהילים נקודה בחטף קמ"ץ ועוד אין באחד מהם כתוב וזמרתי אלא וזמרת וכולם סמוך להם ויהי לי לישועה לכך אני אומר ליישב לשון המקרא שאין עזי כמו עוזי ולא וזמרת כמו וזמרתי אלא עזי שם דבר הוא כמו (שם קכג) היושבי בשמים (עובדי' א) שוכני בחגוי סלע ( דברים לג) שוכני סנה וזהו השבח עזי וזמרת יה הוא היה לי לישועה וזמרת דבוק הוא לתיבת השם כמו ( שופטים ה) לעזרת ה' ( ישעיהו ט) בעברת ה' (קוהלת ג) על דברת בני האדם ולשון וזמרת לשון ( ויקרא כה) לא תזמור ( ישעיהו כה) זמיר עריצים ל' כסוח וכריתה עוזו ונקמתי של אלהינו היה לנו לישועה ואל תתמה על לשון ויהי שלא נא' היה שיש לנו מקראות מדברים בלשון זה וזה דוגמתו (מ"א ו) את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב היה לו לו' עשה צלעות סביב וכן ( דברי הימים ב ו) ובני ישראל היושבים בערי יהודה וימלוך עליהם רחבעם היה לו לומר מלך עליהם רחבעם ( במדבר יד) מבלתי יכולת ה' וגו' וישחטם היה לו לו' שחטם (שם לו) והאנשים אשר שלח משה וגו' וימותו מתו היה לו לו' ( שמות ח) ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזוב היה לו לומר עזב" " (רש"י)
" "עזי וזמרת יה - פירוש ר"א כי מלת עזי מושכת עזי וזמרת עזי יה והטעם הודה כי עזו ותקפו אשר יזמר בו הוא השם והוא היה ישועתי זה אלי ואנוהו אושיבנו בנוה זה אלהי אבי וארוממנהו שאספר גבורותיו וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא אבל לא הזכיר השם שלם והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור (לעיל ג טו) וכבר דרשו (תנחומא סוף פרשת תצא) בפסוק כי יד על כס יה (להלן יז טז) נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק ועל דרך האמת בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו (להלן כג כא) וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה (לעיל יד לא) כי "היד" ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת והיא המקרעת הים כמו שפירש הנביא עורי עורי לבשי עוז ( ישעיהו נא ט) הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה (שם י) וכמו שכתבתי למעלה (עי' לעיל יד לא) בעבור כן אמר כי עוזו וזמרתו השם הזה כי ביה ה' צור עולמים ( ישעיהו כו ד) וכן ביאר מה לך הים כי תנוס ( תהלים קיד ה) מלפני אלוה יעקב (שם ז) וכן אמרו במכילתא (בשלח ג) ירדו לים שכינה עמהם שנאמר (לעיל יד יט) ויסע מלאך האלהים ובאלה שמות רבה (ל א) אמר אין עוז אלא דין שנאמר ועוז מלך משפט אהב ( תהלים צט ד)." " (רמב"ן) .
