מ"ג בראשית ל ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית ל · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְעַדִּיאַת בִּלְהָה וִילֵידַת לְיַעֲקֹב בַּר׃
ירושלמי (יונתן):
וְאַעֲדִיעַת בִּלְהָה וִילֵידַת לְיַעֲקב בָּר:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותלד ליעקב בן" - הזכיר בכל השפחות "ליעקב" להגיד כי הוא חפץ ומודה בהם ואיננו נקרא לו בן האמה רק בן ליעקב כבני הגבירות המתיחסים אליו ואמר בלאה בן חמישי ובן ששי ליעקב בעבור רבוי הבנים לומר כי בכולן יחפוץ ואת כולם יקרב ולא הזכיר בראשונים כן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ה) "ותלד ליעקב בן". כן נכתב תמיד אצל בני השפחות ללמד שיעקב קבלו כבן גמור המיוחס לו לא כבן שפחה, כי הוציאה לחירות, ובכ"מ יקדים מה שהוא עקר, וע"כ אמר "ליעקב בן", משא"כ בפעם השני אמר "בן שני ליעקב," שעקר החדוש שהיה בן שני, וכן יאמר בכל אחת מן השפחות:  

<< · מ"ג בראשית · ל · ה · >>