ביאור:בדק הבית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



שניים ממלכי יהודה בצעו שיפוצים נרחבים בבית המקדש: יהואש ויאשיהו. גם התיאורים של השיפוצים הם די דומים:

"בימי יאשיהו (מלכים ב כב ג-ט)"

"בימי יהואש (מלכים ב יב יא-יז)"

" "ויהי, בשמונה עשרה שנה למלך יאשייהו; שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משולם הסופר, בית ה’, לאמור:..." "

" "וייקח יהוידע הכוהן ארון אחד, וייקוב חור בדלתו; וייתן אותו אצל המזבח מימין, בבוא איש בית ה', ונתנו שמה הכוהנים שומרי הסף, את כל הכסף המובא בית ה'. ויהי, כראותם כי רב הכסף בארון,..." "

" "'עלה אל חלקיהו הכוהן הגדול, ויתם את הכסף המובא בית ה’, אשר אספו שומרי הסף מאת העם.'" "

" "ויעל סופר המלך והכוהן הגדול, ויצורו וימנו את הכסף הנמצא בית ה’." "

1

" "וייתנוהו, על יד עושי המלאכה המופקדים בית ה’;" "

" "ונתנו את הכסף המתוכן, על ידי עושי המלאכה המופקדים בית ה’;" "

2

" "וייתנו אותו לעושי המלאכה אשר בבית ה’, לחזק בדק הבית . ל חרשים , ול בונים ול גודרים ; ולקנות עצים ו אבני מחצב , לחזק את הבית ." "

" "ויוציאוהו ל חרשי העץ , ול בונים , העושים בית ה’. ול גודרים , ול חוצבי האבן , ולקנות עצים ו אבני מחצב , לחזק את בדק בית ה’ ; ולכול אשר ייצא על הבית, לחוזקה ." "

5

""

" "אך לא ייעשה בית ה’, סיפות כסף מזמרות מזרקות חצוצרות, כל כלי זהב וכלי כסף, מן הכסף המובא בית ה’. כי לעושי המלאכה ייתנוהו; וחיזקו בו את בית ה’." "

4

" "אך לא ייחשב איתם הכסף הניתן על ידם; כי באמונה הם עושים." "

" "ולא יחשבו את האנשים, אשר ייתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה: כי באמונה הם עושים." "

3

""

" "כסף אשם וכסף חטאות, לא יובא בית ה’; לכוהנים יהיו." "

4

" "ויבוא שפן הסופר אל המלך, וישב את המלך דבר; ויאמר: 'התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית, וייתנוהו על יד עושי המלאכה המופקדים בית ה’.'" "

""

1

במאמר זה ננסה להסביר את ההבדלים בין הפרשות .

הסברים[עריכה]

ההסברים מסודרים לפי סדר כתיבתם.

  1. אמון בין המלך לכהן]
  2. המצב הכספי]

אמון בין המלך לכהן / אראל סגל[עריכה]

לענ"ד, ההבדל העיקרי בין התקופות הוא, שיאשיהו סמך על הכהנים ויהואש לא. זה נרמז בפסוקים (מלכים ב יב ז-ח): " " "ויהי בשנת 23 שנה למלך יהואש, לא חיזקו הכוהנים את בדק הבית. ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכוהן ולכוהנים, ויאמר אליהם: 'מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית?! ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם, כי לבדק הבית תיתנוהו!'" " ". זה מסביר כמה הבדלים בין הסיפורים:

1. בימי יהואש – סופר המלך והכהן הגדול מנו את הכסף ביחד (" " "ויצורו" " " "וימנו את הכסף הנמצא בית ה’" " "), ובימי יאשיהו – הסופר נשלח רק כדי להגיד את דבר המלך לכהן, אבל הכהן הגדול מנה את הכסף לבד (" " "ויתם" " " "את הכסף המובא בית ה" " "" "). יהואש לא רצה שהכהן ימנה את הכסף לבד כי הוא לא סמך עליו. ועוד: יהואש דרש ש " "ימנו" " את הכסף (כדי שיוכל לדעת כמה כסף בדיוק היה בקופה); אבל יאשיהו ביקש מהכהן רק ש " "יתם" " את הכסף ,כלומר יתיך את כולו, כמו שכתוב בדברי שפן הסופר בסוף הפרשה: " " "התיכו" " " "עבדיך את הכסף הנמצא בבית" " ".

2. בימי יהואש מודגש שהם " " "נתנו את הכסף המתוכן" " " – את הכסף שנמנה ונספר במדוייק (ע"ע תכן ), כלומר היה מעקב צמוד של המלך אחרי הכסף. אבל בימי יאשיהו לא ספרו את הכסף אלא רק התיכו אותו, ולכן כתוב רק " " "וייתנוהו" " ".

לפני שנמשיך נסביר את הפסוק במלכים ב כב ה (ע"פ מצודת-דוד). לפי הפסוק נראה, שהיו שתי דרגות של "עושי מלאכה": בדרגה הגבוהה היו "עושי מלאכה מופקדים", ובדרגה הנמוכה היו "עושי מלאכה" פשוטים (חרשים, בונים, גודרים וחוצבים). הכהנים נתנו את הכסף על יד " " "עושי המלאכה המופקדים" " ", והם נתנו את הכסף ל" " "עושי המלאכה" " " הפשוטים.

3. בימי יהואש כתוב " " "ולא יחשבו את האנשים, אשר ייתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה :..." " " כלומר: לא על כולם סמכו – רק על "עושי המלאכה המופקדים" ( " "אשר ייתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה" " הפשוטים). אבל בימי יאשיהו היה יותר אמוּן – סמכו על כולם: " " "אך לא ייחשב איתם הכסף הניתן על ידם;..." " ".