" "[ב] עזי : יה הוא עזי וגבורתי כי בעזרו אגבר על כל אויבי, כמו ה' עזי ומעוזי ( ירמיה ט"ז י"ט ), הי עוז למו ומעוז ישועות משיחו הוא ( תהלים כ"ח ח' ), אלהים לנו מחסה ועוז ( שם מ"ו ב' ) ואין צורך להוציא המילה ממשמעותה, ולפרשה מענין שבח וגדולה, גם הבו לה' כבוד ועוז ( שם כ"ט א' ), וכן תנו עוז לאלהים ( שם ס"ח ל"ה ) אין ענינם שבח ותהילה, אלא , תנו לה' גבורה ועוז, כלומר הבינו ודעו בלבכם והודו בפיכם כי לו העוז והגבורה, ועיין למטה על מילת ואנוהו . ולענין הקמץ שבמילת עזי ראוי לדעת כי הדגש (כשאין הטעם לפניו כמו סבי) יבאו לפניר הקולות האטומים של שורק, חיריק, והשוא הנח בהפך יבאו לפניו הקולות הרחבים של קמץ קטן, סגול ; כגון חקי חקך , הכה הפקד, אתכם אתכם ; אך יש יוצאים מן הכלל, כגון קלי, כסו, מאדם, מקטר ישלכו . והנה יפה העיר רש"י ז"ל כי כל תיבה בת שתי אותיות הנקודה מלא פום (כגון חק ), כשהיא מארכת באות שלישית ואין השניה בשוא (כגון חקך , כי קודם שוא נח בא קמץ קטן) הראשונה נקודה בשורק, כגון רק רקי חק חקי, ומילות עזי וזמרת יה נכפלו שלש פעמים במקרא ( שמות טו ב ; ישעיה י"ב ב ; תהלים קי"ח י"ד ), ובכולם העי"ן בקמץ קטן, וזו זרות גדולה, ומפני הזרות הזאת נדחק רש"י ואמר שאין עזי עוז שלי, אלא שהיו"ד יתרה (על דרך שוכני סנה דברים ל"ג ט"ז ) והטעם עוזו וזמרתו של יה. וזה פלא, איך היה רש"י מדקדק כחוט השערה בחילופי הניקוד, גם כי לא היתה זאת אומנותו ולא ראה ספרי אבות הדיקדוק שכתבו בלשון ערבית. וראב"ע תפס את רש"י, ואמר כי אין הפרש בין עזי ועזי, כי כתוב חקי וכתוב תקף, וזה כבר קדם רש"י וראה וידע, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא . גם הביא ראב"ע ראיה ממילת בעזך פסוק י"ג ונראה כי גם זו לא נעלמה מרש"י, ולפיכך כתב ואין השניה בשוא וחטף (כן הוא ברש"י כ"י שבידי), נראה שאמר שוא על שוא נח, ואמר חטף על שוא נע, לכלול גם חקך וגם עזך. ומכל מקום באמת אין מנוס מלהודות שאין הפרש בין עזי ועזי, כמו שאין הפרש בין כלו ויכלו, יחננו יחנך, וזולתם. וזמרת : אין המילה סמוכה, וע"כ היא בקמץ, כמו עזרת מצר ( תהלים ס' י"ג ), אף נחלת שפרה עלי ( שם ט"ז ו' ), והצורה הזאת מיוחדת לדיבור השירי ונראה שהיא מקוצרת מן זמרתה עזרתה בתי"ו באמצע על דרך לשון ארמית " חכמתא " וחבריו, והשוא הארמי נתחלף בלה"ק לקמץ, כמו פקד בארמית, בעברית פקד, בשר בארמית, בעברית בשר. ולענין הכוונה אין ספק כי הושמט הכינוי במלת וזמרת וטעמה כמו וזמרתי כדעת ר' משה הכהן (הביאו ראב"ע ), והכוונה מי שלכבודו אזמר הוא יה, והמפרשים "וזמרת" כאילו הוא סמוך נדחקו בפירושיהם, רש"י פירש עזו וזמרתו של יה, וראב"ע : עזי וזמרת עזי הוא יה, וראב"ע טען מן ומנת המלך ( ד"ה ב' ל"א ג' ) שהוא קמוץ ואעפי"כ הוא סמוך, וזו איננה ראיה, כי אמנם התבה הזאת שומרת הקמץ מפני שהוא קמץ ארמי (בלשון סורית מנתא , וכן צ"ל בתרגום שלנו בשמואל א' ט' כ"ג ), ואיננו קמץ עברי הנוסף בלה"ק במקום שוא או פתח שבלשון ארמית, ולהיותו קמץ קדמון הוא בלתי משתנה, ודוגמתו שאר עמו ( ישעיה י"א י"א ), יקר תפארת ( אסתר א' ד' ), פתגם המלך ( שם א' כ' ), כתב הדת ( שם