מצודות על שופטים ה
<< · מצודות על שופטים · ה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ותשר" - מלשון שירה
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת ציון
"בפרוע פרעות" - ענין נקמה כי (במדבר לא ב)נקום נקמת תרגמו אתפרע פרענותא
מצודת דוד
"ברכו ה'" - בעבור שתי אלה ברכו ה'
"בהתנדב עם" - רצה לומר בעבור מה שנתן ה' בלב העם להתנדב ללכת למלחמה עם כי ראו חולשתם וגבורת סיסרא
"בפרע פרעות" - רצה לומר במה שנקם הקדוש ברוך הוא נקמותיו על ידי ישראל להיות נראה שבכח ידם נעשתה והיא להם לכבודפסוק ג
מצודת ציון
"האזינו" - הטו אוזן לשמוע
"רוזנים" - ענין שררה כמו (תהלים ב ב)ורוזנים נוסדו יחד
מצודת דוד
"אנכי לה'" - רצה לומר על אשר אנכי לה' ולחלקו להאמין בו לזה אנכי אשירה על התשועה הבאה לי ממנו
"שמעו מלכים" - את אשר אני דובר למען תיראו להלחם עוד בישראלפסוק ד
מצודת ציון
"בצעדך" - מלשון צעדה והלוך
"נטפו" - מלשון טפטוף ושפיכה
"עבים" - עננים
מצודת דוד
"נטפו מים" - להחריד ולבלבל הגוים בקול המון הגשם
"גם שמים נטפו" - שרי מעלה של הגוים אחזום חיל ורעדה כאדם החרד והזיעה נוטף ממנו
"ארץ רעשה" - החריד והרעיש כל מלכי האדמה
"בצעדך משדה אדום" - כפל הדבר במלות שונות וכדרך השיר
"בצאתך משעיר" - כשיצאת לפני ישראל כשעברו את הר שעיר כי אז התחילו להלחם בסיחון ועוגפסוק ה
מצודת ציון
"נזלו" - ענין נטיפה כמו (במדבר כד ז)יזל מים מדליו
מצודת דוד
"זה סיני" - כמו זה הר סיני שנאמר בו (שמות יט טז) ויחרד כל ההר כמו כן חרדו כולם מפחד ה' הנלחם לישראל
"הרים נזלו" - מגודל הרעדה ונטפו זיעהפסוק ו
מצודת ציון
"חדלו" - מנעו
"ארחות" - נתיבות דרכים ושבילים
"עקלקלות" - מלשון מעוקל ומעוקם
מצודת דוד
"והלכי נתיבות" - רצה לומר האנשים אשר הוכרחו לילך בנתיבות היו הולכים דרך מעוקל לבל ירגיש מי בהם
"בימי שמגר" - אבל בימי השופט שמגר ובימי יעל אשר גם היא שפטה בימי שמגר לא היתה תשועה שלימה ולא חרדו הגוים מפחד ה' ולזה חדלו הולכי אורח מיראת הגויםפסוק ז
מצודת ציון
"פרזון" - ערי פרזי מבלי חומה סביבם
"שקמתי" - מלשון קימה
מצודת דוד
"אם" - כאם המיסרת את בנה ליישר דרכו כן אנכי לישראל
"עד שקמתי דבורה" - רצה לומר כן היה עד אשר קמתי אני דבורה כי מעתה יהיה כמאז כי התשועה הבאה על ידי שלימה היא ויחרדו הגוים מה' ולא יחדלו ישראל מללכת אורח ומלשבת בערי הפרזי
"חדלו פרזון" - כי פחדו לשבת בערי הפרזי ורק בישראל חדלו ולא בגוים כי הם לא פחדו מישראל מלשבת בערי הפרזי כי ידם היה על העליונהפסוק ח
מצודת ציון
"לחם" - מלשון מלחמה
"שערים" - עיירות כמו (דברים יז ב)באחד שעריך
"מגן" - תריס
"ורמח" - כידון
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"לחוקקי" - הגדולים יקראו מחוקקים כי הם משימים החוקים
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"אתונות" - נקבות החמורים
"צחורות" - לבנות כמו (יחזקאל כז יח)וצמר צחר
"מדין" - מלשון דין
"שיחו" - דברו כמו (דברי הימים א טז ט)שיחו בכל נפלאותיו
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"מחצצים" - מלשון חצים
"משאבים" - מלשון שאיבת המים
"יתנו" - ענין דבור כי (דברים ו ז)ושננתם תרגומו ותתנון וכן (לקמן יא מ) לתנות לבת יפתח
"פרזונו" - מלשון פרזון
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"עורי" - מלשון הערה והתעוררות.
"ושבה שביך" - מלשון שביה.
