מדרש תנחומא חיי שרה

פיסקאות: א ב ג ד ה ו ז ח

פרשת חיי שרה

א. [ עריכה ]
ואברהם זקן. ילמדנו רבינו היה רוכב על חמור והגיע עונת תפלה כיצד יעשה, כך שנו רבותינו היה רוכב על החמור והגיע זמן תפלה ירד, ואם אינו יכול לירד שאין דעתו מיושבת עליו מפני המעות שהן על גבי חמורו או שהוא מתירא מפני הגוים ומפני הלסטים יהא מתפלל כשהוא רוכב, א"ר יוחנן זאת אומרת המתפלל צריך שתהא דעתו מיושבת עליו ויתפלל לפני הקב"ה, אבא שאול אומר אם כיון אדם את דעתו בתפלה יהא מובטח שתפלתו נשמעת שנאמר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזנך, ואין לך אדם שכיון לבו ודעתו לתפלה כאברהם אבינו שאמר לפני הקדוש ברוך הוא חלילה לך מעשות כדבר הזה, כיון שראה הקב"ה שהיה מבקש זכות שלא להחריב את העולם התחיל משבחו ואמר לו (תהלים מה, ג) יפיפית מבני אדם וגו', א"ל אי זה היופי שלי אני ובני נכנסין לעיר ואין בני אדם מכירין בין האב לבן מפני שהיה אדם חי מאה ומאתים שנה ולא היה מזקין, אמר אברהם רבש"ע צריך אתה להפריש בין האב לבן ובין נער לזקן שיתכבד הזקן בנער, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך ממך אני מתחיל, הלך ולן באותה הלילה ועמד בבקר כיון שעמד ראה שהלבין שער ראשו וזקנו, אמר לפניו רבש"ע עשיתני דוגמא, אמר לו (משלי טז, לא) עטרת תפארת שיבה, והדר זקנים שיבה (משלי כ, כט), לכך נאמר ואברהם זקן:

ב. [ עריכה ]
ואברהם זקן, א"ר יהושע בר נחמני מפני ארבעה דברים הזקנה קופצת על אדם מפני היראה, ומפני כעס בנים, ומפני אשה רעה, ומפני המלחמות, מפני היראה מדוד דכתיב (דברי הימים א כא, ל) ולא יכול דוד ללכת לפניו לדרוש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך ה' מה כתיב אחריו (דברי הימים א כג, א) ודוד זקן, מפני כעס בנים מעלי דכתיב (שמואל א ב, כב) ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל, מפני המלחמות מיהושע שלאחר שעשה מלחמות עם שלשים ואחד מלכים מה כתיב בו (יהושע כג, א) ויהושע זקן בא בימים, ומפני אשה רעה דכתיב (מלכים א יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים אבל אברהם אשתו מכבדתו וקוראתו אדני שנא' ואדני זקן, ועליה נאמר (משלי יב, ד) אשת חיל עטרת בעלה לפיכך כתיב ביה וה' ברך את אברהם בכל:

