ביאור:סיכום שופטים ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


פרק ג' (עד פסוק ו').

לה' יש שתי מטרות בהשארת העמים השונים בארץ:

  1. להרגיל את הדורות הבאים של בני ישראל לערוך מלחמה.
  2. לנסות את עם ישראל אם הם שומרים את מצוות ה'.

החטאים המאפיינים את תקופת השופטים: עבודה זרה ונשואי נשים נכריות.

פרק ג' (מפסוק ז').

ישראל חוטאים, עושים הרע בעיני ה', עובדים עבודה זרה ולכן ה' מעניש אותם ומשעבד אותם בידי כושן רשעתיים מלך ארם נהריים במשך 8 שנים.

עם ישראל זועק לה' והוא מושיעם בידי עתניאל בן קנז (אחיו של כלב) הנלחם במלך ארם ושופט את ישראל, יש תקופה של 40 שנות שקט ועתניאל מת.

שוב חוטאים בני ישראל וה' מעניש אותם בשיעבוד לעגלון מלך מואב.

עגלון אוסף אליו חיילים מעמון ומעמלק, מכה את ישראל ומתיישב באזור יריחו (עיר התמרים) והבקעה (העיר יריחו היתה שוממת מעם ישראל בגלל השבועה שהשביע יהושע שלא לבנות אותה) עם ישראל משתעבדים למואב 18 שנה.

הם זועקים לה' והוא שולח להם ישועה על ידי אהוד בן גרא משבט בנימין שהיה 'איטר יד ימינו' (שמאלי). אהוד הולך להביא מנחה (מתנה) לעגלון מלך מואב ונוקט במספר תכסיסים בכדי להרוג את עגלון:

  1. עשה לו חרב קצרה ששני צדדיה חדים.
  2. החביא את החרב מתחת לבגדיו על ירכו הימנית (בדרך כלל החרב היתה מונחת גלויה, על הרגל השמאלית)
  3. הוא מביא את המנחה לעגלון ושולח מעליו את מלוויו.
  4. הוא אומר לעגלון שיש לו דבר סתר לומר לו ועגלון שולח את כל מי שהיה איתם והם נשארים לבדם.
  5. הוא מתקרב לעגלון שישב בעליית המקרה (כנראה שזה היה חדר קריר שבו המלך נהג להיות לבדו ולנוח, עד עכשיו אהוד שמר על מרחק מפני כבודו של המלך אך כעת התקרב כדי ללחוש לו את הסוד) ואומר לו: "דבר אלוקים לי אליך..", עגלון קם ממקומו לכבוד דבר האלוקים.
  6. אהוד שולף את החרב מירך ימינו ותוקע אותה בבטנו של עגלון. עגלון, שלא היה מוכן לתנועות לא צפויות אלו לא יכול היה להתגונן. החרב נכנסה כולה לבטנו של עגלון וכלפי חוץ לא ראו כלום ("...ועגלון איש בריא מאוד" = שמן), עגלון מת, אהוד יוצא החוצה, נועל את הדלתות והולך לדרכו.

עבדי עגלון רואים שהדלתות נעולות וחושבים שעגלון "מסיך הוא את רגליו..." (הלך להתפנות מצרכיו) ולכן לא חוששים, אך לאחר שחיכו זמן רב וראו שהוא לא יוצא, הם פתחו את הדלת וגילו שעגלון מלכם מת.

עד שגילו זאת עבדי עגלון הספיק אהוד לברוח. הוא מגיע להר אפרים שם הוא תוקע בשופר כדי להזעיק את העם למלחמה ואומר להם שה' נתן בידיהם את מואב, הם נלחמים במואבים, מכים בהם כעשרת אלפים אנשי חיל, העם המואבי נכנע והארץ שקטה 80 שנה.


שמגר בן ענת הושיע את ישראל בכך שהוא הרג 600 פלישתים בעזרת מלמד בקר (מוט ארוך שבקצהו היה ברזל בעזרתו זרזו את הבקר הרתום למחרשה).