מ"ג ישעיהו מ יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יא. כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל

מנוקד: כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא עָלוֹת יְנַהֵל.

עם טעמים: כְּרֹעֶה֙ עֶדְר֣וֹ יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעוֹ֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיק֖וֹ יִשָּׂ֑א עָל֖וֹת יְנַהֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרועה" - אשר עדרו ירעה בזרועו מקבץ טלאים ובחיקו נושאם

"עלות ינהל" - מיניקתא בניח מדבר הצאן המניקות

"ינהל" - כמו מנהל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כרעה אשר עדרו ירעה", ר"ל הרועה עדר של עצמו וקנין כספו, שחס עליו ביותר מן הרועה עדר של אחרים בעד שכר, כי אז "בזרעו יקבץ הטלאים" הנולדים שהם רכים ואין יכולים לילך, בזרועו האחת יקבצם וישאם בחיקו.

"והעלות" שהם אמותיהם המניקות "ינהל" אצלם בידו האחרת מרוב חמלתו עליהם, כן יחמול ה' על עמו להוציאם ולנהלם בעצמו, מצד שהם קנינו ונחלתו, לא מצד השכר כרועה צאן אחרים:


ביאור המילות

"עלות". המיניקות, ושתי פרות עלות (ש"א וי"ו ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כרועה" - כמו הרועה המרעה עדרו בנחת ומקבץ הטלאים בזרועו לא במקל ונושאם בחיקו הקטנות שבהם מנהל בנחת כן יוליכם המקום בנחת בשובם מהגולה

מצודת ציון

"יקבץ" - יאסף

"עלות" - קטנות והוא מלשון עולל ויונק

"ינהל" - ענין הנהגה בנחת וכן אתנהלה לאטי (בראשית לג)