ג. [ עריכה ]
ואברהם זקן, זשה"כ ברכי נפשי את ה' (תהלים קד, א) מה ראה דוד לברך הקב"ה בנפש שהנפש רואה ואינה נראית והקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה תקלס נפש שרואה ואינה נראית להקב"ה שרואה ואינו נראה הנפש משמרת את הגוף והקדוש ברוך הוא משמר את העולם כולו תקלס נפש המשמרת את הגוף להקב"ה שהוא משמר את עולמו וכו' מה הוא ה' אלהי גדלת מאד, דרש ר"א גדול הייתי עד שלא בראת עולמך ומאימתי נתגדלת משבראת עולמך שנאמר אלהי גדלת מאד, מלך ב"ו צר איקונין שלו על הטבלא הטבלא גדולה מצורתו והקדוש ברוך הוא הוא גדול ואיקונין שלו גדולה מכל העולם כולו, בשמים כתיב (מלכים א ח, כז) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, ובארץ כתיב (ישעיה ו, ג) מלא כל הארץ כבודו והשמים כלו בזרת של הקב"ה שנאמר (ישעיה מ, יב) ושמים בזרת תכן, והארץ שליש זרתו שנא' (ישעיה מ, יב) וכל בשליש עפר הארץ, וכל הימים ונהרות מדד בשעלו שנאמר (ישעיה מ, יב) מי מדד בשעלו מים ואומר (ישעיה כו, ד) כי ביה ה' צור עולמים מה ת"ל צור עולמים ללמדך שאין כל העולמים חשובין לפניו ככלום שהרי בחצי השם נבראו והיו הולכין ומתמתחין עד סוף כל העולמים אלא שאמר להם די שנאמר (בראשית יז, א) אני אל שדי מהו שדי שאמרתי לעולם די לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד, מלך ב"ו בונה בית ואחר כך בונה עלייה והקדוש ברוך הוא משמתח את הכסא, ואח"כ בנה עלייה, ומשבנה עלייה העמיד אותן על מה על האויר ואחר כך התקין מרכבותיו עננים, ואח"כ התקין האצטבא בא דוד ופי' המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח לא בנחשת ולא בברזל אלא בקורות ובגזוזטראות של מים ואחר כך בנה את העליונים לא באבן ולא בגזיז אלא רכסיו של מים על עליותיו שנאמר המקרה במים עליותיו, מלך ב"ו עושה סרגלא שלו חזקה בברזל בכסף ובזהב לישא את כל משאו, והקב"ה עושה סרגלא שלו עבים שנאמר השם עבים רכובו, מלך בשר ודם אם היה לפניו דרך של שקיעה מהלך על האבנים שהן קשין והקדוש ברוך הוא מניח את הענן שהוא נראה ומהלך על הרוח שאינו נראה שנאמר המהלך על כנפי רוח, מלך ב"ו מסביב לו סרדיוטין גבורין ומלביש כלי זיין ושריונין והקב"ה סרדיוטיו אינן נראין שנאמר עושה מלאכיו רוחות, והרוח מוציא ברק שנאמר משרתיו אש לוהט, משברא רקיע ברא מלאכים וברא אש של גיהנם ביום השני שאין כתיב בו וירא אלהים כי טוב, אבל חללו של גיהנם שני אלפים שנה קודם שכך כתיב (ישעיה ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה, כגון ב"ו שקונה עבדים ואמר לשמשיו עשו לי אספתון שאם ימרדו העבדים ישמעו מפי ספקולא, כך הקדוש ברוך הוא ית"ש ברא גיהנם שאם יחטאו בריותיו ירדו לתוכה, ומנין שביום שני נבראת גיהנם דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה מן היום שיכול לומר אתמול ולא שלשום, ואימתי יכול אדם לומר אתמול ביום השני שיום אחד בשבת לפניו, ואח"כ ברא יבשה בשלישי שנאמר יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד, ועשה אחד ערום ואחד לבוש, ב"ו יש לו שני עבדים הפשיט כסות האחד הלבישו לחבירו כך אמר