ביאור:מבנה ישעיהו מ
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(ישעיהו מ - מא)
הקולות[עריכה]
בתחילת הנבואה קורא ה' לנביאים ואומר להם: "נחמו, נחמו עמי, יאמר א-להיכם! דברו על לב ירושלים וקראו אליה, כי מלאה צבאה כי נרצה עוונה, כי לקחה מיד ה', כפליים בכל חטאותיה". בתגובה לקריאה הזאת מופיעים שלושה קולות, וכל אחד מהם מדבר על-לב ירושלים מכיוון אחר (מ 3 - 11):
- הקול הראשון בא לגלות את כבוד ה' יתברך: "קול קורא: במדבר פנו דרך ה’! ישרו בערבה מסילה לאלוהינו! כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה! ונגלה כבוד ה’, וראו כל בשר יחדיו כי פי ה’ דיבר"
- הקול השני בא לגלות את אפסות הגויים (אויבי ישראל): "קול אומר: קרא! ואמר: מה אקרא? -- כל הבשר חציר , וכל חסדו כציץ השדה! יבש חציר, נבל ציץ, כי רוח ה’ נשבה בו; אכן חציר העם! יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלוהינו יקום לעולם!"
- והקול השלישי בא לבשר טובות לבנ"י: "על הר גבוה עלי לך, מבשרת ציון! הרימי בכוח קולך, מבשרת ירושלים! הרימי, אל תיראי! אמרי לערי יהודה 'הנה אלוהיכם'! הנה ד’ ה’ בחזק יבוא, וזרועו מושלה לו, הנה שכרו איתו, ופעולתו לפניו! כרועה, עדרו ירעה, בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא, עלות ינהל! "
בריאת העולם[עריכה]
בהמשך הנבואה (מ 12 - 31) מדברים שלושת הקולות על בריאת-העולם. כל קול מדבר על הנושא מכיוון אחר:
- קודם מדבר הקול השני, והוא מדבר על בריאת העולם כדי להראות את אפסות הגויים. הוא מדבר בשני קטעים:
- בקטע הראשון הוא מדבר אל בנ"י ואומר להם: "מי מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תיכן, וכל בשליש עפר הארץ, ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזניים? מי תיכן את רוח, ה’, ואיש עצתו יודיענו!? את מי נועץ ויבינהו, וילמדהו באורח משפט; וילמדהו דעת, ודרך תבונות יודיענו?" (כלומר:מי היה שותף לה' בבריאת העולם? אף אחד! ולכן:) " " הן גויים כמר מדלי " "וכשחק מאזניים נחשבו, הן איים כדק ייטול! ולבנון אין די בער, וחייתו אין די עולה!" "
- בקטע השני הוא פונה אל הגויים ישירות, ומראה להם את אפסותם: "כל הגויים כאין נגדו, מאפס ותוהו נחשבו לו! ואל מי תדמיון אל; ומה דמות תערכו לו? הפסל נסך חרש, וצורף בזהב ירקענו, ורתוקות כסף צורף. המסוכן -- תרומה עץ לא ירקב יבחר, חרש חכם יבקש לו, להכין פסל לא יימוט..." (כלומר: אתם מנסים לדמות את ה' בעזרת פסלים, אבל זה לא ייתכן, כי הרי ה' הוא בורא העולם:) "הלא תדעו, הלא תשמעו, הלא הוגד מראש לכם, הלא הבינותם מוסדות הארץ!? היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים, הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת, הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתוהו עשה, אף בל ניטעו אף בל זורעו אף בל שורש בארץ גזעם, וגם נשף בהם וייבשו וסערה כקש תישאם..."
