מצודות על שופטים ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שופטים · ג · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את כל וגו'" - אלו הדורות הבאים אשר לא ידעו להשכיל הנסים שנעשו ליהושוע בעת נלחם בכנען ובעבור זה היתה רפויה בידם אמונת ה' ולזה הניח הגוים האלה לנסותם בהם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ללמדם מלחמה" - רצה לומר הנה בהשאיר הגוים הלא ילחמו בם ויהיה אם כן מהצורך ללמדם טכסיסי מלחמה כי רק הדור אשר היו לפנים בימי יהושוע המה לא ידעו טכסיסי מלחמה כי ה' נלחם להם אבל לאחר זה יצטרכו לדעתם כי בעבור מעשיהם יעזבם ה' אל המקרה ואז ישכילו לדעת הנסים הנעשים מאז ויאמינו מעתה בה'

"רק למען דעת" - רצה לומר רק בעבור זה ישכילו דעת פלאי הנסים הנעשה להן מאז

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יושב הר הלבנון" - רצה לומר וכל הכנעני וגו' אשר ישב בהר הלבנון מן הר בעל וגו' עד המקום שבאים דרך בו אל חמת

"סרני פלשתים" - רצה לומר מקומות ממשלתם ואף שבני יהודה כבשו מפלשתים עזה ואשקלון ועקרון כמו שכתוב למעלה (א יח) הנה לאחר זמן חזרו הפלשתים ולקחו מידם ואז לא יכלו בני יהודה לגרשם

"חמשת" - מוסב על המקרא שלפני פניו לומר ואלה הגוים וגו' חמשת וגו'

מצודת ציון

"סרני" - ענין שררה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הישמעו" - לבלתי לכת אחרי אלהיהם

"ויהיו" - הגוים האלה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקחו" - רצה לומר אבל לא עמדו בנסיון ולקחו בנותיהם וגו' וסוף הדבר היה שעל ידי זה עבדו אלהיהם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעשו וגו'" - עד הנה אמר דרך כלל ספור מעשיהם בכל ימי השופטים ומעתה יחזור לספר דרך פרט בימי כל שופט ואמר טרם שעמד השופט הראשון עשו הרע

מצודת ציון

"אשרות" - אילן הנעבד

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את עתניאל" - מוסב על מושיע לומר את עתניאל הקים למושיע

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעז ידו" - חזקה ידו לנצחו בכל פעם

"רוח ה'" - התעוררות חכמה לשפוט ואמיץ לבב להלחם

מצודת ציון

"ותעז" - ענין חוזק

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשקט" - על ידי זה שקטה הארץ ונחה מן המלחמה עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד כן כתוב בסדר עולם (פרק יב)

מצודת ציון

"ותשקט" - ענין מנוחה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויחזק ה'" - חלש היה וה' חזקו על ישראל בעבור מעשיהם הרעים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאסוף וגו'" - מלבד בני עמו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלחו וגו' מנחה" - בכדי שלא ירגיש בדבר ויבטח בו בראות הכנעתו להביא מנחה

"איש אטר וגו'" - יבאר הסיבה שלא נשמר מלך מואב מחרב אהוד לפי שהיה שמאלי ולזה תלאה בירך ימין להיות נוח לו לאחזה בשמאלו ולא היה אם כן נראה בירך השמאל דבר בולט מתחת למדיו ולזה לא הרגיש בדבר כי לא חשב שהוא שמאלי

"בן הימיני" - מבני בנימין

מצודת ציון

"אטר" - ענין סגירה כמו (תהלים סט טז)ואל תאטר עלי באר פיה ורצה לומר כאלו יד ימינו סגורה כי לא שלט בה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על ירך ימינו" - להיות נוח לו לאחזה בשמאלו

"גמד ארכה" - קצרה ממדת חרב עם כי חגרה מתחת למדיו מכל מקום נרגש היה בליטתה אם היתה כמדת חרב

"שני פיות" - להמיתו בקלות ומהר

מצודת ציון

"פיות" - חודה של חרב נקראת פה

"גמד" - אמה וכן (יחזקאל כז יא) גמדים במגדלותיך שרצה לומר אנשי מדה קצרה

"למדיו" - למלבושיו כמו (ויקרא ו ג)מדו בד

"ירך" - צד כמו (שם א יא) ירך המזבח

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש בריא" - גם זה היתה סיבת מיתתו כי על היותו שמן ובעל בשר יקשה עליו ההקמה וטרוד בה ולא היה נשמר מאהוד

מצודת ציון

"בריא" - בעל בשר שמן וכמו (מלכים א ה ג)עשרה בקר בריאים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח וגו'" - כי האחד בקל יוכל להמלט מה שאין כן כשהם רבים

"כלה להקריב" - אחר שמסר כל המנחה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצאו" - בשמעם דבר המלך יצאו מעצמם

