מדרש תנחומא בראשית ה

ה. [ עריכה ]
בראשית ברא אלהים. זה שאמר הכתוב (משלי, י): ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס. למה פתח בברייתו של עולם בבי"ת ולא באל"ף והלא א' ראש לכל האותיות אלא לפי שהאל"ף לשון ארור וב' לשון ברוך אמר הקב"ה אברא את העולם בלשון ברוך ומה כשנברא בלשון ברוך בני אדם מכעיסין ליוצרם בלשון ארור עאכ"ו ועוד למה נברא בבי"ת ללמד לבריות שהן שני עולמות העולם הזה והעולם הבא, מי שעסק בטובה בעה"ז טובה יאכל בזה ובבא, והצדוקין כופרין ואומרים כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה (איוב, ז) אמר הקדוש ברוך הוא ופי רשעים יכסה חמס, שאל אדריאנוס לעקילס על מה העולם עומד א"ל על הרוח רצונך לידע הבא גמל והביא גמל ונתן משאו עליו א"ל עמוד ועמד שב וישב נתן עליו יותר ממשאו ונתן חבל על צוארו א"ל למשוך, משך זה מכאן וזה מכאן חנקו את הגמל, א"ל אמור לגמל שיעמוד, א"ל אדריאנוס אתה חנקתו והוא יעמוד, א"ל ומה הרגתי אותו או שמא חסר א' מאיבריו, א"ל הוצאת את רוחו, אמר לו ומה אם הגמל לא היה סובלו ולא סבל את משאו אלא הרוח שבו, ממה"מ הקב"ה אין רוחו סובל את העולם כולו, שתק אדריאנוס, ראה שבחו של הקדוש ברוך הוא מן הארץ לשמים אדם בונה טרקלין כחצי ארכו וכחצי רחבו רומו, גובהן של שמים כחצי ארכו וכחצי רחבו גובהו של רקיע שנא' (איוב, כב): הלא אלוה גובה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו, החמה הזו שעה אחת נכנסת לישוב ואין בריה בעולם שאינו רואה אותה על ראשו ואינה נראית בשמים אלא מלא הזרת שהשמים גבוהים, וכשהחמה עולה היא רחבה וכן כשהיא שוקעת אבל כשהיא ממצעת בכפת הרקיע אתה רואה אותה מלא הזרת מפני גובהו של שמים, ולא תאמר על החמה שהיא עודפת על הישוב, כוכב אחד אנו מוצאין שהוא נותן כל הבריות תחתיו, עבר הכוכב בא חבירו ונותן הכל תחתיו, וכשם שאתה רואה אותו למעלה מראשך כך כל באי עולם רואין אותו למעלה מראשם, ואינו נראה אלא כנר, שנא' הלוא אלוה גובה שמים, ועביו של רקיע כמן הארץ עד לשמים, מן הכוכבים שירדו על סיסרא אתה יודע עביו של רקיע, שהיה נשמט מן הרקיע וירד ועשה מלחמה בארץ כמסמרים הקבועים בדלת אם נשמט מן הדלת תדע עובי הדלת כך הכוכב קבוע בשמים ויורד ועושה מלחמה בארץ ללמדך עביו של רקיע כמן הארץ לשמים, ואם בריותיו כך הוא הקב"ה עאכ"ו, וכן הוא אומר (תהלים, קמה): גדול ה' ומהולל מאד. גדול מבריותיו, מלך ב"ו יושב על כסא גבוה ואין רגליו מגיעות לרפסודות שתחת רגליו, והקדוש ברוך הוא השמים כסאו והארץ הדום רגליו, מלך ב"ו יושב על ספסל אחרים יושבין מימינו ומשמאלו והקב"ה כמלך יושב על קתדרא וממלא אותה והעולם כמוס תחת רגליו שנא' (ירמיה, כד): הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, מלך ב"ו יושבין מימינו ומשמאלו שכבודם כיוצא בו, והקדוש ברוך הוא יושב על כסאו והכל עומדין לפניו שנא' (מלכים א, כב): ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים וגו', וכן הוא אומר (דניאל, ז): ורבו רבון קדמוהי יקומון, וכן שרפים עומדים וגו' (ישעיה, ו), וכן קרבת על חד מן קאמיא (דניאל, ז), מלך ב"ו גבוה קומה ויש במשרתיו כיוצא בו גבוה, והקב"ה (תהלים, קמה): גדול ה' ומהולל מאד, מלך ב"ו חכם ויש במשרתיו גבור וחכם כיוצא בו, והקדוש ברוך הוא (ירמיה י, ז): מאין כמוך ה' וגו', ואומר (ירמיה י, ז) כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, גדולים מלאכיו אבל לא כיוצא בו, בוא וראה מלאך שלח ידו מן הרקיע ואחז ליחזקאל בציצית ראשו שנאמר(יחזקאל, ח): וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי, משמע אחר הכתוב שאין מן הרקיע לארץ אלא מלא פיסת ידו של מלאך שנא' (דניאל, ה): באדין מן קדמוהי שלח פסא די ידא וכתבא דנא רשים, להודיעך שאין קצבה לשמשיו ואם לשמשיו כך הקב"ה עאכ"ו לכך נאמר: גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר, ואומר (ישעיה, מח): אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וגו', מן ישיבתו של הקדוש ברוך הוא אתה יודע מה הוא השמים האלו פרושים על הים ועל הישוב ועל המדבר ואינם ממלאים את הכסא, מן שעלו אתה יודע מי הוא שנא' (ישעיה מ, יב): מי מדד בשעלו מים, ומן אצבעו אתה מבין מי הוא שנאמר (ישעיה מ, יב): וכל בשליש עפר הארץ, אוי לב"ו החוטא לפני מי הוא חוטא, ואשרי מי שהוא זוכה לפני מי הוא זוכה ווי לו למי שעתיד ליתן דין וחשבון, ואשרי למי שעתיד ליתן שכרו שנא' (ישעיה, סו): הנה ה' באש יבוא וגו':