מצודת דוד
"עורי עורי" - רצה לומר: התחזקי לדבר בשיר. וכפלה אמריה כדרך השיר ולרוב הזרוז.
"ושבה שביך" - רצה לומר: בהתחזק השיר תתגבר התשועה.פסוק יג
מצודת ציון
"ירד" - ענין ממשלה כמו (תהלים קי ב)רדה בקרב אויבך
"שריד" - שיור כמו (ירמיהו מב יז)שריד ופליט
"לאדירים" - כמו באדירים למ"ד במקום הבי"ת וכן (ויקרא כז ז) ונפלו לפניכם לחרב ומשפטו בחרב
מצודת דוד
"ה' ירד לי" - ה' יתן לי ממשלה בגבורי הגוים וכפל הדבר במלות שונות
"אז" - כאשר יתחזק השיר ותתגבר התשועה אז הנשאר מישראל למשול באדירי עם הם הגוים החזקיםפסוק יד
מצודת ציון
"מני" - מן והיו"ד נוספת
"בעממיך" - מלשון עם
"מושכים" - כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס
"בשבט" - רצה לומר קולמוס
מצודת דוד
"ירדו מחקקים" - השרים מבני מכיר בן מנשה ירדו בהמלחמה ההיא עם סיסרא ומזבולון ירדו כולם ואף הסופרים עם שאינם מלומדי מלחמה
"אחריך" - כאלו תדבר לאפרים ותאמר אחר מלחמת יהושוע אשר יצא ממך יבוא שאול הבא מבנימין וילחם בעמלק ברוב עם אשר יבאו עמו ממך אתה ישראל וכמו שכתוב (שמואל א טו ד) ויפקדם וגו' מאתים אלף
"בעמלק" - מאז נלחם הוא בעמלק והחלישם כמו שכתוב (שמות יז יג) ויחלש יהושוע את עמלק
"מני אפרים" - מן שבט אפרים ושרשם והוא יהושוע נשיאםפסוק טו
מצודת ציון
"ושרי" - כמו ושרים
"ברגליו" - עם הלוכו ואחריו וכן (לעיל ד י) ויעל ברגליו
"בפלגות" - ענין חלוקה כמו (בראשית י כה) נפלגה הארץ
"חקקי" - מלשון חקיקה וענינו מחשבה
מצודת דוד
"בפלגות ראובן" - רצה לומר אם כל השבטים האלו לא פחדו מלרדת למלחמה אם בעבר ואם בהווה ואם בעתיד לזאת בפלגות ראובן רצה לומר במה שראובן נחלק ונפרד מן המלחמה ההיא גדולים המה חקקי לב רצה לומר הנה ראוי לחשוב רבות מחשבות לב להבין הדבר מה זה היה לו שנחלק מן המלחמה
"בעמק שלח ברגליו" - כי למעלה נאמר (ד יד) שאמרה דבורה לברק לרדת מן ההר אל העמק לקראת המלחמה ושמע ברק אליה וירדו לזה אמרה גם בזה עשה יששכר כברק כי בעמק אשר שולח לרדת בה בדבר ה' על ידי דבורה בה ירד ברגליו של ברק רצה לומר עם הלוכו ואחריו ולא פחד לרדת אל העמק (ומלת שלח חוזר על יששכר כי דבר ה' שעל ידי דבורה היה לכל העם ומפני הכבוד ייחדה הדבר לברק שהיה שר הצבא)
"ושרי ביששכר" - רצה לומר עם כי השרים ביששכר ישבו בכל עת עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט וכמו שכתוב (דברי הימים א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו' ולא נסו אם כן מעולם ללכת במלחמה ויששכר עם כל זה עשה כן כמו ברק וירד למלחמה כמוהופסוק טז
מצודת ציון
"המשפתים" - מלשון שפה וענינו גבול וכן תרגם יונתן תחומין וגם הוא תרגום של גבול וכן (שם מט יד) רובץ בין המשפתים
"שרקות" - הונח על הקול הבאה בקבוץ השפתים וכן (ישעיהו ה כו)ושרק לו והוא שאול על כל המקנה
מצודת דוד
"לפלגות" - לזאת למה שנפרד ראובן מן המלחמה ראוי לחקור עליו רבות חקרי לב להשכיל אמתת הדבר
"לשמע וגו'" - רצה לומר מה ששאלת הארץ ההיא באמרך ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה (במדבר לב ד) וכי שאלתך היה לשבת בית לשמוע שריקות העדרים והמקנה וכי לא עלתה על דעתך שבעל כרחך תרד במלחמה בהיותך יושב על הספר
