מצודות על שופטים ד
<< · מצודות על שופטים · ד · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"ברזל" - חזקים כברזל
מצודת דוד
"והוא לחץ וגו' בחזקה" - דחק את ישראל בחוזק רב
"כי תשע וגו'" - ולזה לא ערבה לבם לגשת למלחמה וצעקו בתפלה לה'פסוק ד
מצודת דוד
"היא שפטה" - בעבור שהיתה נביאה וזריזה במעשיה בא לה המעלה הזאת להיות שופטת את ישראל
"אשת לפידות" - רצה לומר אשת חיל זריזה במעשיה כלפיד אש והוא ענין מליצה וכאשר יאמרו הבריותפסוק ה
מצודת דוד
"ויעלו אליה" - אל המקום ההוא
"דבורה בין הרמה וגו'" - רצה לומר ותמיד היתה דבורה בין הרמה וגו'
"תחת תמר" - לבל תתיחד עם האנשים הבאים אליה למשפט קבעה ישיבתה תחת אילן תמר שאין שם מקום ייחוד (מגילה יד א)פסוק ו
מצודת ציון
"מקדש נפתלי" - שם מקום בנחלת נפתלי
מצודת דוד
"לך ומשכת" - משוך לבות בני ישראל לפתותם לבא עמך בהר תבור להלחם בסיסרא כי מאד פחדו מחילו הרב
"הלא צוה ה'" - באמת צוה ה' כי בנבואה נאמר לה ועם שלא נזכרפסוק ז
מצודת ציון
"המונו" - הוא ענין עם רב על שם שקול המייתם רבה
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"אפס" - רק
"תפארתך" - שבחך
"ימכור" - ימסור
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"ויזעק" - ענינו אסיפה הבאה בזעקת המאסף וכן (לקמן יח כג) מה לך כי נזעקת
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
"ויט אהלו" - ועל שבא לומר שנס סיסרא אל אהל יעל אשת חבר הקיני לכך הקדים לומר שחבר נפרד מקין ונטה אהלו פה
"מבני חבב" - על קין הוא חוזר
"נפרד מקין" - פירש את עצמו משאר בני קין שישבו במדבר יהודה כמו שנאמר בתחילת הספר (לעיל א טז)פסוק יב
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"קום" - הוא ענין זרוז
מצודת דוד
"הלא ה'" - לא תירא לרדת לעמק כי הלא ה' וגו'
"כי זה היום" - רצה לומר הגזרה גזורה שהיום תנצחי את סיסרא ולא תוכל עוד להתעכב בהר
"קום" - רצה לומר אל תתעכב לעמוד פה להתגבר בהרפסוק טו
מצודת ציון
"ויהם" - מלשון מהומה
מצודת דוד
"ברגליו" - לבל יכיר אותו מי מבני ישראל ויתפשו אותו
"לפי חרב" - להיות נהרגים בחדוד החרבפסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
"כי שלום" - ולזה חשב להמלט שמה
"אל אהל" - לצד האהלפסוק יח
מצודת ציון
"סורה" - ענין נטיה מן המקום
"בשמיכה" - היא כסות עב ויוצאים ממנה ציציות וכתרגום יונתן בגונכא וכן (מלכים ב ח טו)ויקח המכבר תרגם יונתן גונכא
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"צמתי" - מלשון צמאון
"נאד" - שם כלי מה
מצודת דוד
"ותכסהו" - כי בעת השקתו נגלה כסויו וחזרה לכסותו
"נאד החלב" - השקתו חלב כי מביא תרדמהפסוק כ
מצודת ציון
"ושאלך" - מלשון שאלת מה
"פה" - בהאהל הזהפסוק כא
מצודת ציון
"יתד" - מסמר
"המקבת" - שם כלי ובו מכין ביתד לנעצו בארץ וכן (ישעיהו מד יב) ובמקבות יצרהו
"בלאט" - בהסתר ובחשאי כמו (רות ג ז)ותבא בלט ותגל מרגלותיו
"ותתקע" - נעצה ותחבה
"ברקתו" - הוא צד גובה הפנים וכן (שיר השירים ד ג)כפלח הרמון רקתך ונקראת כך למיעוט הבשר שבה כמו (בראשית מא יט)ורקות בשר
"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לעיל א יד) ותצנח מעל החמור
"נרדם" - מלשון תרדמה ושינה
"ויעף" - ענין יגיעה
מצודת דוד
"והוא נרדם" - רצה לומר על שהיה נרדם משתיית החלב ועיף על כי נס ברגליו ולזה מת מיד
"בלאט" - לבל יעור משנתו
"ותצנח בארץ" - הכתה במקבת על היתד עד שחלף רקתו ונתחב בארץ
"יתד האהל" - היתד העשוי לתקוע בארץ עם שפולי האהלפסוק כב
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"וקשה" - רוצה לומר וחזקה
מצודת דוד
"ותלך וגו'" - רצה לומר בכל פעם יותר
<< · מצודות על שופטים · ד · >>