קטגוריה:בראשית יב יג
אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִ/י אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣/י בַ/עֲבוּרֵ֔/ךְ וְ/חָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖/י בִּ/גְלָלֵֽ/ךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | אֵימַרִי כְעַן דַּאֲחָת אַתְּ בְּדִיל דְּיִיטַב לִי בְּדִילִיךְ וְתִתְקַיַּם נַפְשִׁי בְּפִתְגָמַכִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | אִמְרִי בְּבָעוּ דַאֲחָתִי אַנְתְּ בְּגִין דְיֵיטִיב לִי בְּגִינָךְ וְתִתְקַיֵים נַפְשִׁי אַמְטוּלְתִּיךְ: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:
ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":
בגללך ובעבורך לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:
וטעם ייטב לי — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(יג) "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי", ר"ל שתאמר לכל האנשים שאת מבקשת להנשא לאיש רק באשר את אחותי וא"א שתנשא לאיש בלעדי רשות אחיה והסכמתו תודיע שכל מי שירצה לישא אותך צריך להיטיב לי בעבורך, פי' שצריך לתת לי מתנות במחיר מה שאתרצה שתנשא לו כמ"ש ומגדנות נתן לאחיה ולאמה, שכן הי' הנמוס שהבת היתומה עומדת ברשות אחיה, והיה דרכם לתת כסף וזהב לאבי הנערה או אחיה שימסור אותה לנשואין, ומלת בעבור מצאנו שפירושו כמו מחיר כמו בעבור תברכך נפשי, ויש הבדל בין "בעבור" ובין "בגלל". שבגלל מציין הסבה הקודמת, ר"ל אתה תהיה הסבה שתחיה נפשי, ובזה התחכם אברהם להמלט כי מי שירצה אותה לאשה יבקש בעדה מחיר גדול שאין בכח איש לתת לו. כי לא עלה על לבו שיבקש אותה המלך, ובזה ימלט את נפשו ואת נפשה:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
אמרי נא אחותי את. שני בני אדם היו עיקר ועשו עצמן טפלה, אברהם וברק. ברק, "ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי". ר' יהודה אומר: אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור וכו'. ר' נחמיה אומר: אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה. "ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך", א"ל: מה אתה סבור שתפארתה של שירה נמסרת לך לבדך? ונעשה טפלה, "ותשר דבורה וברק בן אבינעם". אברהם היה עיקר, "ויקח אברם את שרי אשתו", ועשה עצמו טפל, אמרי נא אחותי את, ונעשה טפל לה: "ולאברם היטיב בעבורה".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יב יג.
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ
כשאברם ושרי אשתו ירדו מצרימה, חשש אברם שהמצרים יהרגו אותו כדי לקחת את שרי, ולכן אמר לה: "וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ" (ביאור:בראשית יב יב).
לדיון עקרוני לגבי המניעים של אברם במקרה זה, וכן במקרים דומים, ראו למה אברהם ביקש משרה להגיד שהיא אחותו? .
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ
מבחינה דקדוקית, הפסוק הוא דוגמה נדירה ל"דיבור עקיף" (indirect speech) בלשון המקרא. שרי למעשה צריכה להגיד "אחותו אני", אבל כאשר אברם מצטט אותה בתוך דבריו, הוא משנה את הגוף ואומר "אחותי את". בלשון ימינו היינו מוסיפים את האות ש ואומרים "אמרי נא ש אחותי את".
לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
בהמשך הפרק נאמר (בראשית יב טז): "ולאברם היטיב בעבורה, ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים", כלומר, ההטבה מתבטאת בכך שאברם קיבל רכוש. האם אכן זו היתה כוונתו של אברם?
ע"פ קאסוטו ("מנוח עד אברהם"), התשובה היא לא: אברם התכוון רק להציל את חייו, אך הכתוב משתמש בביטוי דומה כדי ליצור אירוניה: אברם אמנם קיבל את חייו, אך הפסיד את אשתו האהובה וקיבל במקומה רכוש. יש כאן ביקורת על אברם, על כך שלא בטח בה' שיציל אותו ונכשל בשקר.