4. בימי יהואש היה צורך לפרט במדוייק מה עושים ומה לא עושים עם הכסף. המלך לא סמך על הכהנים והוא רצה לקבוע להם במדוייק איך להשתמש בכסף. אבל בימי יאשיהו אין פירוט בנושאים אלו – המלך סמך על הכהנים שישתמשו בכסף בצורה חכמה.

5. הבדל נוסף קשור ל"עושי המלאכה" הפשוטים. בימי יאשיהו הזמינו שלושה סוגים של "עושי מלאכה" (חרשים, בונים וגודרים), ובימי יהואש הזמינו גם אותם וגם את " " "חוצבי האבן" " ". לא ברורה לי הסיבה להבדל הזה. אני לא מבין למה בכלל היה צריך לשכור "חוצבי אבן" – הרי בכל מקרה קנו " " "אבני מחצב" " " מוכנות! ייתכן שבימי יהואש לא היה שוק מפותח של אבני-מחצב, ולכן מי שרצה אבני-מחצב טובות היה צריך לחצוב אותן בעצמו. אבל עד לימי יאשיהו השוק התפתח, וכבר היה אפשר להשיג אבני-מחצב מעולות במחיר זול, ולכן לא היה צורך לשכור חוצבים. זוהי תופעה ידועה בכלכלה: בכלכלה נחשלת – כל אדם צריך לייצר לעצמו את כל מוצרי-הצריכה שלו. אבל בכלכלה מתקדמת – כל אדם עובד במקצוע אחד, וקונה בשוק את כל המוצרים שהוא צריך.

המצב הכספי / יאיר מרום (פ"ת)[עריכה]

לענ"ד, ניתן לייחס את ההבדלים המוזכרים במאמר ליכולות הכספיות המוגבלות של יהואש.

בדברי הימים ב', כד', נכתב על שיפוץ הבית בתקופה זו , כאשר יהואש שואל את הלויים מדוע לא מהרו לתקן את הבית, משיבים הלויים: "כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלוקים … ". דעת מקרא מפרש שהכוונה בפסוק היא שעתליה ובניה לקחו את כספי בית ה'.

ניתן לראות מכך שלמעשה לא היה כסף באוצרות בית המקדש לפני שיפוצו, כאשר הכסף הדרוש נאסף במגבית מיוחדת בקרב בנ"י - לקיחת ארון מיוחד לתרומה וכמו כן העברת "קול קורא " בקרב בנ"י על התרומה (דברי הימים ב' ,כד, ט' - "ויתנו קול ביהודה וירושלים להביא לה' … ").

בניגוד לכך, בתקופת יאשיהו לא מוזכרת מגבית מיוחדת אלא מוזכרת פקודה של יאשיהו לקחת את הכסף שנמצא בבית ה' וליתם אותו. דעת מקרא אמנם מפרש שהכסף נלקח במגבית מאת בנ"י כאשר הלויים טהרו את הארץ מע"ז אך לענ"ד נראה שכסף זה נאסף במשך זמן רב יותר מבתקופת יהואש, (בדברי הימים ב', לד' מוזכר שתחילת השיפוץ היתה בשנת 18 למלוך יאשיהו, כאשר הטהור החל בשנת 12 למלכו , כלומר שלפי פירוש דעת מקרא איסוף הכסף נמשך 6 שנים. מה עוד שלפני תקופת יאשיהו לא מוזכר שמנשה ואמון שדדו את אוצרות בית ה').

לכן, ניתן לומר שבימי יאשיהו לא היתה קיימת בעיה כספית שהיתה בימי יהואש.

ע"י כך ניתן לתרץ את ההבדלים:

1, 2. יהואש היה חייב לדעת כמה כסף התאסף כדי לדעת האם ניתן בכלל להתחיל לשפץ את בית המקדש בעוד שבתקופת יאשיהו ידעו שאין מחסור בכסף ולכן לא היה צורך בספירה אלא הכסף הותך וניתן מיד לעושי המלאכה המופקדים. לכן היה צורך בסופר המלך בתקופת יהואש כדי לספור במדויק את הכסף, בעוד שבתקופת יאשיהו הכסף רק נאסף ע"י הכהן הגדול והותך ולא נספר על ידו.

4. מאותה הסיבה היה צורך לפרט מה נעשה בכסף בימי יהואש, כדי שלא יבוזבז, והכסף ינוצל בצורה הטובה ביותר.

3. בימי יאשיהו סמכו על כולם, אך בימי יהואש סמכו רק על האנשים "אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה" ולא על עושי המלאכה עצמם. ניתן לומר שהסיבה לאמון הפחות של יהואש בעושי המלאכה הפשוטים היתה הצורך בחסכון ומניעת בזבוז כדי שהכסף יספיק לשיפוצים.

5. בימי יהואש שכרו חוצבי-אבן ולא רק קנו אבני מחצב. ניתן להביא מפירוש המצודת דוד שאבני המחצב הקנויות היו בדרגה נמוכה מהאבנים שנחצבו ע"י חוצבי האבן (המצודת דוד אומר ש"אף ששכרו חוצבי אבן הוצרכו עוד לקנות … " כלומר שאבני המחצב היו בדרגה נמוכה יותר). ייתכן שהתכנון היה להשתמש באבנים שנחצבו ע"י החוצבים שנזכרו בפסוק,- אבנים שנחשבו לאיכותיות יותר, אך הכסף לא הספיק להעסקת הפועלים לזמן הדרוש לחציבת הכמות הדרושה, ולכן נאלצו לקנות אבנים נוספות מוכנות מאיכות פחות טובה

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של יאיר מ', אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 11 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-11-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkimb/bdq_hbyt