• לדף התרגום על כל הפרק •

אהוד בן גרא היה מנהיג ישראל בתקופה שהם היו משועבדים למואב (ממזרח לירדן). כמו כל מנהיג של עם משועבד, הוא הביא מנחה למלך מואב וחזר מערבה לכיוון ארץ ישראל, אך כשהגיע לאיזור הירדן, שילח את בני ישראל שהיו איתו אל ביתם וחזר מזרחה אל מואב:  '

שופטים ג יט: " "והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל, ויאמר 'דבר סתר לי אליך המלך!', ויאמר 'הס!', ויצאו מעליו כל העמדים עליו" "

והוא שב = אהוד חזר לבדו לכיוון ארץ מואב, אחרי שאנשיו הלכו לביתם בארץ ישראל; אהוד התכוון למרוד במלך מואב, ולא רצה לסכן אף אחד אחר מלבדו ( יהודה אייזנברג ) .

גלגל = המקום שבו חנו ישראל מייד לאחר שעברו את הירדן בימי יהושע, ממזרח ליריחו (ראו יהושע ד-ה). זה היה כנראה מעבר הגבול בין ארץ מואב לבין ארץ ישראל, ושם נפרדו דרכיהם של אהוד ושל אנשיו.

הפסילים אשר את הגלגל = המואבים כנראה הציבו, במעבר הגבול, את פסילי אלהיהם, כמשל לשלטונם על ישראל.

ויאמר 'דבר סתר לי אליך המלך!' = בבריתות שנעשו בין מלכים בימי המקרא, היה סעיף המחייב את הצד הנחות לדווח לצד השולט על כל קשר שזוממים נגדו בסתר (אברהם אהוביה, "חקתו ובריתו אשר כרת", בית מקרא י"ג (תשכ"ח), חוברת ב (לג), עמ' 87-114) . מלך מואב חשב שאהוד רוצה לקיים את התחייבותו ולספר לו דבר על קשר שזוממים נגדו בסתר . וייתכן שהוא חשב שאהוד רוצה לתת לו דבר מתנה בסתר - מאכל או יין מיוחד, שרק מלך שמן כמו עגלון יוכל להעריך את איכותו...

''הס! '' = 'שתוק!' מלך מואב, בחשבו שאהוד מתכוון להגיד לו סוד מדיני, אמר לו שישתוק ולא ידבר בפני בני עמו, אלא יגיד לו את הדברים ביחידות ( מצודות , רש"י) - בדיוק כמו שאהוד רצה.

אהוד דיבר אמת - הוא אכן סיפר למלך מואב על "דבר סתר", על קשר שהוא עצמו מתכוון לקשור כנגדו. הקשר בוצע על-ידי "דבר סתר" מסוג אחר - חרב פיפיות שהסתיר מתחת לבגדיו, שבה הרג את המלך... יש רואים בכך דוגמה של ציניות בתנך .