"למה ישבת בין המשפתים" - רצה לומר ואם תשיב לומר שאתה מורך לב לרדת לקראת נשק אם כן מתחלה למה ישבת באחוזת עבר הירדן בין גבול ארץ ישראל ובין גבול הגוים הלא מקום סכנה הוא לשבת על הספר ומדוע בחרת בזה הגבול לשבת בהפסוק יח
מצודת ציון
"חרף" - ענין בזיון
"מרומי" - מלשון רם
מצודת דוד
"ונפתלי וגו'" - רצה לומר וגם נפתלי כמוהו לא חש למות על מרומי שדה במקום המלחמה (עם כי ה' צוה לקחת למלחמה בני זבולון ובני נפתלי כמו שכתוב למעלה ולא צוה להביא למלחמה מיתר השבטים מכל מקום התרעמה דבורה על ראובן ועל דן על שלא באו מעצמם כדרך שבאו משאר השבטים)
"זבלון וגו'" - רצה לומר אולם זבולון עשה הטוב כי הוא עם אשר חרף ובזה נפשו ללכת למלחמה ולא יקרה נפשו בעיניו לחשוש פן ימות במלחמהפסוק יט
מצודת ציון
"על מי" - עד מי
"בצע" - ענין חמדה כמו (תהלים ל י)מה בצע בדמי
מצודת דוד
"אז" - בעת הלחם סיסרא נלחמו בעבורו מלכי כנען ברב עם כי בתענך נלחמו וקצה המחנה הגיע עד מי מגדו
"בצע" - בחנם באו בעזרתו ולא לקחו בשכרם בצע כסף ואמרה כמתרעמת הלא הגוים באו בחנם בעזרת סיסרא ומדוע לא בא ראובן ודן בעזרת אחיהם
"באו מלכים" - רצה לומר שבטי ישראל הנה לא באו בעזרת אחיהם ומלכי ארצות אחרות באו לעזרת סיסרא ונלחמו בעבורופסוק כ
מצודת ציון
"ממסילותם" - מלשון מסילה ודרך
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"גרפם" - ענין כבוד וטאטא כי (שמות לח ג)יעים תרגם אונקלוס מגרופתא ורצונו לומר שטפם
"תדרכי" - מלשון דרך והלוך
"נפשי" - רצה לומר אני בעצמי
"עוז" - כמו בעוז
מצודת דוד
"נחל קדומים וגו'" - רצה לומר הנה מי הנחל אשר היה מקודם ומאז בנחל קישון הלא מעטים היו עד אשר דרכתי אני בה בעוז מבלי נזק ועתה על פי הנס איך רבו למעלה עד אשר שטפו הגוים
"נחל קישון גרפם" - כי המלחמה היתה בשפת הנחל ובנס גברו מי הנחל ושטפםפסוק כב
מצודת ציון
"הלמו" - ענין הכאה כמו (ישעיהו מא ז)הולם פעם
"עקבי" - הוא סוף הרגל
"מדהרות" - כן יקרא דריסת ודליגת הסוס בכח כמו (נחום ג ב)וסוס דוהר וכפל המלה לרוב הדהרות
"אביריו" - מלשון אביר וחזק
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"אורו" - מלשון ארור
"מרוז" - שם מקום
מצודת דוד
"לעזרת ה' בגבורים" - כפלה הדבר לפרש באיזה עזרה ואמרה לעזרת עם ה' הנלחם בגבורים והם אנשי סיסרא
"אמר וגו'" - המלאך אמר לקללו ובנבואה אמרה
"ארו וגו'" - רצה לומר קללו לומר ארור יושבי מרוז על שלא באו לעזרת עם ה' עם כי היו סמוכים למקום המלחמה
"אורו מרוז" - קללו אתם את המקום מרוזפסוק כד
מצודת דוד
"מנשים באהל" - רצה לומר מפי נשים צדקניות וצנועות היושבות באהל מפי הנשים האלה תבורך ותתקיים הברכה עם שלא אמרה מלאך ה' כקללת מרוז
"תברך וגו'" - לפי שאמרה לקלל יושבי מרוז אמרה אבל יעל תבורך מפי הנשים על כי היא עזרה לישראלפסוק כה
מצודת ציון
"בספל" - באגן והוא כלי מה וכן (לקמן ו לח) מלא הספל מים
"אדירים" - רוצה לומר גדולים וחשובים
"חמאה" - הוא שומן החלב
מצודת דוד
"בספל אדירים" - ולמען יהא לבו בטוח בה ולא ירגיש בדבר הקריבה לפניו חמאה בספל חשוב הראוי להאכיל בו אדירים וחשובים למען יחשב אשר נפשו יקרה בעיניה ולאדון יחשב לה
"מים שאל" - רצה לומר הבינו חכמתה של יעל כי סיסרא בקש מים והיא נתנה לו חלב כמו שכתוב למעלה (ד ט) ותפתח את נאד החלב ותשקהו וזהו בכדי להביא עליו תרדמהפסוק כו
