מ"ג בראשית מט כג
<< · מ"ג בראשית · מט · כג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְמָרְﬞרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִתְמָרַרוּ עִמֵּיהּ וְנַקְמוּהִי וְאַעִיקוּ לֵיהּ גּוּבְרִין גִּבָּרִין בַּעֲלֵי פַלְגוּתֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמַמְרִירוּ לֵיהּ וְנָצוּ לֵיהּ כָּל חַרְשֵׁי מִצְרָאֵי וְאוּף אָכְלוּ קוּרְצוֹי קֳדָם פַּרְעה סַבָּרִין לְמַחְתָּא יָתֵיהּ מִן יְקָרֵיהּ אָמְרִין עֲלוֹי לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְקָשֵׁי הֵי כְגִירִין: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲמָרוּ לְקוּבְלֵיהּ וְלָא יָכְלוּ לֵיהּ כָּל חֲרָשֵׁיהוֹן דְמִצְרַיִם וְכָל חַכִּימִין אָמְרוּ בִּישְׁתֵיהּ קֳדָם רִיבּוֹנֵיהּ אָכְלוּ קֻרְצוֹהִי קֳדָם פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם מִן בִּגְלַל לְמִנְחַתָּא יָתֵיהּ מִן יְקָרֵיהּ אָמְרוֹ עֲלוֹי לִישַׁן תְּלִיתָאֵי בְּפַלְטְרִין דְפַרְעה דַהֲוָה קָשֵׁי עֲלוֹי הֵיךְ גִירַיָא: |
רש"י
"ורבו" - נעשו לו אחיו אנשי ריב ואין הלשון הזה לשון פעלו שא"כ היה לו לינקד ורבו כמו המה מי מריבה אשר רבו וגו' ואף אם ל' רביית חצים הוא כן היה לו לינקד ואינו אלא לשון פועלו כמו שמו שמים (ירמיהו ב) שהוא ל' הושמו וכן רמו מעט שהוא ל' הורמו אלא שלשון הורמו והושמו ע"י אחרים ול' שמו רמו רבו מאליהם הם משוממים את עצמם נתרוממו מעצמם נעשו אנשי ריב וכן דומו יושבי אי כמו נדמו וכן תרגם אונקלוס ונקמוהי
"בעלי חצים" - שלשונם כחץ ותרגומו מרי פלוגתא לשון ותהי המחצה אותן שהיו ראוים לחלוק עמו נחלה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וָרֹבּוּ – נַעֲשׂוּ לוֹ אֶחָיו אַנְשֵׁי רִיב. וְאֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה לְשׁוֹן פָּעֲלוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וָרָבוּ" (בְּקָמַץ הָרֵי"שׁ), כְּמוֹ: "הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ" וְגוֹמֵר (במדבר כ,יג); וְאַף אִם לְשׁוֹן רְבִיַּת חִצִּים הוּא, כֵּן הָיָה לוֹ לִנָּקֵד. וְאֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן פֻּעֲלוּ, כְּמוֹ: "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב,יב), שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'הוּשַׁמּוּ', וְכֵן "רוֹמּוּ מְעַט" (איוב כד,כד), שֶׁהוּא לְשׁוֹן 'הוּרְמוּ'; אֶלָּא שֶׁלְּשׁוֹן 'הוּרְמוּ' וְ'הוּשַׁמּוּ'– עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּלְשׁוֹן 'שֹׁמּוּ, רֹמּוּ, רֹבּוּ' – מֵאֲלֵיהֶם הוּא: מְשׁוֹמְמִים אֶת עַצְמָם, נִתְרוֹמְמוּ מֵעַצְמָם, נַעֲשׂוּ אַנְשֵׁי רִיב. וְכֵן "דֹּמּוּ יֹשְׁבֵי אִי" (ישעיהו כג,ב), כְּמוֹ 'נָדַמּוּ'. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס.
"וְנַקְּמוֹהִי" – [=וּנְקָמוּהוּ, תרגום של "וַיִּשְׂטְמֻהוּ"] בַּעֲלֵי חִצִּים – שֶׁלְּשׁוֹנָם כַּחֵץ (ב"ר שם). וְתַרְגּוּמוֹ "מָרֵי פַלְגּוּתָא" [=בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת], לְשׁוֹן "וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה" (במדבר לא,לו); אוֹתָן שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לַחֲלֹק עִמּוֹ נַחֲלָה.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וישטמהו — מוקדם קודם וימררוהו, כאילו אמר: וכבר שטמוהו.
וזה רמז על אחיו שמכרוהו:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ורבו על ידי שרבו כוחות הרע עליו ואנסוהו על העבירה ורבו על המונע וישטמוהו בעלי חצים הם הקליפות אשר מחטיאים את האדם להוציא זרע לבטלה היורה כחץ ואמר לשון משטמה כי כוחות הרע יחשבו לרעה כמשטמים לקדושה להשחית חמדה ואף על פי כן נתגבר כארי ולא ירה חצו אלא ויפוזו זרועי ידיו. ואומרו מידי אביר יעקב פירוש כי ה' עזרו על דרך אומרו (תהלים, לז) ה' לא יעזבנו בידו ונתן לו אבירות כנגדם כי ה' הוא העוזר נגד המסית והמדיח. ואומרו משם רועה אבן ישראל כאן רמז (תהלים, קיח) אבן מאסו הבונים ויוסף באמצעות צדקו אשר שמר ברית קודש זכה באבן הראשה. והוא סוד (משלי, י) צדיק יסוד עולם שנקרא רועה אבן ישראל והבן ומשלו נתנו לו:
<< · מ"ג בראשית · מט · כג · >>