קטגוריה:יהושע ג יד

• לדף התרגום על כל הפרק •

יהושע הורה לעם: "הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת" (ביאור:יהושע ג ה), ועוד: "כִּרְאֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו" (ביאור:יהושע ג ג) במרחק של "כְּאַלְפַּיִם אַמָּה, בַּמִּדָּה" (ביאור:יהושע ג ד).

יהושע הורה לעם ללכת במערך צבאי אחרי הארון, לפי השבטים, כפי שהם הלכו במדבר.

אולם למעשה, העם הלך אחרי יהושע. יהושע קבע לאיפה הכהנים ילכו ובאיזה מהירות. הוא קבע מתי הם יעצרו ויחכו עד שמי הירדן יפסיקו לזרום בגלל הסכרים שהוא בנה.

נאמר שהמים עמדו כנד אחד "הַרְחֵק מְאֹד, באדם (מֵאָדָם) הָעִיר, אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן" (ביאור:יהושע ג טז). למעשה אף אחד לא יכול לראות ממקום החציה את אדם העיר. ייתכן שליהושע היו אנשים בראשי גבעות, שעקבו אחרי זרימת המים בירדן, וראו "[ש]מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן" (ביאור:יהושע ג יג), ודיווחו ליהושע בעזרת דגלים או עשן. ובנוסף, העם לא היה יכול לראות את מי הירדן כאשר הם היו כאלפים אמה מאחורי הארון ומהירדן. כך יהושע ידע להביא את הכהנים נושאי הארון בזמן המתאים לשולי המים של הירדן, כאילו שהם גרמו להפסקת המים.

טוב להאמין באלוהים. זאת חובתנו. אולם לא צריך לחכות לניסים. יהושע רצה להרים את המורל של החיילים שאלוהים יעזור להם במלחמה, ואכן אלוהים עזר, אולם זה לא אומר שיהושע לא היה צריך להכין, בכוחות עצמו, את המעבר בחרבה, בעזרת מספר סכרים: אחד בסכר הכנרת כדי לעצור את הירדן, ואחד באדם העיר כדי לעצור את הירמוך.

אלוהים שמח כאשר אנחנו מצליחים בלי עזרתו. הוא מרגיש שהוא הכין אותנו כראוי, כפי שהשתמש רבי יהושע: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יב).