- עכשיו חוזר הקול הראשון והוא מזכיר את בריאת העולם כביטוי לגילוי כבוד ה': " "'ואל מי תדמיוני ואשווה?' יאמר קדוש! שאו מרום עיניכם וראו: מי ברא אלה? המוציא במספר צבאם, לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח, איש לא נעדר!" """
- לבסוף חוזר הקול השלישי, והוא מדבר על בריאת-העולם כדי לעודד את עם-ישראל, שלא יתייאש: " "למה תאמר יעקב ותדבר ישראל 'נסתרה דרכי מה’ ומאלוהיי משפטי יעבור'? הלא ידעת אם לא שמעת? אלוהי עולם ה’, בורא קצות הארץ, לא ייעף ולא ייגע, אין חקר לתבונתו! נותן ליעף כוח, ולאין אונים עוצמה ירבה! וייעפו נערים וייגעו, ובחורים כשול ייכשלו, וקויי ה’ יחליפו כוח, יעלו אבר כנשרים; ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו" !"
הארועים ההסטוריים[עריכה]
בהמשך הנבואה (מא 1 - 29) מדברים הקולות על המלחמות הגדולות שקורות בעולם בזמנם, ושוב – כל קול מדבר על הנושא מכיוון אחר:
- קודם מדבר הקול הראשון, והוא אומר שהמלחמות האלו הן מעשה ה' והן מגלות את כבוד ה' לעיני הגויים: "החרישו אליי איים... מי העיר ממזרח, צדק יקראהו לרגלו, ייתן לפניו גויים, ומלכים ירד, ייתן כעפר חרבו, כקש נידף קשתו, ירדפם, יעבור שלום, אורח ברגליו לא יבוא? מי פעל ועשה? קורא הדורות מראש! אני ה’ ראשון, ואת אחרונים אני הוא!"הקול מדבר על מצביא גדול שבא ממזרח (ראו כמה פירושים לפסוק ) והביס גויים ומלכים, ומראה בזה את פעולת ה'.
- הקטע הבא מתאר את תגובתם של הגויים לכיבושיו של המצביא הזה. הם נכנסים לפלצות: " ראו איים וייראו, קצות הארץ יחרדו", ומתחילים להתכונן במרץ למלחמה: "קרבו ויאתיון, איש את ריעהו יעזורו, ולאחיו יאמר חזק, ויחזק חרש את צורף, מחליק פטיש את הולם פעם, אומר לדבק טוב הוא, ויחזקהו במסמרים לא יימוט" ייתכן שהקטע הזה שייך לקול השני (ובא להראות את חולשת הגויים לעומת המצביא שהביא ה' מהמזרח), אבל ייתכן גם שהקטע הזה בא כהקדמה לדברי הקול השלישי בהמשך. ]
- אחר-כך מדבר הקול השלישי, והוא בא לעודד את עמ"י, שלא יפחד מכל המלחמות שקורות מסביב. והוא אומר שלושה דברים:
- אל תפחד, כי ה' יגן עליך מהמלחמות והן לא יגרמו לך רע. בניגוד לשאר הגויים, שפוחדים מאד – "אתה, ישראל עבדי, יעקב אשר בחרתיך... אל תירא, כי עימך אני! אל תשתע, כי אני אלוהיך! אימצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי! הן יבושו וייכלמו כל הנחרים בך, יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך, תבקשם ולא תמצאם אנשי מצותך, יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך! כי אני ה’ אלוהיך מחזיק ימינך, האומר לך 'אל תירא אני עזרתיך! '"
- ולא רק שהמלחמות האלו לא יפגעו בך לרעה, אלא להפך – הן יעזרו לך, כי הן יאפשרו לך להתגבר על אויביך: " אל תיראי, תולעת יעקוב, מתי ישראל! אני עזרתיך, נאום ה’ וגואלך קדוש ישראל! הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות, תדוש הרים ותדוק וגבעות כמוץ תשים! תזרם ורוח תישאם, וסערה תפיץ אותם, ואתה תגיל בה’, בקדוש ישראל תתהלל!"
- בדרך-כלל, כשיש מלחמה – היא גורמת להרס ולשממה, אבל אצלך המצב יהיה הפוך: "העניים והאביונים מבקשים מים ואין, לשונם בצמא נשתה; אני ה’ אענם, אלוהי ישראל -- לא אעזבם! אפתח על שפיים נהרות, ובתוך בקעות מעיינות! אשים מדבר לאגם מים, וארץ ציה למוצאי מים! אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו! למען יראו ויידעו, וישימו וישכילו יחדיו, כי יד ה’ עשתה זאת, וקדוש ישראל בראה!"
