רי"ף על הש"ס/שבת/פרק כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


מתני'[עריכה]

חבית שנשברה, מצילין ממנה מזון שלש סעודות, ואומר לאחרים: בואו והצילו עמי; ובלבד שלא יספוג. אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין; ואם יצאו מעצמן, אסורין. ר' יהודה אומר: אם לאוכלין, היוצא מהן מותר; ואם למשקין, היוצא מהן אסור. חלות דבש שריסקן מערב שבת ויצאו מעצמן, אסורין, ור' אלעזר מתיר:

גמ'[עריכה]

תאנא: ובלבד שלא יספוג ביין, ובלבד שלא יטפח בשמן, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.

ת"ר: נתפזרו לו פירות בחצרו, מלקט על יד ואוכל, אבל לא יתן לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:

אין סוחטין: אמר רב פפא אמר רב יהודה אמר שמואל: מודים חכמים לר' יהודה בשאר מיני פירות, ומודה ר' יהודה לחכמים בזיתים וענבים. אמר ליה ר' ירמיה לר' אבא: אם כן במאי פליגי? אמר ליה: לכי תשכח. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא בתותים ורמונים פליגי. אמר רבי יוחנן: הלכה כר' יהודה בשאר פירות. תניא: סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין, אבל לא ברמונים, מפני שבית מנשיא בן מנחם סוחטין ברמונים בחול ועושין מהן יין ונמצאו הרמונים בני סחיטה, הילכך אסור לסוחטן בשבת. אמר רב נחמן: הלכה כשל בית מנשיא בן מנחם.

נמצא עכשיו הכלל הראוי מכל אלו הדברים, שזיתים וענבים אין סוחטין אותן בשבת, ואם יצאו מעצמן אסורין בין לאכילה בין למשקין לדברי הכל. והתותין והרמונים אסור לסוחטן בשבת לדברי הכל, ואם יצאו מעצמן, אם לאוכלין היוצא מהן מותר, ואם למשקין היוצא מהן אסור, כר' יהודה. ושאר פירות, כגון פגעין ופרישין ועוזרדין, סוחטין אותן לכתחילה בשבת לדברי הכל. ואי איכא מאן דסליק אדעתיה דרמונים בהדי זיתים וענבים הוו, דהא אמר רב נחמן דהלכה כשל בית מנשיא בן מנחם, ההיא לענין סחיטה לכתחילה איתאמרא, דאין סוחטין אותן בשבת, אבל אם יצאו מעצמן והן לאוכלין מותרין לכתחילה כר' יהודה. והכי נמי מסתברא, דקתני: סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין אבל לא ברמונים, אלמא אסחיטה קאי. ועוד, מדיהיב טעמא כדרב חסדא דאמר: תרדין שסחטן ונתנן בתוך המקוה פוסלין את המקוה בשינוי מראה, ואמאי? והא לאו בני סחיטה נינהו, אלא מאי אית לך למימר, כיון דאחשבינהו הוה להו משקה, הכא נמי כיון דאחשבינהו הוה להו משקה, שמע מינה דאסחיטה קאי, דלא מצית למימר דאחשבינהו אלא היכא דסחטן.

אמר רב יהודה אמר שמואל: סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדרה, אבל לא לתוך הקערה. פירוש, הקדרה יש בה אוכל, הילכך הוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי, והקערה אין בה אוכל, ולפיכך הוה ליה משקה ואסור. איכא מאן דאמר: האי מימרא לענין יום טוב איתמר, ולא בשבת, דהא קיימא לן במתניתא אין סוחטין