משנה נזיר ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נזיר פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק תשיעי ("הגוים אין") · >>

פרקי מסכת נזיר: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הגוים אין להם נזירות.

נשים ועבדים יש להם נזירות.

חומר בנשים מבעבדים, שהוא כופה את עבדו ואינו כופה את אשתו.

חומר בעבדים מבנשים, שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו.

הפר לאשתו, הפר עולמית.

הפר לעבדו, יצא לחירות משלים נזירותו.

עבר מכנגד פניו, רבי מאיר אומר לא ישתה, ורבי יוסי אומר ישתה.

משנה ב[עריכה]

נזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא, אם טומאה ידועה, סותר.

ואם טומאת התהום, אינו סותר.

אם עד שלא גילח, בין כך ובין כך סותר.

כיצד? ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה, טמא.

נמצא משוקע בקרקע המערה, ירד להקר, טהור.

ליטהר מטומאת מת, טמא, שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור, שרגלים לדבר.

משנה ג[עריכה]

המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו, נוטלו ואת תבוסתו.

מצא שנים, נוטלן ואת תבוסתן.

מצא שלשה, אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה, הרי זו שכונת קברות.

בודק הימנו ולהלן עשרים אמה.

מצא אחד בסוף עשרים אמה, בודק הימנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר.

שאילו מתחילה מצאו, נוטלו ואת תבוסתו.

משנה ד[עריכה]

כל ספק נגעים בתחילה, טהור עד שלא נזקק לטומאה.

משנזקק לטומאה, ספקו טמא.

בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה.

במאכל, ובמשתה, במשא, ובקפיצה, ובחולי, ובמראה, ובהרהור.

משנזקק לזיבה אין בודקין אותו. אנסו וספקו ושכבת זרעו, טמאין, שרגלים לדבר.

המכה את חברו ואמדוהו למיתה, והקל ממה שהיה, לאחר מכאן הכביד ומת, חייב.

רבי נחמיה אומר, פטור, שרגלים לדבר .

משנה ה[עריכה]

נזיר היה שמואל, כדברי רבי נהוראי, שנאמר (שמואל א א) "ומורה לא יעלה על ראשו".

נאמר בשמשון (שופטים יג) "ומורה", ונאמר בשמואל "ומורה".

מה מורה האמורה בשמשון, נזיר, אף מורה האמורה בשמואל, נזיר.

אמר רבי יוסי: והלא אין מורה אלא של בשר ודם.

אמר לו רבי נהוראי: והלא כבר נאמר (שמואל א טז) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני, שכבר היה עליו מורה של בשר ודם.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נזיר ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הגוים אין להם נזירות נשים ועבדים יש להם נזירות חומר בנשים מבעבדים שהוא כופף את עבדו ואינו כופף את אשתו חומר בעבדים מבנשים שהוא מפר נדרי אשתו ואינו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית הפר לעבדו יצא לחירות ומשלים את נזירותו עבר מכנגד פניו רבי מאיר אומר לא ישתה רבי יוסי אומר ישתה.

(ב) נזיר שגילח ונודע שהוא טמא אם טומאה ידועה סותר אם טומאת התהום אינו סותר אם עד שלא גילח בין כך ובין כך סותר כיצד ירד לטבול במערה ונמצא מת צף על פי המערה טמא נמצא מושקע בקרקע המערה ירד להקר טהור ליטהר מטומאת המת טמא שחזקת טמא טמא וחזקת טהור טהור שרגלים לדבר.

(ג) המוצא מת כתחילה מושכב כדרכו נוטלו ואת תבוסתו עימו מצא שנים נוטלן ואת תבוסתן עימן מצא שלשה אם יש בין זה לזה מארבע אמות ועד שמונה כמלוא מיטה וקובריה הרי זו שכונת קברות בודק ממנו ולהלן עשרים אמה מצא אחר לסוף עשרים אמה בודק ממנו ולהלן עשרים אמה שרגלים לדבר שאילו מתחילה מצאו היה נוטלו ואת תבוסתו.

(ד) כל ספק נגעים כתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה משנזקק לטומאה ספקו טמא בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לטומאה במאכל במשתה במשא בקפיצה בחולי במראה בהרהור משנזקק לטומאה אין בודקין אותו אונסו וספקו ושכבת זרעו טמאים שרגלים לדבר המכה את חברו ואמדוהו למיתה הקל ממה שהיה לאחר מכן הכביד ומת חייב רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר.

(ה) נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו (שמואל א א יא) נאמר בשמשון מורה (שופטים יג ה) ונאמר בשמואל מורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר אמר רבי יוסי והלוא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי והלוא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני (שמואל א טז ב) שכבר היה עליו מורה של בשר ודם.

פירושים[עריכה]