- לבסוף שוב מדבר הקול השני, והוא מדבר על המלחמות הגדולות כדי להראות לעובדי-האלילים את אפסותם בתחום הרוחני: "'קרבו ריבכם!' יאמר ה’, 'הגישו עצומותיכם!' יאמר מלך יעקב." אם האלים שלכם שוים משהו – אז תסבירו לנו את המאורעות שקרו בעבר, או שתגידו לנו את המאורעות שיקרו בעתיד: "יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה: הראשונות מה הנה, הגידו ונשימה ליבנו ונדעה אחריתן, או הבאות השמיעונו! הגידו האותיות לאחור ונדעה כי א-להים אתם; אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונראה יחדיו! הן אתם מאין ופועלכם מאפע, תועבה יבחר בכם! " אף אחד מנביאי עובדי-האלילים לא יכל לחזות את הארועים הגדולים שקורים היום; רק ה': " "העירותי מצפון ויאת, ממזרח שמש יקרא בשמי, ויבוא סגנים כמו חומר, וכמו יוצר ירמוס טיט. מי הגיד מראש ונדעה, ומלפנים ונאמר צדיק? אף אין מגיד, אף אין משמיע, אף אין שומע אמריכם..." הבשורות הראשונות שבישרתי לציון כבר התקיימו: "ראשון לציון הנה הנם", ולכן אפשר לסמוך גם על הבשורות שאני מבשר להם לעתיד: "ולירושלים מבשר אתן!" ". אבל אתם לא מסוגלים לחזות את העתיד: "וארא ואין איש, ומאלה ואין יועץ, ואשאלם, וישיבו דבר... הן כולם אוון אפס מעשיהם, רוח ותוהו נסכיהם ".
תקציר הפרקים הבאים[עריכה]
בפרקים הבאים (מב-מד) נשמע את הנביא ישעיהו מדבר על התפקיד הנשגב שמייעד ה' לעבדו, עם-ישראל, בעולם העתיד: "ולתורתו איים ייחלו" . הוא יהיה "לברית-עם, לאור גויים" . הוא ילמד את כל העמים להלל את ה' ולשיר לו: "שירו לה' שיר חדש תהילתו מקצה הארץ" . הנביא ינסה לעודד את בני-ישראל לפקוח את עיניהם ולראות את התפקיד הנשגב שמיועד להם: "החרשים שמעו, והעיוורים הביטו לראות!" . הוא יסביר להם, שהצרות שעוברות עליהם "והוא עם בזוז ושסוי..." לא נובעות מזה שה' נטש אותם אלא מזה שהם חטאו לה' ולא מילאו את התפקיד שהטיל עליהם: "הלא ה' זו חטאנו לו, ולא אבו בדרכיו הלוך..." . אבל למרות זאת לעם-ישראל עדיין יש תפקיד חשוב -- "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו" – להעיד בפני העולם על נכונות האמונה בה': "אתם עדי, נאום ה', ועבדי אשר בחרתי, למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא, לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה" .
תגובות[עריכה]
נהנתי לקרוא
- -- yehudith strilitz, 2013-09-01 10:23:13
אראל אתה כתבת על גוים אויבי ישראל ונוצר הרושם שהגוים אויבי מדינת ישראל אבל לא בהכרח כי אם מדינת ישראל חוטאת וכבד עוונה כאשר בימי צדקיהו אז אלהים הקים את עבדו מלך בבל והגלה את ישראל בבלה
לכן יש להבין כי הגוים הם כל אלה אשר הם אויבי אלהי ישראל וכי הגוים הרשעים האלה יכולים להיות גם בתוך העם היהודי וכי אני כותב לכם זאת למען לא תהיה בכם גזענות ותשנאו לשוא את כל אומות העולם אשר יש בהם צדיקים וחסידים כרות המואביה אשר בא ממנה המשיח
ותבינו כי כשמדובר על גויים אז מדובר על כל מי שאיננו עבד אלהים
- -- daian moshe, 2013-09-01 10:50:25
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 4 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-04-01.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-40