לדלג לתוכן

ביאור:יהושע ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

יהושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד       (מהדורות נוספות של יהושע ג)


חציית הירדן
ציור מאת בנג'מין וסט, 1800

א וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר, וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּלִנוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ. ב וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַיַּעַבְרוּ הַשֹּׁטְרִים בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה. ג וַיְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר: "כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם משבט לוי נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו. ד אַךְ רָחוֹק מרחק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵנָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בערך קילומטר אחד בַּמִּדָּה לפי מידת האמה (כל אמה היא בערך חצי מטר). אַל תִּקְרְבוּ אֵלָיו כדי שלא תיפגעו מרוב קדושתו. (ראה במדבר ד, טו) לְמַעַן ותעקבו אחרי הארון כדי ש... אֲשֶׁר תֵּדְעוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ, כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם". {פ}

ה וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: "הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת". ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר: "שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם", וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם. {ס}

ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל אתחיל גַּדֶּלְךָ לרומם אותך בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כדי ש יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ. ח וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית לֵאמֹר: כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן הקצה המזרחי (על גדות הנהר כאשר רגליהם טובלות במים), בַּיַּרְדֵּן בתוך מי הירדן תַּעֲמֹדוּ". {פ}

"...וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ" (פסוק ט). מי הירדן עצרו מלזרום באיזור אדם וצרתן, וישראל חצו אל מול העיר יריחו

ט וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "גֹּשׁוּ הֵנָּה, וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". י וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי. יא הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ הארון בו נמצאים לוחות הברית שנכרתה ביניכם ובין אדון העולם עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן. יב וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם בפרק ד מתואר התפקיד המוטל על 12 אנשים אלו שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. יג וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן יפסיקו מלזרום, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה, וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד כחומה אחת". יד וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם. טו וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל יְמֵי קָצִיר כל הקיץ. ולמרות שהיתה זרימת מים רבה -. טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה, קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד רחוק מהיכן שעמדו הכוהנים, במעלה הנהר (באדם) מֵאָדָם הָעִיר ליד עיר ושמה 'אדם' (היה מקום נוסף ושמו 'אדם', אך הוא לא היה עיר) אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן נמצאת ליד העיר 'צרתן', וְהַיֹּרְדִים עַל המים היורדים אל יָם הָעֲרָבָה הים הנמצא בערבה שהוא: יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ, וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד מול העיר יְרִיחוֹ. יז וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה באיזור היבש שנוצר לאחר שהמים נעצרו בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, הָכֵן יציבים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי העָם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • ניתן למצא בפסוקים מספר סיבות לקיומו של נס חציית הירדן:
    1. לרומם את יהושע בעיני העם (פסוק ז)
    2. לחזק את ישראל בידיעה שה' יעזור להם בכיבוש הארץ (פסוק י)
    3. נס שיוכלו לספר עליו לדורות הבאים (ד, כג)
    4. שעמי הארץ יכירו את ידו החזקה של ה' (ד,כד)