קטגוריה:משלי ח יב
אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא.
אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא.
אֲֽנִי־חׇ֭כְמָה שָׁכַ֣נְתִּי עׇרְמָ֑ה
וְדַ֖עַת מְזִמּ֣וֹת אֶמְצָֽא׃
אֲֽנִי אֲֽנִי - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 589
מורפ': HPp1cs־חָ֭כְמָה חָ֭כְמָה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2451
מורפ': HNcfsa שָׁכַ֣נְתִּי שָׁכַ֣נְתִּי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7931
מורפ': HVqp1cs עָרְמָ֑ה עָרְמָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6195
מורפ': HNcfsa וְדַ֖עַת וְ - ו' החיבור
דַ֖עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1847
מורפ': HC/Ncfsc מְזִמּ֣וֹת מְזִמּ֣וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4209
מורפ': HNcfpa אֶמְצָֽא אֶמְצָֽא - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqi1cs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
אֲֽנִי־חָ֭כְמָה דחי (משנה, דרגא 3)
שָׁכַ֣נְתִּי מונח (משרת, דרגא 5) עָרְמָ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְדַ֖עַת טרחא (משרת, דרגא 5) מְזִמּ֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) אֶמְצָֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
"אני חכמה שכנתי ערמה". במקומות שנמצאת שם ערמה ודרך השתדלות, והם הסדרים ההגיונים,
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מזמות" - מחשבות.
מצודת דוד
"שכנתי ערמה" - אני שוכן בערמה, ר"ל: אי אפשר לעשות תחבולות להערים להנצל מיד היצר הרע המסית בזולת חכמת התורה.
"ודעת" - אני ממציא להודיע מחשבות העוזרים על הצלה מיד היצר הרע המסית. וכפל הדבר במלות שונות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ודעת מזמות אמצא" המזימות הם מחשבות העמוקות בחכמה, וע"י שיעמיק במחשבת החכמה ימצא דעת להשיג ידיעה ברורה ממנה, שע"י עומק העיון בה יקבעו החקים בלבו ליסוד נאמן, עד שישובו אצלו כמושכלות ראשונות או מוחשות, בענין שהערמה היא שוכנת קודם החכמה, ואחריה המזימות, ואחריהם הדעת:
ביאור המילות
"ערמה". למעלה (א' ד'):
" מזמות". למעלה (א' ד'):
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "משלי ח יב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.