הקב"ה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה וכסה את התהום שנאמר תהום כלבוש כסיתו וגו' מן גערתך ינוסון וגו', כגון ב"ו ראה גתו מלאה ענבים ויש לו כרם לבצור אמרו לו להיכן אתן שאר הענבים והגת קטנה, מה עשה דרך את הענבים שבגת ואחר כך הביא שאר הענבים והחזיקה אותן ואת כל הענבים שלו, וכך היה העולם כלו מים והארץ שקוע במים, אמר הקדוש ברוך הוא תראה היבשה, אמרו המים הרי כל העולם אנו מלאין והוא צר לנו להיכן נלך, מה עשה בעט באוקינוס והרג שר שלו שנאמר (איוב כו, יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב ואין מחץ אלא לשון הריגה שנאמר (שופטים ה, כו) והלמה סיסרא (ו)מחקה ראשו [ו]מחצה וחלפה רקתו כשהרג אותו היו המים בוכין עד היום הזה שנאמר (איוב לח, טז) הבאת עד נבכי ים, ולמה הרגו מפני שהבית המחזיק מאה בני אדם חיים מחזיק אלף מתים וכך נקרא אוקינוס ים המת ועתיד הקב"ה לרפאותו שנאמר (יחזקאל מז, ח) ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים, שאר המים כשראו שבעט הקדוש ברוך הוא באוקינוס לקול צעקת מימיו ברחו חבריהן שנאמר מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון, ובורחין ואינן יודעין לאיזה מקום שנאמר יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם, כגון עבד ב"ו שא"ל רבו המתן לי בשוק ולא הודיעו באיזה מקום, התחיל העבד אומר שמא אצל בסילקי או אצל בית המרחץ או בצד תאטרון אמר לי, עלה מצאו סטרו מסטור אמר ליה על שער פלטרין של הפרכוס שלחתיך, אף המים כששמעו יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד לא הודיען אם לצפון אם לדרום היו חוזרין והולכין שנאמר יעלו הרים ירדו בקעות עד שסטרן הקב"ה מסטור אמר להו למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך שנאמר שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו, גבול שמת בל יעבורון כגון ב"ו שהכניס בהמתו לדיר ונעל הסגר לפניה שלא תצא ותרעה את התבואה, כך נעל הקדוש ברוך הוא מי הים בחול והשביען שלא יצאו מן החול שנאמר גבול שמת בל יעבורון, המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון כגון ב"ו שיש לו שני עקלין של זתים כבש את הקורה זה על זה והשמש ירד מלמטן כך ההר מכאן וההר מכאן כובשין עליהן מקטעין ויוצאין מבין ההרים, מצמיח חציר לבהמה שלשה דברים אין אדם רוצה שיצא לו, עשב בקמה, ונקבה בבניו, וחומץ ביינו, ושלשתן לצורך העולם נבראו לכך נאמר ה' אלהי גדלת מאד, ד"א ה' אלהי גדלת מאד גדול אתה בנפלאות שעשית עם האדם שנתת לו זקנה ושיבה, שאלולי כן אין אדם יודע את מי לכבד ואין מאד אלא זקנה שנאמר (שמואל א ב, כב) ועלי זקן מאד הוד והדר לבשת הוד זה העוז שהלבשתיך בים שנאמר עזי וזמרת יה (שמות טו, ב) אמר ר' יהודה ב"ר אלעאי זמרני וזמרתיו והדר ההדר שנתהדרת בי בסיני נגד כל האומות, א"ר יהודה ב"ר סימון כיון שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע על אותה שעה נאמר (שיר השירים ב, ב) כשושנה בין החוחים, ד"א הוד והדר לבשת מהודך והדרך הלבשת לראשו של אברהם שנתת לו הדרת זקנה שנאמר ואברהם זקן:

