ביאור:סתירה וסתר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



שופטים ג יט: "והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו".

יש הרבה פרדוקסים, גם באמונה, כמו שאלת הידיעה והבחירה, שממנה סוגיית הגזרה לעומת ההשתדלות, או כמו יחסי הכוחות בין הגוף והנפש.

דרך אחת טובה להתייחס לכך לדעתי היא להביט לבחינה הלשונית: שהרי פרדוקס הוא סתירה, אשר שורשה – סתר! כלומר, ברגע שמעורערת הקרקע הלוגית-רציונלית מתפנה שטח הסוד המיסטי-ספירטואלי. ביהדות ניתן לציין את הקבלה, או את הסתירות (מהסוג השביעי) במורה נבוכים לרמב"ם. וכן בבודהיזם (בעיקר) הנטייה היא לשבור את המערך הלוגי, למשל כמו בקואן הידוע: "האם אפשר לשמוע מחיאת כף יד אחת?". וכן אצל המיסטיקנים ידוע העניין של אחדות ההפכים. וביהדות מדבר על כך, למשל, ריה"ל, בכוזרי, ד, כה (על ספר יצירה): "רמז לעניין האלוהי המחבר בין הפכים".

[עם זאת יש לציין שסתירה במובן הלוגי היא מילה מאוחרת וכנראה גזורה מסתירה=הריסה].


תגובות[עריכה]

הסתירה סותרת מחשיכה ושמה מאפל לדבר אשר נהיה לנסתר

-- daian moshe, 2013-01-17 19:14:36

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-02-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0703_2