ד' ח' ), גליתי ( ישעיה מ"ה י"ג ), מעבדיהם ( איוב ל"ד כ"ה ), וזולתם (וכן צריך לומר כתבי הקודש, שטרי חובותינו) שהקמץ בהם לא ישתנה לא לשוא ולא לפתח, מפני שהוא קמץ קדמון הנמצא גם בארמית ואיננו נוסף בלה"ק כקמץ פקד, בשר ; והדברים ארוכים, וכבר ביארתים בספרי פרולגומני . והנה לדעת רש"י ויהי לי לישועה איננו מאמר בפני עצמו, אך כוונת המקרא היא : עזו ונקמתו של יה היה לי לישועה : ולפיכך הוצרך להביא דוגמאות לוי"ו של ויהי שהיא יתרה. וראב"ע טען עליו ואמר כי אין זה משפט לה"ק ולא לשון ישמעאל ; ואני אומר כי אין להביא כאן ראיה מלשון ישמעאל, כי אין בלשון ישמעאל וי"ו ההיפוך, ובלה"ק יש לנו הרבה ווי"ו המהפכות עתיד לעבר, ואינן מחברות, ובפרט מילת ויהי מצויה הרבה בלי הוראת החיבור, כגון כל "ויהי" שבתחילת הספרים ובתחילת הסיפורים. וקצת מהמקראות שהביא כאן רש"י מוכיחים באמת שאיננו נגד משפט לה"ק לומר ויהי לי לישועה להוראת היה לי. והמעמר בכוונה טובה להציל רש"י מתפישת ראב"ע בדה בלבו רבנו שלמה אחר, ואמר שלא נתכוון ראב"ע לדבר על רש"י, ועוד אמר כי המקראות שהביא רש"י, לא הביאם להוכיח כי ייתכן לומר ויהי במקום היה, אלא להוכיח כי תבוא וי"ו ההיפוך גם באמצע הפסוק (!!!) הא למה זה דומה ? למה שכתב המבאר לנתיבות השלום במדבר ט' י"ג, כדי להציל את ראב"ע משיבוש גדול שיצא מתחת קולמוסו באמרו כי ובדרך לא היה, ענינו או בדרך, כמו מכה אביו ואמו, אמר המבאר הנ"ל שלא היתה כוונת ראב"ע אלא ללמדנו קריאת ו שהיא נקרא באל"ף גנובה, והנה ובדרך קריאתו אובדרך . והמעמר ראה והבין כי הבל המה הדברים הללו של המבאר, והתמיה עליו ופירש דברי ראב"ע כהווייתן, ולא ראה השיבוש היוצא מהם, ולא הבין מה זה ועל מה זה נדחק המבאר לפרש כך. יה : האל הטוב והמטיב, עיין פסוק שאחר זה" " ( שדל )
זה אלי ואנוהו
זה = דבר מוחשי, שאפשר להצביע עליו .
זה אלי - מכאן למדו חז"ל, שבזמן קריעת ים סוף, בני ישראל ראו את ה' בכבודו ובעצמו, עד שהיו יכולים להצביע עליו באצבע: " "בכבודו נגלה עליהם' והיו מראין אותו באצבע: ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים" " (רש"י) .
ויש אומרים, שהמילה "זה" מציינת במיוחד את ההתגלות של ה' בעולם הזה; ראו עשו ויעקב - העולם הזה והעולם הבא .
ואנוהו =
1. מלשון נוי , נאה , נאוה . זה אלי ואנוהו = " "אספר נויו ושבחו לבאי עולם" " (רש"י) , " "איפה אותו ואפארהו בתהילותי... והטעם: אייחס לו התכונות האלה" " (שד"ל) ; מכאן, שהאדם צריך להעניק נוי ויופי למצוות שהוא מקיים לפני ה': " "התנאה לפניו במצוות - עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" " ( בבלי שבת קלג: ועוד) .
2. מלשון נוה שהוא בית (רש"י ע"פ אונקלוס) ; זה אלי ואנוהו = אבנה לו משכן, שישכון בתוך עם ישראל: " "ואעלה אותו אל נוה עליון" " (רמב"ן) .
3. מלשון " אני והוא ", כלומר דמיון וחיקוי: " "ואנוהו - הוי דומה לו: מה הוא חנון ורחום - אף אתה היה חנון ורחום" " ( אבא שאול שם ) .
אלהי אבי וארוממנהו
" "אלהי אבי - הוא זה וארוממנהו; אלהי אבי - לא אני תחלת הקדושה אלא מוחזקת ועומדת לי הקדושה ואלהותו עלי מימי אבותי" " ( רש"י ) .
