התורה והמצוה על במדבר ה כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על במדברפרק ה' • פסוק כ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר ה', כ"ח:

וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְﬞעָ֥ה זָֽרַע׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על במדבר ה כח:

עד. ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא , מה שאמר וטהורה היא מיותר. ומפרש ר' ישמעאל שרצונו לומר אם היא טהורה גם בעיני העולם לא אם יצא עליה שם רע שאז אין המים בודקים אותה. וזה עצמו הבריתא המובא בסוטה (דף ו' ע"ב), וטהורה ולש שיש לה עדים במדינת הים. וטהורה ולא שתלתה לה זכות. היא ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. שזה מה שאמר שיצא עליה שם רע, שאז אין המים בודקים. ויש קיצור שהוא הדין שממעט אם יש לה עדים במדינת הים, שאז אינה טהורה בפני העולם. וכן אם תלה לה זכות שאינה טהורה באמת.

ורשב"י חולק וסבירא ליה ,שהזכות אינו תולה כנ”ל מפני שאם כן אתה מוציא לעז על הטהורות ששתו וכו'. ולפי זה לא סבירא ליה גם כן הא שיש עדים במדינת הים וכשטת הגמ' (שם עא) לר”ש מדזכות לא תליא עדים נמי לא תלו. ועל כן מפרש מה שאמר וטהורה היא, היא תשובת התנאי. אם לא נטמאה אז אחר ששתתה מים המרים טהורה היא ונקתה. ובא ללמד שקודם השתיה היתה טמאה וודאי אף על גב שהיא ספק, וללמד ששכל שכן כשנבעלה ודאי ולא התרו בה שצריך לגרשה בגט.

ור' ישמעאל לשטתו שלמד למעלה ( נשא מה) ממה שאמר והיא נטמאה והיא לא נטמאה, שלעולם אין משקין אלא על הספק ולמד מסוטה לספק שרץ. ואין צריך לזה למוד של טהורה היא. ור" ש לשטתו שסבירא ליה (בנדה דף ג) שבסוטה אינו ספק מפני שיש רגלים לדבר ולא למדינן ממנה לספק שרץ. ולא פי' כר' ישמעאל שמה שאמרוהיא נטמאה והיא לא נטמאה היינו שהוא ספק, ולכן למד ממה שאמר וטהורה היא. שעד עתה הגם שאינה טמאה אינה ג"כ טהורה ודאי רק ספק, והבן. ועוד מפרש שמה שכפל וטהורה היא מלמד שהיא טהורה לכל הדברים שנאסרה להם תחלה והוא לבועל ולתרומה.

עה. ונקתה ונזרעה זרע, מה שאמר ונקתה היינו מן העונש שלא תאמר שיגע בה אלה לרעה, כמה שאמר שקללת חכם אפי על תנאי היא באה. וזהו שנאמר ונקתה מן האלות. וכן שלא תאמר שאף על שבועת אמת יש עונש ועל זה אמר ואף מן השבועה. ומה שאמרו ונזרעה זרע, פי' רבי עקיבא שאם היא עקרה נפקדת, ור”י פי שרצה לומר שתוליד כדרך הרגיל בלא צער. כמה שאמר וגדר פעל זה ( תזריע ג). ובברכות (דף לא) גריס ומהפך דברי ר"י לר' עקיבא. ולא משמע כן ממה שדריש זה שם על אם ראה תראה- אם ראה מוטב וכו'. ור”י סבירא ליה בכל מקום דלא דרשינן מלות כפולות כמה שאמר במדרש רבה בכמה מקומות. ומה שאמר דבר אחר מובא בסוטה (דף כו) שזה דעת ר' שמעון בן אלעזר דאילונית לא שותה, ומה שאמר מפני שיצא לדון בדבר החדש מחקו הגר”א .





קיצור דרך: mlbim-bm-05-28