רי"ף על הש"ס/שבת/פרק יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


מתני'[עריכה]

ר' אליעזר אומר: האורג שלשה חוטין בתחילה, ואחד על האריג, חייב. וחכמים אומרים: בין בתחילה בין בסוף, שיעורו שני חוטין. העושה שני בתי נירין בנירין, בקירוס, בנפה ובכברה ובסל, חייב. התופר שתי תפירות, והקורע על מנת לתפור שתי תפירות, הקורע בחמתו, והקורע על מתו, וכל המקלקלין, פטורין. והמקלקל על מנת לתקן, שיעורו כמתקן:

גמ'[עריכה]

תניא, ר' שמעון אומר משום ר' חלפתא בן אגרא משום ר' יוחנן: המשבר כליו בחמתו, והמקרע כליו, והמפזר מעותיו בחמתו, יהי בעיניך כעובד עבודה זרה, שכן דרכו של יצר הרע: היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו לך ועבוד עבודה זרה והולך ועובד. אמר ר' יוחנן: מאי קראה? "לא יהיה בך אל זר" (תהלים פא י), אי זה אל זר שהוא בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע. ואי עביד למירמא אימתא לאנשי ביתיה, שפיר דמי, כי הא דרב יהודה שליף מצובייתא, רב אחא בר יעקב תבר מאני תבירי, רב ששת רמי לאמתיה מונינא ארישא:

מתני'[עריכה]

המלבן והמנפץ והצובע והטווה, שיעור כמלא רחב הסיט כפול. והאורג שני חוטין, שיעורו כמלא הסיט.

ר' יהודה אומר: הצד צפור למגדל וצבי לבית, חייב, וחכמים אומרים: צפור למגדל, וצבי לבית, לגינה ולחצר ולביברין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין, אלא זה הכלל: מחוסר צידה, פטור; ושאינו מחוסר צידה, חייב. צבי שנכנס לבית, ונעל אחד בפניו, חייב. נעלו שנים, פטורין. לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים, חייבין, ור' שמעון פוטר:

גמ'[עריכה]

תנו רבנן: הצד חגבים, חיגזין, צרעין ויתושין בשבת, חייב, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים: כל שבמינו ניצוד, חייב; שאין במינו ניצוד, פטור:

מתני'[עריכה]

ישב האחד על הפתח ולא מלאהו, וישב השני ומלאהו, השני חייב. ישב הראשון על הפתח ומלאהו, ובא השני וישב בצדו, אף על פי שעמד ראשון והלך לו, הראשון חייב, הא למה זה דומה? לנועל ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו:

גמ'[עריכה]

אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: נכנסה לו צפור תחת כנפיו, יושב ומשמרה עד שתחשך.

אמר שמואל: כל פטורי דשבת, פטור אבל אסור, לבד מהני תלת דפטור ומותר. חדא הא. וממאי דפטור ומותר? דתני סיפא: "הא למה זה דומה? לנועל את ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו". ואידך, המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה — חייב, ואם להוציא ממנה ליחה — פטור. וממאי דפטור ומותר? דתנן: "מחט של יד (מותר) ליטול בה את הקוץ". ואידך, הצד נחש בשבת, אם מתעסק בו שלא ישכנו, פטור; ואם לרפואה, חייב. וממאי דפטור ומותר? דתנן: כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה, ועל צואה של קטן, ועל עקרב שלא תשוך:

סליקו להו האורג