" "אלהי אבותי - שנראה להם באל שדי, ועתה ארומם אותו בשם השלם, כי מעתה יהיה השם איש מלחמה, ויהיה ה' שמו, כטעם עתה ארומם עתה אנשא (ישעיהו לג י). ויתכן שירמוז זה לשבע ספירות בחכמה, כמו זה שמי לעולם וזה זכרי (לעיל ג טו). ובמכילתא (בשלח ג): אלי - עמי נהג במדת רחמים ועם אבותי במדת הדין. ומנין שאין " אלי " אלא מדת רחמים - שנאמר אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב) אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג) אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז) ואם כן יאמר זה אלי כי עמי הוא "אל" בזה כי יתעלה עם הרחמים להיות רחמן בדינו" " ( רמב"ן ) .
" "אלהי אבי - אלהי אבותיי. "ארוממנהו -... אנשאהו בדברי... אתן לו רוממות, והטעם: אייחס לו התכונות האלה, כטעם תנו עוז לאלהים..." " (שד"ל) .
סיפור
הרב מנחם מנדל מקוצק נולד במשפחה ליטאית. כשהיה צעיר, שמע על תנועת החסידות, והחליט להצטרף אליה. אביו, ר' לייביש, התנגד לחסידות וניסה לשכנע את בנו לחזור לדרך אבותיו. הבן השיב בתקיפות: " "הלא כתוב בתורה: זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו . איש יהודי חייב לומר קודם זה אלי , ורק לאחר מכן יכול לרומם את אלהי אביו..." ". הוא רצה להגיע להכרת אלהים בדרכים משלו, ולא בדרכים שקיבל בירושה (ע"פ מאיר אוריין / סנה בוער בקוצק, עמ' 29) .
מאמרים
מאתר ויקיטקסט
-
-
- ערוך השולחן אורח חיים תכו
- ביאור:שתי אותיות זהות רצופות
- ביאור:בבלי יומא דף ע
- ביאור:בבלי סוכה דף יא#עמוד ב
- ביאור:בבלי סוכה דף כט
- ביאור:בבלי סוכה דף לג#עמוד א
- קטע:רש"י על מלכים א ו ה
- ביאור:בבלי סוטה דף יא#עמוד ב
- ביאור:בבלי גיטין דף כ#עמוד א
- שמות רבה א יב
- שמות רבה א לו
- שמות רבה ג ב
- שמות רבה כא ח
- שמות רבה כז ד
- נזיר ב ב
- בבא בתרא טז ב
- סנהדרין מב א
- מנחות כז א
- מנחות נג ב
-
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
-
-
- עולם התנ"ך : ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם, כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל, ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו ... ( cache )
- פרשת בשלח : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) ... עזי וזמרת יה ויהי סופי תיבות גי' תכ"ה, והוא השם ההורג האויבים. ... ( cache )
- שער ברסלב - מאמרים : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (טו,ב). עיקר התשובה תלויה בתורה, הינו כשלומד תורה ומתייגע בה עד שזוכה להבין דבר מתוך דבר ולחדש בה לשם שמים זהו תשובה גמורה, ... ( cache )
- עולם התנ"ך : (פסוק ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. (פסוק ג) ה' איש מלחמה ה' שמו, וכן כולם. דבר אחר: כי גאה גאה על כל השירות, וכל מה שאקלס בו עוד יש בו תוספת, ... ( cache )
- בן איש חי הלכות - א - בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, נ"ל בס"ד דידוע ע"י ק"ש ותפלה אנחנו ממשיכין לשכינה אורות המוחין שהם כתר חכמה בינה, הרמוזים באות למ"ד, שכל א' כלולה מעשר שהם למ"ד ... ( cache )
- Beshalach 2009 : ... לה' וישראל עונין אחריו וגומרין עמו אשירה לה' כי גאה גאה משה היה פותח ואומר עזי וזמרת יה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה, ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - שירת הים ; : וישראל עונין אחריו וגומרין עמו עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה משה היה פותח ואומר ה' איש מלחמה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ה' איש מלחמה ה' שמו: ... ( cache )
- מפתח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (קיח.ד), תפ. אל ד' ויאר לנו (קיח.כז), תפ. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי: ואשיחה בחקיך (קיט.מז-מח), תב ... ( cache )
- מדינת ישראל : בפירושו לפסוק " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב) בשירת הים, הוא מביא פסוק דומה בישעיהו, "כי עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ושאבתם מים בששון ממעייני ... ( cache )
- שיעור שלישי ג€“ מטענה החורג של המילה : הצירוף הנידון מופיע כבר בשירת הים שבשמ' ט"ו, ב: " עזי וזמרת יה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", ומשם התגלגל עד שהפך לדפוס של תפילת שבח קבועה, כמו אצל ישעיהו: ... ( cache )
