(ישעיהו מ יב): "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם? וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן? וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ? וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם?"

(ישעיהו מ יג): "מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ ה', וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ"

ישעיהו הנביא מתייחס כאן לדיוק המופלא של חוקי הטבע, ובפרט בכל הנוגע לכדור הארץ. דיוק זה מתבטא בכמה תחומים ( הציטוטים מתוך העיקרון האנתרופי - יחסים בין אדם ועולם / פרופ' נתן אביעזר ) :

" ברור לכולנו כי בלי מים ואויר, לא יתכנו חיים על-פני כדור-הארץ.  בעוד כוכב-הלכת שלנו מבורך בכמות עצומה של חומרים חיוניים אלו, על-פני שני כוכבי-הלכת הסמוכים לנו, מאדים ונוגה, אין אויר ואין מים, ולכן אין בהם חיים.  במבט ראשון, אין לעובדות אלו עניין מיוחד, אבל נראה עד כמה הן מפתיעות.

לאחרונה התגלה, כי זמן קצר לאחר שנוצרו שלושת כוכבי-הלכת (מאדים, כדור-הארץ ונוגה), היו על-פני שלושתם מים רבים. גם עתה אפשר להבחין על-פני מאדים בקניונים ובערוצים שחרצו זרמי המים הקדומים באדמת מאדים לפני שנים רבות 4 .  כמו כן, גם פניו של נוגה היו מכוסים בעבר באוקיינוסים עמוקים שדי היה בכמות מימיהם לכסות את פני כוכב-הלכת הזה כולו בשכבת מים בעומק של שלושה קילומטרים ⁵ .  אולם, עם הזמן, כל המים אשר כיסו את פני מאדים ונוגה נעלמו, ולא נותרו על פני כוכבי-הלכת הללו מים כלשהם.  כיצד חמק כדור-הארץ מגורל דומה?

התשובה היא:  אך ורק בזכות ה"מקרה"!  "במקרה" רחוק כדור-הארץ מן השמש במידה מספקת כדי שהמים שלנו לא התאדו ולא נעלמו, כמו שקרה בנוגה. ומאידך, "במקרה" קרוב כדור-הארץ לשמש במידה מספקת כדי להבטיח שהטמפרטורה תמיד תשאר גבוהה די הצורך למנוע מהאוקיינוסים להפוך לקרח, כמו שקרה במאדים.  כדור-הארץ הוא היחיד, אפוא, בין כוכבי-הלכת, המספק את התנאים הדרושים לקיומם של חיים. "

הוא אומר "בזכות המקרה",  וישעיהו אומר: מי מדד בשעלו מים? - ה' בתבונתו מדד וקבע את המרחק המדוייק בין כדור הארץ לבין השמש, כך שיהיו בו מים.

" ברור לכולנו כי החיים על-פני כדור-הארץ תלויים בקשר בל-יינתק בשמש שהיא המקור של כל האור וחום על-פני כוכב-הלכת שלנו (מלבד רדיואקטיביות שאינה שייכת לדיון שלנו).  ללא אנרגיית השמש, כדור-הארץ יהיה נטול חיים.  אי-לכך, נתחיל את הדיון בבחינתו של המנגנון דרכו מייצרת השמש אנרגיה.

השמש מורכבת משני סוגי אטומים בלבד:  מימן והליום.  הליום הינו חסר-פעילות, לא קשור לאנרגיית השמש, ולכן לא נעסוק בו במסגרת זו.  הדיון שלנו מתרכז במימן, האטום הפשוט ביותר, אשר הגרעין שלו מכיל רק פרוטון אחד. כלומר, השמש היא למעשה אוסף עצום של פרוטונים.  הדרך שבה פרוטונים מפיקים אנרגיית השמש הוסברה בידי פרופסור הנס בתה  (Bethe) אשר זכה בפרס נובל על תגליתו זו.  בתה היה מדען יהודי גרמני, וכמו יהודים רבים אחרים, הודח ממשרתו האקדמית על-ידי הנאצים בשנת 1933.  הוא היגר לארה"ב והצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת קורנל, שם גילה את תגליתו החשובה שהביאה לו תהילה.  להלן ההסבר של פרופסור בתה על מקור אנרגיית השמש:

"בשל התנאים הקיצוניים השוררים בליבת השמש, פרוטון עשוי להפוך באופן ספונטאני לנויטרון, עוד סוג של חלקיק יסודי בטבע.  הנויטרון שנוצר מתחבר עם פרוטון אחר ליצור חלקיק המכונה דויטרון.  הדויטרונים בשמש "בוערים" בתהליך המכונה "תגובה תרמו-גרעינית", ו"בעירה" זו היא מקור החום העצום והאור הלוהט של השמש.  במילים אחרות, הדיוטרונים מהוים את "הדלק השמשי" היוצר את אנרגיית השמש המאפשרת את קיומם של חיים על-פני כדור-הארץ.

עקרונית, יש אפשרות להתרחשותה של תגובה גרעינית אחרת, ובה פרוטון אחד מתחבר עם פרוטון אחר.  למזלנו, חיבור פרוטון-פרוטון אינו מתרחש.  אילו התרחשה ריאקציה זו, היו כל הפוטונים בשמש מתחברים זה עם זה, דבר שהיה גורם להתפוצצות ענקית של השמש כולה.