אברם ניסה את אלוהים
בהתחלה אברם אמר: "וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ", אולם עכשו הוא מוסיף: "לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" כלומר הוא מתכוון שיהיה לו טוב בזכותה. הוא יקבל מוהר עבורה, היא תהיה בבית פרעה, ויתיחסו עליו יפה כגיס לפרעה. שרי היתה כרטיס הכניסה לבית פרעה, ואברם השתמש בה להתעשר. אברם רצה ששרי תלקח, הן הוא בקלות היה יכול לכער וללכלך אותה.
בנוסף אברם ניסה את אלוהים. אלוהים הבטיח לו "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יב ב), אבל "שָׂרַי, עֲקָרָה: אֵין לָהּ, וָלָד" (ביאור:בראשית יא ל). אם אדוני רוצה שיהיה לו ילד משרי, שהוא יציל אותה, ולא, אז אברם ישא אישה חדשה, וממנה יבוא לו ילד. אדוני שמע והבין את אברם ולא עצר אותו ולא מנע מפרעה לקחת אותה.
אדוני עבר בהצלחה את הנסיון והוכיח ששרי היא האם המיועדת. אדוני הכה "אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים" (ביאור:בראשית יב יז), הזהיר את פרעה ששרי היא אשת אברם, גרם לפרעה להחזיר את שרי לאברם "וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ פרעה" (ביאור:בראשית יב כ), וציוה להשאיר את כל מתנותיו בידי אברם.
האם אברם 'נכשל בשקר'?
נאמר "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ יב), וכל דבר שנאמר למלך, שהוא שופט עליון במדינה, הוא כהצהרה בשבועה.
פרעה הוא שהוציא חוק לחטוף נשים יפות ולהביא אליו. פרעה גרם שאנשים ירצחו בעלים של נשים יפות. לכן היה מגיע לו שמישהו יסביר לו איך להתנהג.
- אולי אברם אמר ששרי היא אחותו לאנשי המלך ולא למלך עצמו. אולם הוא ידע שזה יגיע למלך, לכן כאילו שהוא אמר למלך.
- אברם היה בקשיים, בגלל הרעב, אבל לא נראה שזה היה המפלט האחרון שלו, כי גם לוט סבל מהרעב, ולא קיבל מתנות מפרעה, ובכל זאת בשובם ממצרים ללוט: "הָיָה צֹאן וּבָקָר, וְאֹהָלִים" (בראשית יג ה).
- אברם לא אמר שהיא לא אשתו, הוא רק אמר שהיא אחותו, ואולי זה היה נכון שהיא חצי אחותו, מאביו ואם אחרת. פרעה היה צריך לשאול במדויק.
- לפעמים אין ברירה, וכדי להציל חיי אדם מותר לשקר. אולי בסוף ימותו יותר אנשים אבל מותר לנסות.
תוכניתו של אברם להציל את שרי ואת עצמו
שרי היתה מחרן וסביר שהיא היתה בהירת עור ושער, יפה בעייני המצרים.
כדי למנוע רצח וחטיפה, אברם התכוון לעשות מכירה פומבית אילמת מתמשכת. כך בהמשך היה חשוב לפוטיפר שר הטבחים לרכוש עבד יפה ומיוחד לביתו, והוא הגיש את ההצעה הגבוה ביותר. כך גם אשתו חשקה בעבד הנאה כדי לקבל ממנו ילד יפה כמוהו. סביר שכל זה היה נכון גם בתקופת אברם במצרים, והוא ידע מה עומד לקרות.
נכבדי מצרים ושריה, שמעו אודות האישה היפה. הם באו והגישו מתנות לאברם ואחותו כדי לזכות בזכות לשאת אותה לאישה. אברם התכונן להמשיך את המכירה הפומבית עד סוף הרעב בכנען ואז לשוב עם אשתו.
למזלו הרע של אברם, אבל לפי תוכניתו של אלוהים לוודא איך המצרים יתנהגו לבני ישראל בעתיד, פרעה חשק באישה היפה. לא היו מתחרים נגדו, והוא זכה ולקח אותה לארמונו.
רמז
מישהו, שכנראה פירש את הפסוק על-דרך הרמז, כתב את הפסוק על יד הטלפון הציבורי באחת הישיבות התיכוניות בארץ, וד"ל.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 5 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-05-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית יב יג"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.