- הלל - ראשי : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רנה וישועה באהלי צדיקים: ימין יי עשה חיל, ימין יי רוממה, ימין יי עשה חיל. לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי יה. ... ( cache )
- שיחות ומאמרים | תורה | מוסר | חזרה בתשובה | מעגל השנה | פרשת שבוע : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה". מן השמים סייעו בעדם ששרתה עליהם רוח הקודש וכולם כולנו לאותם מילים ! (מכילתא). קרא עוד... More Articles... האמת מחייבת ? ... ( cache )
- הלל ספיר - אירועים, כתבות, עדכונים ועוד - פרשים בלילה: סיכום סמסטר : {ס} טו,ב עזי וזמרת יה, ויהי -לי {ר} לישועה;. אלו הפסוקים הראשונים של שירת הים, אותה שרים עם ישראל כאות הוקרה לאלוהים אחרי קריעת ים-סוף. ... ( cache )
- Page tavnit3 Of Kahana : וכך היתה שירת המרתף, " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", הוי ג€“ נהפך לי לישועה, עת צרה ג€“ ממנה נוושע. העלאת האפר להר ציון היתה קשורה עם אגדות וסיפורים רבים ... ( cache )
- הזמנה לפיוט : כולם כמובן הגיעו בזמן, ואבא ניגש להבדיל ופתח בפסוקי הבטחון: "הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד" בקול מעודד, והמשיך: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. ... ( cache )
- חצי שיעור - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
- תפילות נוע"ם-אקורדים** : כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. G F C Am. ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. C F G C. לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. G F Am C. ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב ... ( cache )
- פרשת בשלח: שירת ניצחון של מי ולמען מי? : השירה נפתחת בהודיה " עזי וזמרת יה, ויהי -לי לישועה; זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארממנהו" (שם, ב). בהמשך השירה מצויים שלושה מרכיבים מרכזיים. ... ( cache )
- אורייה קבלה ומיסטיקה | קבלה | מיסטיקה | נומרולוגיה | חלום | חלומות : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. יהוה איש מלחמה יהוה שמו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף ... ( cache )
- היסטוריה וארכיאולוגיה : "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: ... ( cache )
- Yeshiva.org.il - שמות פרק טו : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמראשירה ליהוה כי גאה גאהסוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועהזה אלי ואנוהואלהי אבי ... ( cache )
- ים סוף בני ישראל יוצאים ממצרים לכיוון ים סוף. לפני הים הם עוצרים ... : ב עזי וזמרת יה ויהי -לי לישׁועה זה אל. י' ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. ג 'יהוה אישׁ מלחמה יהוה שׁמו. ד' מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שׁלשׁיו טבעו בים-סוף ... ( cache )
- יש לשמור על קדושת : עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועה, זה אלי ואנוהו, אלהי אבי וארוממנהו: מי כמכה באלים ה ', מי כמכה נאדר בקודש, נורא תהילות עושה פלא: ה' | ימלוך לעולם ועד: ארחמך ה' ... ( cache )
- "קרייתא" איננה "הלילא" : (א) אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לידוד ויאמרו לאמר אשירה לידוד כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: (ב) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי ... ( cache )
- שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - יסורי גאולה (חוברת) : כמו שנאמר: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה", ומדייק ב"רב פנינים" [22]: דווקא מפני שהישועה הייתה לי, עלי לזמר, שלא כמלאכים שהם לא היו חלק מן העניין. ... ( cache )
- Shofar : שבתהילים ודהי יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה בשמות טו ב' ובתהילים קיח יד. ... ( cache )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - טוב להודות להֲ´ - התבוננות בסגנונות ההלל ... : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה. קול רינה וישועה באהלי צדיקים... אודך כי עניתני ותהי לי לישועה... זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו... אל ה' ויאר לנו. ... ( cache )