מצודת ציון
"ליתד" - הוא המסמר
"להלמות" - ענין הכאה
"עמלים" - מלשון עמל וטורח
"מחקה ראשו" - הסירה ראשו בדברי רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא פט א)אין מוחקין במקום שגודשין ורצונו לומר אין מעבירין דבר מה על המדה להסיר הגודש
"ומחצה" - ענין נגוע ומוכה כמו (תהלים קי ו)מחץ ראש
"וחלפה" - ענין העברה מעבר לעבר כמו (ישעיהו ח ח)וחלף ביהודה
"רקתו" - הוא המקום שאצל העין
מצודת דוד
"והלמה סיסרא" - הכתה ושברה את סיסרא והסירה ראשו ונגעה אותו בהכאה ופציעה ועם היתד חלפה רקתו מעבר אל עבר
"ידה וגו'" - אבל בקשה נפשה והושיטה ידה השמאלי לקחת יתד האהל וימינה הושיטה לקחת המקבת הקרוי הלמות עמלים על שם שהאנשים עמלים במלאכה ומכים בו לעשות מלאכתןפסוק כז
מצודת ציון
"כרע" - ענין נפילה על הברכים
"שדוד" - נבוז ונאבד כמו (שם לג א) ואתה לא שדוד
מצודת דוד
"באשר כרע" - במקום שכרע שם נפל סיסרא הנאבד והנבוז כי לא היה יכול להתחזק עוד אחר הכריעה וזהו ממליצת השיר כי באמת לא כרע ולא נפל
"בין רגליה כרע" - לפניה כרע על כרעיו ומיד נפל לארץ ונשאר שוכב ולא הוסיף לקום ורצה לומר במהירות רב הומת וכפלה הדבר לחזוק וכדרך השירפסוק כח
מצודת ציון
"בעד" - נגד
"נשקפה" - ענין הבטה כמו (בראשית כו ט)וישקף אבימלך ואמר בלשון נפעל על כי גם היא נשקפה למביטים בה
"ותיבב" - ענין יללה כי (במדבר י ה)תרועה תרגם אונקלוס יבבא וקול התרועה היא כיללה
"האשנב" - הוא כעין חלון כמו (משלי ז ו)בעד אשנבי נשקפתי
"בושש" - ענין איחור כמו (שמות לב א)בושש משה
"פעמי" - צעדה והלוך כמו (תהלים פה יד) וישם לדרך פעמיו
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת ציון
"תענינה" - כל אחת תענה ותשיב
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת ציון
"רחם רחמתים" - רוצה לומר עלמה ושתי עלמות וקראן בלשון בזיון על שם הרחם
"לראש גבר" - רצה לומר לכל איש
"רקמה" - מעשה רוקם בהרבה מיני צבעים
"רקמתים" - רצה לומר בשתי פנים בהעבר מזה ובהעבר מזה וחלוקה זה מזה והוא כמו מעשה חושב
מצודת דוד
"שלל צבעים" - השלל מבגדים צבועים החשובים ביותר יהיו נתונים לסיסרא על היותו שר הצבא וחוזרת ומפרשת שזהו השלל מבגדים צבועים המרוקם אשר יתדמו בשני עבריהם אבל צבע רקמתים שאינם מתדמים בשני עבריהם החשוב עוד יותר ויותר יחולק לכל בעלי השלל לכרוך בו הצואר לנוי כי מתחלה עשויים הם לכך ואינם ראויים לתשמיש אחר ולזה יחולק לכולם ואם כן בעבור כל זה המה מתאחרים לבוא
"רחם וגו'" - אף כל אחד יקח בשלל עלמה או שתי עלמות
"הלא ימצאו" - רצה לומר וזאת דברי נחמתן כי תאמרנה הלא הון רב ימצאו בישראל ושמה יחלקו ביניהם את השלל ולזה הם מאחרים לבואפסוק לא
מצודת דוד
"ארבעים שנה" - עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד
"ותשקט וגו'" - אין זה מדברי השירה אלא המה דברי כותב הספר
"ואהביו" - אבל אוהבי ה' יהיו כצאת השמש בבוקר שהולך ומאיר בכל פעם יותר עד שהוא בגבורתו שהוא חצי היום כן יהיו אוהבי ה' הולכים וחזקים עד אשר יהיו בגבהי המעלה
"כן יאבדו" - אמרה דבורה הנה תנחומין של הבל היו והלואי כן יאבדו כל אויביך אתה ה' כאשר נאבד סיסרא
<< · מצודות על שופטים · ה · >>