קטגוריה:יהושע ג יד
נוסח המקרא
ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הַבְּרִית לִפְנֵי הָעָם.
וַיְהִ֗י בִּנְסֹ֤עַ הָעָם֙ מֵאׇ֣הֳלֵיהֶ֔ם לַֽעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְהַכֹּהֲנִ֗ים נֹ֥שְׂאֵ֛י הָאָר֥וֹן הַבְּרִ֖ית לִפְנֵ֥י הָעָֽם׃
וַ/יְהִ֗י בִּ/נְסֹ֤עַ הָ/עָם֙ מֵ/אָ֣הֳלֵי/הֶ֔ם לַ/עֲבֹ֖ר אֶת־הַ/יַּרְדֵּ֑ן וְ/הַ/כֹּהֲנִ֗ים נֹֽשְׂאֵ֛י הָ/אָר֥וֹן הַ/בְּרִ֖ית לִ/פְנֵ֥י הָ/עָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רלב"ג
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נקרא ארון הברית, על שבו מונחים הלוחות שהם הברית. ולפעמים יקרא הארון ברית ה' (לקמן יז), על שהוא עצמו ברית ה', וכן מ"ש הארון הברית ר"ל שהוא עצמו הברית והיה נס להתנוסס:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג יד.
וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָעָם מֵאָהֳלֵיהֶם
יהושע הורה לעם: "הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת" (ביאור:יהושע ג ה), ועוד: "כִּרְאֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו" (ביאור:יהושע ג ג) במרחק של "כְּאַלְפַּיִם אַמָּה, בַּמִּדָּה" (ביאור:יהושע ג ד).
יהושע הורה לעם ללכת במערך צבאי אחרי הארון, לפי השבטים, כפי שהם הלכו במדבר.
אולם למעשה, העם הלך אחרי יהושע. יהושע קבע לאיפה הכהנים ילכו ובאיזה מהירות. הוא קבע מתי הם יעצרו ויחכו עד שמי הירדן יפסיקו לזרום בגלל הסכרים שהוא בנה.
נאמר שהמים עמדו כנד אחד "הַרְחֵק מְאֹד, באדם (מֵאָדָם) הָעִיר, אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן" (ביאור:יהושע ג טז). למעשה אף אחד לא יכול לראות ממקום החציה את אדם העיר. ייתכן שליהושע היו אנשים בראשי גבעות, שעקבו אחרי זרימת המים בירדן, וראו "[ש]מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן" (ביאור:יהושע ג יג), ודיווחו ליהושע בעזרת דגלים או עשן. ובנוסף, העם לא היה יכול לראות את מי הירדן כאשר הם היו כאלפים אמה מאחורי הארון ומהירדן. כך יהושע ידע להביא את הכהנים נושאי הארון בזמן המתאים לשולי המים של הירדן, כאילו שהם גרמו להפסקת המים.
נס חצית הירדן בחרבה
טוב להאמין באלוהים. זאת חובתנו. אולם לא צריך לחכות לניסים. יהושע רצה להרים את המורל של החיילים שאלוהים יעזור להם במלחמה, ואכן אלוהים עזר, אולם זה לא אומר שיהושע לא היה צריך להכין, בכוחות עצמו, את המעבר בחרבה, בעזרת מספר סכרים: אחד בסכר הכנרת כדי לעצור את הירדן, ואחד באדם העיר כדי לעצור את הירמוך.
אלוהים שמח כאשר אנחנו מצליחים בלי עזרתו. הוא מרגיש שהוא הכין אותנו כראוי, כפי שהשתמש רבי יהושע: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" (דברים ל יב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ג יד"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.