- סוטה דף יא : ... וכשנגלה הקב"ה על הים הם הכירוהו תחלה (שראו שכינתו כבר), שנאמר [שמות טו,ב: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה] זה אלי (שראיתי כבר) ואנוהו [אלהי אבי וארממנהו]. ... ( cache )
- -UNTITLED- : 2 עזי וזמרת יה ויהי ־לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו. 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים־סוף. ... ( cache )
- Par598 : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו" ה' נראה אלי אלקי אבי וארממנהו" זה שידעתי שהוא אלוהי אבי, זה שהציגו לי כל הדרך באלוהי אבותיכם, אלוהי אברהם אלוהי ... ( cache )
- יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת בשלח : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (בשלח טו-ט). בפרשה אנו קוראים על המן שירד לעם ישראל במדבר, פרשיות אלו נקראות פרשות האמונה, משום שהמתבונן בכל התהליך של יציאת ... ( cache )
- בס"ד : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת בשמעתין 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
- 1 : שבתהילים ודה"י יש 43 פסוקים הלקוחים מהתורה [עי' רשימה מדוייקת ב"שמעתין" 43], כגון: " עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" בשמות ט"ו ב' ובתהילים קי"ח י"ד. ... ( cache )
- so this is new york ! : Sep 25, 2008 ... ג€�כי אל ישועתי, אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה, ויהי לי לישועהג€� hope u all have a Grate week ill keep writeing soon ! Posted in Uncategorized ... ( cache )
- more "עזי וזמרת יה ויהי " :
- לקריאה של פסח : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו" (טו, ב) פסוק זה יש בו סגולה גדולה להנצל מכף כל אויב ואורב בדרך, וגם יש בו שמירה גדולה להנצל ... ( cache )
- חצי שיעור - פרשת שבוע - שטורעם.נט כל חב"ד יודעת : "עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארממנהו" (שמות טו, ב). מפסוק זה נלמד הדין שחייב אדם להדר במצוה, כמובא בגמרא (מסכת שבת קלג, ... ( cache )
- --א-- : עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו. לענות על תפילה. Hebrew Amulets P. 133134. שמות ט"ו, ב'. עוייולל. עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה ...
- Texte Massorֳ©tique Hebreux : ... ישראל את-השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים 1:51 עזי וזמרת יה ויהי- לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו 2:51 ... ( cache )
- משה באמונה הנוצרית ובפולמוס האנטי-יהודי : ... הישועה גורמת לאמונה, שנאמר 'ויאמינו בה' ' (שמ' יד, לא) ואחר-כך זוכים המאמינים החדשים לראות את זיו האל, ככתוב 'זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו ' (שמ' טו, ... ( cache )
-
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-05.
נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים
האם המים ניצבו כמו נד של נוזלים, או הנוזלים ניצבו כמו נד?
טעמי המקרא מצביעים לפירוש השני:
וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־יָֽם׃
נמחיש את חלוקת הפסוק על פי טעמי המקרא:
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ־נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם
יוצא אם כן שהביטוי "נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד" מופנה כלפי המילה "נֹזְלִים".
ראה גם
- המחשת חלוקת הפסוק על ידי טעמי המקרא באתר tanakhml
"אריק חרבי" - כשאדם שולף את חרבו, הוא מרוקן את הנדן של החרב.
היה ראוי לכתוב "אריק נדן חרבי", אך הביטוי קוצר וכך קיבלנו "אריק חרבי".
"אדירים" - המיצרים או המים?
נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃
במים אדירים הם צללו כעופרת (רשב"ם, ראב"ע)
- או
האדירים (המיצרים "הבכירים") צללו כעופרת במים (ספורנו)?
המשנ"ב כותב שיש להפסיק בין "במים" ל"אדירים" כי אדירים=המיצרים.
מאידך, טעמי המקרא מחלקים את הפסוק לפי הפירוש של הרשב"ם:
"...כיסמו ים ; צללו כעופרת, במים אדירים"
האם מרים שרה בפני גברים?
מאמר מאת ד"ר אדמיאל קוסמן, שפורסם לראשונה בדף שבועי 479, פרשת בשלח ה'תשס"ג.
אם אתם בעלי הזכויות על המאמר, אנא שקלו לפרסם אותו כאן, תחת רשיון לשימוש חופשי.
