קטגוריה:במדבר ה כח

<< | ספר במדבר • פרק ה' • פסוק כ"ח | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע

המהדורה המנוקדת:

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע.

המהדורה המוטעמת:

וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְﬞעָ֥ה זָֽרַע׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/אִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽ/אִשָּׁ֔ה וּ/טְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְ/נִקְּתָ֖ה וְ/נִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְאִם לָא אִסְתָּאַבַת אִתְּתָא וְדָכְיָא הִיא וְתִפּוֹק זַכָּאָה וּתְעַדֵּי עִדּוּי׃
ירושלמי (יונתן):	וְאִין לָא אִסְתְּאָבַת אִנְתְּתָא בְּתַשְׁמִישׁ דְעָרִיס וּדְכִיתָא הִיא וְתִיפּוֹק זַכְיָא נְזִיוָהּ מַנְהֵר וְתִשְׁכַּח רַחְמִין קֳדָם בַּעֲלָהּ וְתִתְעַבַּר בְּבַר דְכָר:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואם לא נטמאה האשה" - בסתירה זו

"וטהורה היא" - ממקום אחר

"ונקתה" - ממים המאררים ולא עוד אלא ונזרעה זרע אם היתה יולדת בצער תלד בריוח אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים (סוטה כו ע"א)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[לז] ונקתה ממרים המאררים. לא מן העונש, כמו "ונקה האיש מעון" (פסוק לא), דזה לא יתכן, שאם טהורה היא איך יהיה לה עונש, דמאי עשתה, אלא פירושו "ונקתה" 'ממים המאררים', שלא תאמר דיש בתוך המים המאררים דבר שעל כל פנים תבא לה רע, לכך אמר הכתוב שתהיה נקיה ממים המאררים:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה – בִּסְתִירָה זוֹ.
וּטְהוֹרָה הִוא – מִמָּקוֹם אַחֵר.
וְנִקְּתָה – מִמַּיִם הַמְאָרְרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא וְנִזְרְעָה זָרַע – אִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר, תֵּלֵד בְּרֶוַח; אִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת שְׁחוֹרִים, יוֹלֶדֶת לְבָנִים (ספרי יט; סוטה כ"ו ע"א).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ונזרעה זרע: תתעבר:

(לא) וניקה האיש מעון: אע"פ שגרם לה פורענות זו על ידי קנוי שקינא בה, ולי נראה ונקה האיש מעון שלא סבל אשתו להיות מזנה תחתיו, ואילו שתק לא היה מנוקה מעון שהיא אסורה לו, אלא היא תשא את עוונה שהרי זינתה ולפיכך קיבלה פורענותה:

ספורנו

עריכה

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •

"ונקתה" מעונש השבועה שגרמה אף על פי שנאמר כי לא ינקה הנה בזה הענין רצה האל יתברך שתנקה האשה כי הוא ידע יצרנו:

אור החיים

עריכה

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •

ואם לא נטמאה וגו'. וטהורה וגו'. כפל לומר וטהורה, לצד שבא לומר כי מלבד שתנקה האשה מהמים ולא ישחיתוה עוד לה ונקתה ונזרעה זרע, לזה התנה וטהורה פירוש לא נטמאת בנתינת שכיבתו של איש מבלעדי אישה, וטהורה מדבר מגונה שהוא מעשה הנואפים הקודמים לביאה חשק הזולת וחיבוק ונישוק ודומה לו, אז הוא שיטיבו לה המים ככל הכתוב, אבל אם לא נטמאה אבל לא נטהרה מענפי החטא הגם שתנקי מהעונש לא יגיעוה טובות האמורות, ותמצא שבשבועת הכהן אמר כי שטית תחת וגו' וכי נטמאת וגו', וקשה מה הוא כוונתו במאמר כי שטית, אם הוא כי נטמאת לא היה לו לומר וכי נטמאת בתוספת וא"ו, אלא ודאי שנתכוון לענין דברים הקודמים לטומאה שהוא חשק הזולת וכו', והתנה וכי נטמאת אז הוא שיהיה לה עונש, ואמר בהפכיות אם לא היו ב' החלוקות תנקה מהרע ותצליח בדבר טוב, וחלוקה האמצעית מובנת מאמצעות הדברים, ורז"ל אמרו (שם יח ב) וטהורה היא מאיש אחר, ולדרכינו איש אחר נכלל במאמר לא נטמאה כי דרך כלל אמר בין מאיש זה בין מאחר:

מדרש ספרי

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •

עד. ואם לא נטמאה האשה ר' ישמעאל אומר וכי מי טמאה שהכתוב מטהרה ומה תלמוד לומר ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, אלא מגיד הכתוב כיון שיצא עליה שם רע אסורה לבעלה. ר' שמעון ב"י אומר לא תעלה על דעתך שהזכות תולה במים המרים אלא אם לא נטמאה האשה וטהורה היא למה נאמר, לפי שהוא אומר ואיש אשר ינאף את אשת איש לא שמענו אלא בזמן שיש לה עדים והתרו בה שהיא במיתה, יש לה עדים ולא התרו בה פטורה מן המיתה הואיל ופטורה מן המיתה תהיה מותרת לבעלה. אמרת, ספק נבעלה ספק לא נבעלה אסורה לבעלה. קל וחומר לשנבעלה ודאי אלא הרי היא בכלל שנאמר כי יקח איש אשה ובעלה.

ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, טהורה לבעל וטהורה לבועל וטהורה לתרומה.

עה. ונקתה מן האלות ואף מן השבועות.

ונזרעה זרע שאם היתה עקרה נפקדת דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' ישמעאל אם כן ילכו כל העקרות ויקלקלו בשביל שיפקדו, וזו שישבה הפסידה. אלא מה תלמוד לומר ונקתה ונזרעה, זרע שאם היתה ילדת בצער יולדת בריוח נקבות יולדת זכרים אחד יולדת שנים שחורים יולדת לבנים קצרים יולדת ארוכים. דבר אחר ונקתה ונזרעה זרע להוציא את האיילונית שאינה ראויה לילד. דבר אחר ונזרעה זרע מפני שהיתה בכלל ויצאה לידון בדבר החדש החזירה הכתוב לכלל.

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

עד. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא , מה שאמר וטהורה היא מיותר. ומפרש ר' ישמעאל שרצונו לומר אם היא טהורה גם בעיני העולם לא אם יצא עליה שם רע שאז אין המים בודקים אותה. וזה עצמו הבריתא המובא בסוטה (דף ו' ע"ב), וטהורה ולש שיש לה עדים במדינת הים. וטהורה ולא שתלתה לה זכות. היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. שזה מה שאמר שיצא עליה שם רע, שאז אין המים בודקים. ויש קיצור שהוא הדין שממעט אם יש לה עדים במדינת הים, שאז אינה טהורה בפני העולם. וכן אם תלה לה זכות שאינה טהורה באמת.

ורשב"י חולק וסבירא ליה ,שהזכות אינו תולה כנ”ל מפני שאם כן אתה מוציא לעז על הטהורות ששתו וכו'. ולפי זה לא סבירא ליה גם כן הא שיש עדים במדינת הים וכשטת הגמ' (שם עא) לר”ש מדזכות לא תליא עדים נמי לא תלו. ועל כן מפרש מה שאמר וטהורה היא, היא תשובת התנאי. אם לא נטמאה אז אחר ששתתה מים המרים טהורה היא ונקתה. ובא ללמד שקודם השתיה היתה טמאה וודאי אף על גב שהיא ספק, וללמד ששכל שכן כשנבעלה ודאי ולא התרו בה שצריך לגרשה בגט.

ור' ישמעאל לשטתו שלמד למעלה ( נשא מה) ממה שאמר והיא נטמאה והיא לא נטמאה, שלעולם אין משקין אלא על הספק ולמד מסוטה לספק שרץ. ואין צריך לזה למוד של טהורה היא. ור" ש לשטתו שסבירא ליה (בנדה דף ג) שבסוטה אינו ספק מפני שיש רגלים לדבר ולא למדינן ממנה לספק שרץ. ולא פי' כר' ישמעאל שמה שאמרוהיא נטמאה והיא לא נטמאה היינו שהוא ספק, ולכן למד ממה שאמר וטהורה היא. שעד עתה הגם שאינה טמאה אינה ג"כ טהורה ודאי רק ספק, והבן. ועוד מפרש שמה שכפל וטהורה היא מלמד שהיא טהורה לכל הדברים שנאסרה להם תחלה והוא לבועל ולתרומה.

עה. ונקתה ונזרעה זרע, מה שאמר ונקתה היינו מן העונש שלא תאמר שיגע בה אלה לרעה, כמה שאמר שקללת חכם אפי על תנאי היא באה. וזהו שנאמר ונקתה מן האלות. וכן שלא תאמר שאף על שבועת אמת יש עונש ועל זה אמר ואף מן השבועה. ומה שאמרו ונזרעה זרע, פי' רבי עקיבא שאם היא עקרה נפקדת, ור”י פי שרצה לומר שתוליד כדרך הרגיל בלא צער. כמה שאמר וגדר פעל זה ( תזריע ג). ובברכות (דף לא) גריס ומהפך דברי ר"י לר' עקיבא. ולא משמע כן ממה שדריש זה שם על אם ראה תראה- אם ראה מוטב וכו'. ור”י סבירא ליה בכל מקום דלא דרשינן מלות כפולות כמה שאמר במדרש רבה בכמה מקומות. ומה שאמר דבר אחר מובא בסוטה (דף כו) שזה דעת ר' שמעון בן אלעזר דאילונית לא שותה, ומה שאמר מפני שיצא לדון בדבר החדש מחקו הגר”א .