"ויאמר הס" - כאומר אם דבר סתר הוא בפני בני עמך שתוק ולא תדבר באזני העומדים מבני עמי

"את הגלגל" - אצל הגלגל

"דבר סתר" - רצה לומר לזה לא דברתי עמך בהיות פה נושאי המנחה

"והוא שב" - עשה עצמו כשוכח דבר מה

מצודת ציון

"הפסילים" - מקום שמחליקים שם פני האבנים כמו (שם שם לב) ויפסלו בוני שלמה

"הס" - ענין שתיקה כמו (במדבר יג ל)ויהס כלב

"מעליו" - מאצלו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבר אלהים" - ומהראוי אם כן לעמוד בעת תשמענה וכונתו היה להטרידו בקימה לבל ירגיש

"לבדו" - כי העומדים עליו יצאו

"בעלית המקרה" - בהיות הזמן חם ישב בעליה עשויה בחלונות מרובים להקר עצמו

"בא אליו" - נתקרב אליו

מצודת ציון

"בעלית" - מלשון עליה הבנויה ממעל

"המקרה" - מלשון קור וצינה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלח אהוד" - בעוד שהיה טרוד בהקמתו

מצודת ציון

"ויתקעה" - ענין נעיצה ותחיבה וכן (שמואל ב יח יד) ויתקעם בלב אבשלום

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצא הפרשדנה" - גם זה היה סיבה לחשוב שעושה צרכיו כי הריחו סרחון הצואה

"ויסגר החלב" - אחז להב החרב לבל תצא מעצמה כי אהוד לא שלף החרב מבטנו כי חשש פן יטפטף עליו דם וירגישו הרואים אותו כשהוא יוצא

"גם הנצב" - בכדי שימות מיד ולא יצעק תחבה בעומק

מצודת ציון

"הנצב" - הוא יד החרב שמעמיד אותה לעשות מלאכתה

"הלהב" - היא ברזל החרב כי היא מברקת כלהב כשהיא מרוטה כמו (נחום ג ג)ולהב חרב

"שלף" - ענין הוצאה כמו (יהושע ה יג)וחרבו שלופה

"הפרשדונה" - הפרש והצואה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דלתות העליה" - עליות המקרה

מצודת ציון

"המסדרונה" - היא האכסדרה המסודרת בכסאות לישיבת אנשים

"בעדו" - כנגדו כמו (בראשית ז טז)ויסגור ה' בעדו

"ונעל" - רוצה לומר גם סגרה בהמנעול

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא יצא" - מן המסדרונה

"אך מסיך" - רצה לומר אין דבר רע אך עושה הוא צרכיו

מצודת ציון

"מסיך" - הוא כנוי לעושה צרכיו כמו (שמואל א כד ג)ויבא שאול להסך את רגליו על שם שדרך היושב להפנות לסכך ולכסות רגליו מחמת צניעות

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את המפתח" - אשר היה בידם לפתוח מן החוץ

"עד בוש" - עד אחרו זמן הראוי להתעכב בעשיית הצורך

מצודת ציון

"ויחילו" - המתינו כמו (בראשית ח י)ויחל עוד

"בוש" - ענין איחור כמו (מלכים ב ח יא)וישם עד בוש

"המפתח" - שם הכלי הפותח המנעול

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את הפסילים" - אשר היה בארץ מואב ונמלט השעירתה אשר היתה מארץ ישראל

"עד התמהמהם" - בעוד שעכבו והמתינו עד בוש

מצודת ציון

"עד" - כמו בעוד

"התמהמהם" - ענין עכבה כמו (בראשית מג י) לולא התמהמהנו

"השעירתה" - שם מקום

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבואו" - אל ארץ ישראל

"ויתקע" - לעשות סימן להאסף

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נתן ה'" - במה שהספיק בידו להמית את המלך

"מעברות הירדן למואב" - כי ארץ מואב היא מעבר הירדן המזרחי ולכדו מקום מעבר הירדן לבלי תת לעבור לארצם את אנשי מואב אשר היו בארץ ישראל למשול בה

"רדפו" - רצה לומר לכו במרוצה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל שמן" - כי בארץ ישראל היו כל המובחרים שבהם

"ולא נמלט" - מאותן שהיו בארץ ישראל

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמונים שנה" - עד כלות שמונים שנה מזמן התחלת השעבוד

מצודת ציון

"ותכנע" - מלשון הכנעה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם הוא" - רצה לומר לא היתה תשועתו גדולה כשל אהוד ומכל מקום גם הוא עשה תשועה מה

"ואחריו" - בשנה שמת אהוד היה שמגר לשופט ומת בשנה ההיא

מצודת ציון

"במלמד הבקר" - הוא המקל שבראשו תקועה כעין מחט הנקרא דרבן ובו מלמד ומורה הבקר לחרישה