כך תעבירו את המאמר מרשות שאינה שלכם לרשות שהיא שלכם.
במרה נקבעו בפעם הראשונה חוקי הגמול על קיום התורה
בשני מקומות מסופר על השמת חוק ומשפט:
-
-
- (שמות טו כה): "ויצעק אל ה', ויורהו ה' עץ, וישלך אל המים וימתקו המים; שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו"
- (יהושע כד כה): "ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא, וישם לו חק ומשפט בשכם"
-
הדמיון המילולי מלמד שמדובר כאן באותו הדבר - מה בדיוק?
1. ע"פ רש"י, רשב"ם ועוד, הכוונה ללימוד מצוות התורה (או חלק מהן). פירוש זה מתאים לפסוק מספר יהושע: לאחר שבני ישראל התחייבו לקיים את התורה, יהושע לימד אותם את פרטי המצוות. בפסוק מספר שמות אפשר לפרש, שאחרי שה' השקה את בני ישראל במים, הוא לימד אותם חלק מהמצוות כדי לנסות ולראות האם הם מסוגלים לעמוד בהן, כהכנה למתן תורה שיהיה בהמשך.
-
-
- אולם (כפי שכתב כבר רמב"ן) , אם מדובר במצוות ה', לא ברור מדוע לא נכתבו מצוות אלו כאן, כפי שנכתבו כל שאר המצוות במקום שבו נאמרו, תחת הכותרת "וידבר ה' אל משה לאמור".
-
2. ע"פ רמב"ן, הכוונה לתקנות ומנהגים "אזרחיים" שקבע המנהיג באותו זמן (משה בספר שמות, יהושע בספר יהושע), למשל - לנהוג בהגינות זה עם זה ועם הסוחרים מעמים אחרים שעוברים במחנה, לשמור על צניעות בהקמת האוהלים, וכו'; הרב אליהו בן אמוזג ("מבוא לתורה שבעל-פה" הערה כט) הקשה כמה קושיות על דעה זו, אך את כולן ניתן לתרץ:
-
-
- "גם לפי דעה זו, לא ברור מדוע התקנות והמנהגים לא נכתבו בפירוש;" אך ייתכן שהם לא נכתבו כי היו זמניים, לאותו דור בלבד, ולא היה טעם לכתבם לדורות.
- "הפועל "שָׂם" משמעו "לימד", כמו בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם";" אך ייתכן שיש הבדל בין הפועל "שם לפני-" שמשמעו לימד, לבין הפועל "שׂם ל-" שמשמעו "קבע, תיקן".
- "הביטוי הכפול "חוק ומשפט" לא מתאים לתקנות ומנהגים זמניים;" אך ייתכן שהכוונה לתקנות משני סוגים - "חוקים" הם תקנות שרירותיות (כמו חוקי התנועה בימינו), ו"משפטים" הם תקנות הגיוניות (כמו דיני החוזים בימינו).
- "בפסוק מיהושע מדובר על "כריתת ברית", ולא הגיוני שהברית כללה רק תקנות ומנהגים זמניים" ; אך ייתכן שהפסוק מדבר על שני עניינים שונים - כריתת ברית לחוד, ותקנות ומנהגים לחוד;
- "בספר שמות, בפרק הבא (שמות טז), ניתן לראות שבני ישראל יודעים על מצוות השבת; הגיוני שהם למדו על מצוה זו בפרק טו;" לטענה זו התייחסנו כאן .
-
3. וע"פ אברבנאל, הכוונה לקבלת עול מצוות באופן כללי, ובמיוחד - קבלת השכר והעונש שכרוכים בשמירת המצוות או בהפרתן. היתרון בפירוש זה הוא, שלפי זה ה"חוק ומשפט" כתובים בפירוש: בספר שמות בפסוק הבא - "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוהיך, והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו - כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך"; ובספר יהושע בכל פרק כד.
לפי פירוש זה, ייתכן שהמילים "ושם ניסהו" (בספר שמות) משמען, שבאותו מקום - עם ישראל העמיד בניסיון את "החוק והמשפט" הללו, כלומר - הוא ראה שה' באמת מרפא את המים כאשר מתפללים אליו. ראו באיזה אופן ניתן להעמיד את התורה למבחן מדעי .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.
