רי"ף על הש"ס/שבת/פרק יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


מתני'[עריכה]

ר' אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר ר' אליעזר: כורתין עצים לעשות פחמין ולעשות ברזל. כלל אמר ר' עקיבא: כל מלאכה שאיפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת, מילה שאי אפשר לה ליעשות מערב שבת דוחה את השבת:

גמ'[עריכה]

אמר ר' אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת שלא ברצון ר' אליעזר. דשרי דרך רשות הרבים, אלא ברצון ר' שמעון דשרי דרך חצרות דרך גגות דרך קרפיפות, דתנן: ר' שמעון אומר, אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחת לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו לתוך הבית. ופסקו רבוואתא דלית הלכתא כר' שמעון לגבי איזמל, ואף על גב דאמר רב בפרק כל גגות העיר: הלכה כר' שמעון, בהא קיימא לן דהלכתא כרבנן, ואפסיקא הלכתא כר' עקיבא דאמר: כל מלאכה שאי אפשר לעשותה מערב שבת דוחה את השבת. ותו, דהא אמר רבה בפרק האשה בפסחים: ערל והזאה ואיזמל העמידו דבריהם במקום כרת, איזמל מאי היא? דתניא: כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים כך אין מביאין אותו דרך חצרות גגות וקרפיפות. ותו, דרבנן ור"ש יחיד ורבים הלכה כרבים. ואיכא מאן דמסייעי למילתא ממעשה דאשכחו בתלמודא דארץ ישראל, דגרסינן התם: רב שמואל בר אבדימי הוה ליה עובדא למיגזר בי רב שישנא בריה, אנשיון מייתי איזמל, שאל לרבי מונא, אמר ליה: ידחה עד למחר. שאל לרבי יצחק