מ"ג ישעיהו מ יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יג. מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְהוָה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו

מנוקד: מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְהוָה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ.

עם טעמים: מִֽי־תִכֵּ֥ן אֶת־ר֖וּחַ יְהוָ֑ה וְאִ֥ישׁ עֲצָת֖וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי תכן" - את רוח הקודש בפי הנביאים ה' תכנו וכדאי הוא להאמן

"ואיש עצתו יודיענו" - רוחו כן ת"י ולפי משמעו ואיש עצתו מוסב לראש המקרא מי תכן את רוחו ומי איש עצתו אשר יודיענו להקב"ה עצה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מי תכן את רוח ה'", הוא יסוד הרוח האוירי, ואחר שהוא הכין וברא הארבע יסודות, מים. אש. עפר. רוח. כ"ש שכחו רב על המורכב מהם שהוא המציאות הגשמי בכללו, ומי יעכב נגד יכלתו, (ובזה ברר מ"ש ה' בחזק יבא), ובל תאמר שיחסר לו החכמה והעצה לעשות כהבטחתו, משיב "ומי האיש" (אשר) "עצתו יודיענו", ממי צריך לקחת עצה ולהועץ:


ביאור המילות

"רוח ה'". יסוד הרוח, כמו ורוח אלהים מרחפת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש" - מוסב על מלת מי לומר מי הוא האיש אשר המקום יודיענו עצתו

"מי תכן" - מי הכין רצונו של מקום ר"ל מי הטה רצון המקום אחר דעתו