קטגוריה:בראשית ל ה

רחל אמרה ליעקב ובלהה, "הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה, בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי, וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה" (ביאור:בראשית ל ג). רחל הציגה את בלהה והזמינה את יעקב לבוא אליה. כיוון שבלהה נשארה שפחתה של רחל, ייתכן שרחל דרשה שיעקב יבוא לאוהל שלה, כדי שהיא תוכל לראות האם יעקב מקיים יחסים שונים איתה ועם בלהה, ולוודא שההריון הזה הוא באמת מיעקב.

ואכן בלהה מיד נכנסת להריון.
כל התקוות של רחל, שאולי יעקב לא יכול להכניס להריון את נשותיו, התבדו. עכשו נעשה ברור לכולם שיש בעיה רפואית איתה, ולכן היא לא נכנסת להריון.

רחל דרשה מיעקב: "הָבָה לִּי בָנִים" (ביאור:בראשית ל א). רחל לא ביקשה בן אחד, אלא מספר בנים, ברבים. עכשו היא קיבלה את הראשון דרך בלהה אמתה שילדה ליעקב. כדבריה, רחל תדרוש שיעקב יבוא פעם נוספת לבלהה, כדי שדרישתה תתמלא. כאשר בלהה ילדה את הבן השני, בקשתה של רחל התמלאה, והיא לא המשיכה להשתמש בבלהה לעשות בנים נוספים.

רחל חשבה שהיא תבנה משפחה משפחתה.
אולם כאשר הגיע זמן הלידה, לא נאמר שרחל התקרבה ליולדת, והתינוק נולד על ברכי רחל.
רחל הראתה ריחוק מסוים מהתינוק, בניגוד לנאמר על נעמי ורות, ככתוב: "וַתִּקַּח נָעֳמִי אֶת הַיֶּלֶד, וַתְּשִׁתֵהוּ בְחֵיקָהּ, וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶנֶת" (ביאור:רות ד טז), ולכן נאמר שהתינוק נולד ליעקב, ולא לרחל.
יעקב קיבל את התינוק הזה כבנו משפחת אישתו.

רחל לוקחת בעלות על התינוק, והיא נותנת לו שם, ככתוב: "דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן לִי בֵּן. עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, דָּן" (ביאור:בראשית ל ו), אולם היא לא מכריזה שזה בנה הבכור. רחל רק הכריזה שהבן שנולד לשפחתה מיעקב שייך לה. סביר שרחל השאירה את האפשרות שבמידה והיא לא תכנס להריון, היא יכולה לאמץ את דן בכורה, שירש את רכושה במותו, ויטפל בה בזקנותה.

לא מסופר שהיה קשר בין רחל לדן. נראה שכשדן היה כבן שנה, רחל נכנסה להריון עם יוסף שנולד בתום שבע שנות העבודה של יעקב (ביאור:בראשית ל כה), ורחל לא היתה צריכה יותר את דן.