ד. [ עריכה ]
זש"ה אשת חיל עטרת בעלה (משלי, יב) זה אברהם שהיה מקונן על שרה מה כתיב למעלה מן הענין ותמת שרה וגו' התחיל אברהם לבכות עליה ולומר אשת חיל מי ימצא בטח בה לב בעלה (משלי, לא) אימתי בשעה שאמר לה אמרי נא אחותי את גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה, דרשה צמר ופשתים בין יצחק לישמעאל שאמרה גרש האמה הזאת ואת בנה, היתה כאניות סוחר ותוקח האשה בית פרעה ועוד וישלח אבימלך, ותקם בעוד לילה אימתי וישכם אברהם בבקר, זממה שדה ותקחהו זממה ונטלה שדה המכפלה ושם נקברה שנאמר ואחרי כן קבר אברהם את שרה, חגרה בעוז מתניה אימתי כשבאו המלאכים שנאמר וימהר אברהם האהלה אל שרה וגו', טעמה כי טוב סחרה כשבאו עליהם המלכים דכתיב ויחלק עליהם לילה, ידיה שלחה בכשור שהיתה נותנת מאכל לעוברים ושבים, כפה פרשה לעני שהיתה נותנת צדקות ומלבשת ערומים, לא תירא לביתה משלג מגיהנם למה כי כל ביתה לבוש שנים, שנים, שבת ומילה, מרבדים עשתה לה אלו בגדי כהונה, מפרי כפיה נטעה כרם זה ישראל שנאמר (ישעיה, ה) כי כרם ה' צבאות בית ישראל, נודע בשערים בעלה כשבקש מבני חת תנו לי אחוזת קבר, סדין עשתה זו המילה שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים, כה), עוז והדר לבושה אלו ענני כבוד שהיו מקיפין את האהל שלה, פיה פתחה בחכמה אימתי בשעה שאמרה לו בא נא אל שפחתי (בראשית, טז), צופיה הליכות ביתה שבכל יום היתה מצפה אימתי יחזרו המלאכים שבשרוה שוב אשוב אליך (בראשית, יח), קמו בניה ויאשרוה ותאמר מי מלל לאברהם, רבות בנות עשו חיל אלו העכו"ם ואת עלית על כלנה שנאמר (ישעיה, נא) הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, תנו לה מפרי ידיה שנא' ויהיו חיי שרה, וכיון שמתה קפצה זקנה על אברהם, מה כתיב אחריו ואברהם זקן, אמר הקב"ה דיו לעבד להיות כרבו, וכתיב עטרת תפארת שיבה (משלי, טז) מי גרם לאברהם כל הכבוד הזה כשהלך בדרך צדקות דכתיב ואברהם זקן, א"ל הקדוש ברוך הוא דיו לעבד להיות כרבו משל למה"ד למלך שהיה לו אוהב, א"ל לאוהבו מה אתן לך כסף וזהב יש לך עבדים ושפחות שדות וכרמים יש לך אלא אתן עטרה שבראשי ואשים בראשך, כך אמר הקב"ה לאברהם, כסף וזהב הרי נתתי לך שנאמר (בראשית, יג) ואברם כבד מאד במקנה וגו', אלא מה אתן לך עטרה שבראשי שכשראה דניאל אמר ושער ראשיה כעמר נקא (דניאל, ז) וכתיב ואברהם זקן בא בימים וגו', כשמתה שרה כתב עליו שברכו למה שלא יהיו באי עולם אומרים לא נתברך אברהם אלא מחמת שרה, אלא הריני מברכו אחר מיתתה, לכך נאמר וה' ברך את אברהם למה כי אחד קראתיו ואברכהו (ישעיה, נא), וה' ברך את אברהם בכל בזכות מה בזכות שהפריש מעשר מכל שנאמר (בראשית, יד) ויתן לו מעשר מכל, לכך נאמר וה' ברך את אברהם:

