ביאור:תכן
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תכן = א. מנה, מדד ושקל; ב. ייצב ותיקן[עריכה]
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש תכן בלשון המקרא משמעו, בדרך כלל, כמות, מידה או משקל, כמו בפסוקים:
- שמות ה ח: " "ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם, לא תגרעו ממנו..." "ועתה לכו עבדו, ותבן לא ינתן לכם, ותכן לבנים תתנו" " = כמות הלבנים, או משקלן.
-
- (שמות ל לב): "על בשר אדם לא ייסך, ובמתכנתו לא תעשו כמהו, קדש הוא קדש יהיה לכם... והקטרת אשר תעשה, במתכנתה לא תעשו לכם, קדש תהיה לך לה'"- אסור להכין שמן מבושם וקטורת, שבהם כמות הבשמים, או משקלם, זהה לשמן ולקטורת שבמקדש.
- (מלכים ב יב יב): "ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הפקדים בית ה', ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית ה'"= הספור, או המדוד במשקל (ראו בדק הבית ).
- (ישעיהו מ יב): "מי מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן , וכל בשלש עפר הארץ, ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזנים. מי תכן את רוח ה', ואיש עצתו יודיענו"- "תיכן" מקביל ל"מדד", "כל", "שקל" ( פירוט ).
- (יחזקאל כח יב): "בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו 'כה אמר ד' ה': אתה חותם תכנית , מלא חכמה וכליל יפי'"- מדוד במדוייק.
- (יחזקאל מג י): "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית, ויכלמו מעונותיהם, ומדדו את תכנית"= המידות של בית המקדש.
- (יחזקאל מה יא): "האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו"- כל הפסוק מדבר על מידות.
- (דברי הימים ב כד יג): "ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו"= על-פי מידותיו.
- (איוב כח כה): "לעשות לרוח משקל, ומים תכן במדה"
- משלי טז ב: "כל דרכי איש זך בעיניו, ותכן רוחות ה'": תוכן = מונה (רש"י), או מתבונן בתוך- (מצודת דוד), או שוקל ומודד (הרב דוד קליר); וכן משלי כא ב: "כל דרך איש ישר בעיניו, ותכן לבות ה'" (ראו כל דרכי איש ).
- (משלי כד יב): "כי תאמר 'הן לא ידענו זה' - הלא תכן לבות הוא יבין, ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו"- בפסוק אחר כתוב שה' בוחן ליבות , ומכאן שהפועל "תוכן" מקביל לפועל "בוחן", שפירושו - בודק ומודד.
יש אומרים שלשורש ישנה משמעות נוספת - ביסוס וייצוב, כמו בפסוקים:
- (תהלים עה ד): "נמגים ארץ וכל ישביה, אנכי תכנתי עמודיה סלה"= ייצבתי את עמודיה (אך אפשר לפרש גם: מדדתי).
-
- (דברי הימים ב כד יג): "ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו"= העמידו אותו באופן יציב (אך אפשר לפרש גם: העמידו אותו על-פי מידותיו הנכונות).
- משלי טז ב/כא2 "ותכן רוחות/לבות ה'"; פירוש הפועל "תוכן" הוא מייצב על כנו (רלב"ג), או מתקן ומחזק את תיקונם (רבי יונה גירונדי).
מקורות[עריכה]
- ע"פ תשובה של אביתר כהן.
פסוקים שלא הבנתי עדיין[עריכה]
- (שמואל א ב ג): "אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם, כי אל דעות ה' ולו נתכנו עללות"
- יחזקאל יח כה: " "ואמרתם 'לא יתכן דרך ד'!' שמעו נא בית ישראל: הדרכי לא יתכן? הלא דרכיכם לא יתכנו" !... "ואמרו בית ישראל 'לא יתכן דרך ד'!' הדרכי לא יתכנו בית ישראל? הלא דרכיכם לא יתכן" !"... יחזקאל לג יז: " "ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן" ... "ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל" "
מקורות[עריכה]
על-פי מאמר של שאלה: אראל; תשובה: אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19.
תגובות[עריכה]
מאת: אביתר כהן
כדי לבחון מהות של משהו שוקלים אותו , וכך גם יודעים את תכונתו (התוכן / המהות שלו)
וכדי לשקול משהו צריך להגיע ליצוב המשקל..
זה מתבסס בעיקר על שקילה (בחינה/בדיקה/חקירה) של מתכות יקרות..
ובהשאלה על לב כליות וכדומה..
(בספר המתים המצרי רואים הרבה שקילת כליות ולב..)
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תכן - א. מנה, מדד ושקל; ב. ייצב ותיקן
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tkn