האפשרות לתגובת פרוטון-נויטרון, ואי-האפשרות לתגובת פרוטון-פרוטון, תלויות שתיהן בעוצמת הכוח הגרעיני, אחד הכוחות בטבע.  (הכוחות האחרים הם כוח המשיכה וכוח החשמל.)  חישובים מפורטים של הכוח הגרעיני הניבו את התוצאות הבאות 3

1. אם הכוח הגרעיני היה חלש יותר, ולו במספר אחוזים בלבד, אז פרוטונים לא היו מתחברים עם נויטרונים ליצור דויטרונים שהם "הדלק השמשי".  השמש לא היתה זורחת, אלא הופכת לכדור קר של פרוטונים, מצב שהיה שולל כל אפשרות של חיים על-פני כדור-הארץ.
2. אם הכוח הגרעיני היה חזק יותר, ולו במספר אחוזים בלבד, אז כל פרוטון היה מתחבר מיד עם פרוטון אחר, והיתה מתרחשת התפוצצות אדירה של השמש כולה, ושוב לא היתה אפשרות לקיומם של חיים על-פני כדור-הארץ.

זהו צירוף-מקרים יוצא דופן, שעצמתו של הכוח הגרעיני הינה בדיוק בטווח הצר שבו לא מתרחש אף אחד משני האירועים הקטסטרופאליים שתיארנו לעיל.  הכוח הגרעיני כן מספיק חזק לגרום לכך שפרוטון מתחבר עם נויטרון אבל אינו מספיק חזק לגרום לכך שפרוטון מתחבר עם פרוטון אחר.  לכן, הבעירה של דויטרונים מתרחשת, ומספקת את החום והאור שהינם כה חיוניים לקיומם של חיים על-פני כדור-הארץ ".

הוא אומר "צירוף מקרים",  וישעיהו אומר: ושמים בזרת תיכן:

שמים  = החלל החיצון, מקומם של השמש והכוכבים ;   זרת = האצבע הקטנה, משל לדיוק "על המילימטר";   תיכן   = א. מנה, מדד ושקל; ב. ייצב ותיקן .

ושמים בזרת תיכן - ה' מדד את הכוחות בגרמי-השמיים, בתוך השמש, בדיוק של זרת - "על המילימטר" - כך שיהיו יציבים ויתאימו במדוייק ליצירת החיים.

המרחק של כדור הארץ מהשמש נקבע, בין השאר, ע"י המסה של כדור הארץ. אילו כדור הארץ היה גדול יותר או קטן יותר, המסלול שלו סביב השמש היה שונה, וייתכן שהטמפרטורה לא היתה מאפשרת חיים.

על כך אומר הנביא: וכל בשליש עפר הארץ, ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזניים - ה', כביכול, כָל (מדד) בשליש (כלי מדידה) את כל העפר שבכדור הארץ, כולל ההרים והגבעות, כך שהנפח והמשקל יהיו בדיוק כמו שצריך כדי שכדור הארץ יהיה במקום הנכון במסלול.

" מחקרים הוכיחו כי האטמוספרה סביבנו נתונה לבקרה עדינה שגורמים רבים נוטלים בה חלק 6 .  שיווי-המשקל הוא כה עדין שאילו היה כדור-הארץ קרוב במעט אל השמש, היתה הטמפרטורה עולה מעל לנקודת הרתיחה של המים (כמו שקרה בנוגה) – מצב שלא היה מאפשר כלל חיים.  לעומת זאת, אם היה כדור-הארץ מרוחק מעט יותר מן השמש, היתה נגרמת עלייה ניכרת בריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ולכן "בני האדם לא היו יכולים לנשום אוויר זה" ⁷ .   כך "במקרה" מצוי המסלול שבו מקיף כדור-הארץ את השמש בתוך "הטווח הצר ביותר המאפשר למים להיות במצב-צבירה נוזלי.... ושבו בלבד יכולים חיים להתקיים" ⁸ .

צירוף המקרים רב-המזל הזה מכונה בקרב המדענים "בעיית האקלים של זהבה".  הביטוי מתייחס לסיפור הילדים זהבה ושלושת הדובים.  המשפט המפורסם בסיפור הזה הוא: "לא קר מדי ולא חם מדי, לא גדול מדי ולא קטן מדי, לא קשה מדי ולא רך מדי...  אלא בדיוק כמו שצריך" ".

הוא אומר "צירוף מקרים",  וישעיהו אומר: מי תיכן את רוח? - מי מדד ושקל את הרוח (האויר שבאטמוספירה) כך שיכיל בדיוק את החומרים הדרושים לקיומם של חיים?

והוא עונה לכל ארבע השאלות - ה'! ה' הוא שמדד במדוייק את המים, השמש, העפר והרוח.

ואיש - עצתו יודיענו - ה' יצר בכדור הארץ אנשים תבוניים, המסוגלים להבין את עצתו המופלאה בבריאת העולם; זו אחת המטרות של ה' בבריאת האדם - שיהיה מישהו שיכיר את היצירה המופלאה שיצר.