ה. [ עריכה ]
ויוסף אברהם ויקח אשה. ילמדנו רבינו כמה תפלות אדם מתפלל ביום רבי שמואל בר נחמן אמר לפי שהיום משתנה ג' פעמים בכל יום לפיכך צריך האדם להתפלל ג"פ בכל יום, בשחרית השמש במזרח ובצהרים באמצע הרקיע ובמנחה במערב, רבי יהושע בן לוי אמר אברהם תיקן תפלת הבקר שנאמר (בראשית, כב) וישכם אברהם בבקר, יצחק תיקן תפלת מנחה שנא' (בראשית, כד) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, יעקב תקן תפלת הערב שנאמר (בראשית, כח) ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, רבי עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מתפלל כדרכו וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזויות אחרת מפני כריעות והשתחויות, ומה ראו לתקן ג' תפלות כדי שיהא אדם מוסיף בתפלתו, ולא בתפלה בלבד אלא אף בתורה יהא מוסיף והולך, ולא בתורה בלבד אלא אף בבנים אם נשא אשה ומתה ישא אחרת ויעמיד ממנה בנים, תדע לך שהרי אברהם שמתה אשתו לא ישב לו אלא לקח אשה שנאמר ויוסף אברהם ויקח אשה:

ו. [ עריכה ]
ויוסף אברהם זש"ה והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד (איוב, ח) מדבר במשה אמר רבי שמואל בר נחמן ז' ימים היה הקדוש ברוך הוא מפתה למשה בסנה והוא בורח שנאמר (שמות, ד) שלח נא ביד תשלח וכתיב לא איש דברים אנכי וגו' ואומר ויסתר משה פניו, ואחריתך ישגה מאד דכתיב (במדבר, יב) ותמונת ה' יביט, אמר רשב"י שהיה רואה את הדמות מיד, דבר אחר והיה ראשיתך מצער זה אברהם שהיה לו מאה שנה ולא היה לו בן ואח"כ פייסו הקב"ה, רבי יהודה בר סימון ורבי חנן בשם רבי יוחנן אמרי העלהו למעלה מכיפת הרקיע שנאמר ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה אין אומרין הבט אלא מלמעלה למטה, א"ל הקדוש ברוך הוא מי שתחת המזל מתירא הימנו אתה שאתה עליו הרם ראש עליו, אעפ"כ למאה שנה הוליד בן הוי אומר והיה ראשיתך מצער זה אברהם ואחריתך ישגה מאד שנשא אשה והוליד עוד עמה כמה בנים באחרונה שנאמר ויוסף אברהם, זש"ה בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך (קהלת, יא) ר"א אומר בזרעים הכתוב מדבר אמר שלמה אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש שנאמר ולערב אל תנח ידך, למה כי אינך יודע וגו', רבי יהושע אומר אם בא לפניך בבקר זרע מצוה זרע, ואם יבא לפניך דבר מצוה בערב אל תנח ידך למה כי אינך יודע איזה מהם עומדת לך אם של בוקר או של ערב ואם שניהם כאחר טובים רבי עקיבא אומר בבקר זרע את זרעך אם העמדת תלמידים בנערותך אל תחדל לך מלהעמיד בזקנותך, מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כלם ואלולי שהעמיד שבעה תלמידים בזקנותו לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו, דבר אחר בבקר זרע את זרעך א"ר יוסי אם לקחת אשה בבחרותך וילדה ומתה קח אשה אחרת בזקנותך כי אינך יודע וגו', וממי אתה למד מאברהם שבנערותו לא הוליד אלא שנים ובזקנותו הוליד י"ב, א"ר לוי הוא שא"ל הקב"ה ונברכו בו כל גויי הארץ שיצא הים בדור הפלגה והפיץ מבני חם שלשים משפחות שנאמר ויפץ ה' אותם (בראשית, יב) א"ל הקדוש ברוך הוא ממך אני מעמידן שנאמר (בראשית, יח) ונברכו בו כל גויי הארץ העמיד משפחות ואלו הן י"ב נשיאים שהעמיד מישמעאל וט"ז מכאן ושני גוים בבטנך הוי אומר ונברכו בו כל גויי הארץ:

ז. [ עריכה ]
ויוסף אברהם, זשה"כ ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך (תהלים, עא) א"ר יודן כתיב לא ירבה לו סוסים (דברים, יז) ושלמה כשמלך אפילו אחד לא היה לו אלא על הפרדה רכב והוסיף עוד, א"ר חוניא כתיב ביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא, ט) כשמל בנו אפילו אדם ממשכן עצמו משמח אותו היום הוי אומר והוספתי על כל תהלתך, ורבנן אמרי מדבר באברהם אמר לפני הקב"ה כך אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית, כא) הרי הוספת לי מברכתך ואני מוליד כמה בנים, לכך נאמר ויוסף אברהם ויקח אשה:

ח. [ עריכה ]
ויוסף אברהם, מה כתיב למעלה מן הענין ויביאה יצחק האהלה מכאן אתה למד שאם מתה אשתו של אדם ויש לו בנים שלא ישא אשה עד שישיא את בניו ואחר כך ישא אשה לעצמו שכך עשה אברהם אחר מיתת שרה השיא את יצחק ואח"כ נשא אשה לעצמו מנין ממ"ש ויביאה יצחק ואחר כך ויוסף אברהם, אמר יצחק אני לקחתי אשה ואבי עומד בלא אשה מה עשה הלך והביא לו אשה, ר' אומר היא הגר היא קטורה ולמה נקרא שמה קטורה שהיתה קשורה כנוד, ורבותינו אומרים אשה אחרת לקח, ומה טעם של רבי שאומר הגר היא קטורה שכתוב ביצחק ויצחק בא מבא באר לחי רואי, אותה שכתוב בה ותקרא שם ה' הדובר אליה אתה אל ראי (בראשית, טו) מכאן אתה למד שהיא הגר, דבר אחר למה נקרא שמה קטורה שנאים מעשיה כקטרת, ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן וגו' הוי אומר והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד, אמר הקדוש ברוך הוא בעוה"ז הצדיקים מולידים טובים ורעים אבל לעוה"ב כלם יהיו צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי (ישעיה ס, כא) ואומר הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה (ישעיה ס, כב) וכן יהי רצון אמן:

<< · מדרש תנחומא · חיי שרה · >>