ביאור:שמות ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ פרק זה במהדורה המעומדת (ומהדורות נוספות של שמות ה)


משה מבקש מפרעה לשחרר את בני ישראל ופרעה מכביד את העבודה
Moses and Aaron before Pharaoh.jpg
משה ואהרון לפני פרעה (בנג'מין ווסט)

א וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה: "כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ ← ויעשו חג, חגיגה (גם מלשון מעגל, כמו במילה מחוגה, כי בחגיגות נהגו לרקוד במעגלים) לִי בַּמִּדְבָּר". ב וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: "מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ". ג וַיֹּאמְרוּ: "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ, נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, פֶּן יִפְגָּעֵנוּ ← ה' לא אמר שיעשה כן, אלא נראה שזה הסבר העשוי להתקבל על דעת פרעה בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב". ד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם: "לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו? לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם". ה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: "הֵן רַבִּים עַתָּה עַם הָאָרֶץ ← העבדים של המלך, וְהִשְׁבַּתֶּם אֹתָם מִסִּבְלֹתָם ← מעבודתם, וזה יגרום לי הפסד גדול". ו וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים ← מצריים המפקחים על הפועלים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו ← בני ישראל הממונים להשגיח על הפועלים לֵאמֹר: ז "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן ← קש מפורר לערבב בטיט לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם. הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ ← וילקטו לָהֶם תֶּבֶן. ח וְאֶת מַתְכֹּנֶת ← הכמות הקצובה של הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם, לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ, כִּי נִרְפִּים ← עצלנים הֵם, עַל כֵּן ← כדי להתבטל מעבודה הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר 'נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ'. ט תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ ← וייאלצו לעבוד בה כל הזמן, וְאַל יִשְׁעוּ ← ולא יהיה להם פנאי לעסוק בְּדִבְרֵי שָׁקֶר". י וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר: "כֹּה אָמַר פַּרְעֹה: אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן. יא אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ, כִּי ← ועליכם להיזדרז כי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר". יב וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן. יג וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים ← מאיצים בפועלים לֵאמֹר: "כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר ← בכמות שהספקתם בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן". יד וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר: "מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן ← להכין לבנים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם". טו וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר: "לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ? טז תֶּבֶן אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ וּלְבֵנִים אֹמְרִים לָנוּ 'עֲשׂוּ', וְהִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ ← ויש חטא לעמך (על כך שהענשת חפים מפשע)". יז וַיֹּאמֶר: "נִרְפִּים אַתֶּם, נִרְפִּים, עַל כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים 'נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה'. יח וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם, וְתֹכֶן ← מתכון, הכמות הקבועה של לְבֵנִים תִּתֵּנּוּ". יט וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע ← את בני ישראל, שהם במצב רע לֵאמֹר ← כי נאמר להם:, "לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ".

כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה. כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: "יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם ← את החטא שעליכם וְיִשְׁפֹּט, אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם ← לתת להם תירוץ לְהָרְגֵנוּ". כב וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה, וַיֹּאמַר: "אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי? כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע ← נהיה יותר רע לָעָם הַזֶּה, וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ".

ביאורי פסוקים