משנה נזיר ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נזיר פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק רביעי ("מי שאמר") · >>

פרקי מסכת נזיר: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

מי שאמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר ואני, ואני, כולם נזירין.

הותר הראשון, הותרו כולן.

הותר האחרון, האחרון מותר וכולם אסורין.

אמר הריני נזיר, ושמע חברו ואמר: פי כפיו ושערי כשערו, הרי זה נזיר.

הריני נזיר, ושמעה אשתו ואמרה ואני, מפר את שלה, ושלו קיים.

הריני נזירה, ושמע בעלה ואמר ואני, אינו יכול להפר.

משנה ב[עריכה]

"הריני נזיר ואת", ואמרה אמן – מפר את שלה, ושלו קיים.

"הריני נזירה ואתה", ואמר אמן – אינו יכול להפר.

משנה ג[עריכה]

האשה שנדרה בנזיר, והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, הרי זו סופגת את הארבעים.

הפר לה בעלה, והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה ביין ומטמאה למתים, אינה סופגת את הארבעים.

רבי יהודה אומר, אם אינה סופגת את הארבעים, תספוג מכת מרדות.

משנה ד[עריכה]

האשה שנדרה בנזיר, והפרישה את בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה, אם שלו היתה בהמתה, תצא ותרעה בעדר.

ואם שלה היתה בהמתה, החטאת תמות, והעולה תקרב עולה, והשלמים יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

היו לה מעות סתומים – יפלו לנדבה.

מעות מפורשים:

  • דמי חטאת – ילכו לים המלח, לא נהנים ולא מועלים בהן.
  • דמי עולה – יביאו עולה, ומועלים בהן.
  • דמי שלמים – יביאו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

משנה ה[עריכה]

נזרק עליה אחד מן הדמים, אינו יכול להפר.

רבי עקיבא אומר, אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות, אינו יכול להפר.

במה דברים אמורים? בתגלחת הטהרה.

אבל בתגלחת הטומאה, יפר, שהוא יכול לומר: אי אפשי באשה מנוולת.

רבי אומר: אף בתגלחת הטהרה יפר, שהוא יכול לומר: אי אפשי באשה מגולחת.

משנה ו[עריכה]

האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר.

כיצד? גילח או שגילחוהו קרוביו, מחה או שמחו קרוביו, היתה לו בהמה מופרשת, החטאת תמות, והעולה תקרב עולה, והשלמים יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

היו לו מעות סתומין, יפלו לנדבה.

מעות מפורשין:

  • דמי חטאת, ילכו לים המלח, לא נהנין ולא מועלין.
  • דמי עולה, יביאו עולה ומועלין בהן.
  • דמי שלמים, יביאו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

משנה ז[עריכה]

האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.

כיצד? מי שהיה אביו נזיר והפריש מעות על נזירותו ומת, ואמר: הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא.

אמר רבי יוסי, הרי אלו יפלו לנדבה, אין זה מגלח על נזירות אביו.

איזהו שמגלח על נזירות אביו? מי שהיה הוא ואביו נזירים, והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו ומת, זהו שמגלח על נזירות אביו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נזיר ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו ואמר ואני ואני ואני הרי כלם נזירים הותר הראשון הותרו כלם הותר האחרון האחרון מותר וכלם אסורין הריני נזיר ושמע חברו ואמר פי כפיו ושיערי כשיערו הרי זה נזיר הריני נזיר ושמעה אשתו ואמרה ואני מפר את שלה ושלו קיים הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכל להפר.

(ב) הריני נזיר ואת ואמרה אמן מפר את שלה ושלו בטיל הריני נזירה ואת ואמר אמן אינו יכל להפר.

(ג) האישה שנדרה בנזיר והייתה שותה ביין ומיטמא למתים הרי זו סופגת את הארבעים הפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והייתה שותה ביין ומיטמא למתים אינה סופגת את הארבעים רבי יהודה אומר אם אינה סופגת את הארבעים תספוג מכת מרדות.

(ד) האישה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה אם משלו הייתה הבהמה תצא ותרעה בעדר ואם משלה הייתה הבהמה החטאת תמות והעולה תקרב עולה והשלמים יקרבו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם היו לה מעות סתומים ייפלו לנדבה מעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנין ולא מועלין דמי עולה יבואו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יבואו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם.

(ה) נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכל להפר רבי עקיבה אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכל להפר במה דברים אמורים בתגלחת טהורה אבל בתגלחת טמאה יפר שהוא יכל לומר אי אפשי באישה מנוולת רבי אומר אף בתגלחת הטהרה יפר שהוא יכל לומר אי אפשי באישה מגולחת.

(ו) האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האישה מדרת את בנה בנזיר כיצד גילח או שגילחוהו קרובים מיחה או שמיחוהו קרובים הייתה לו בהמה מופרשת החטאת תמות והעולה תקרב עולה והשלמים יקרבו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם היו לו מעות סתומין ייפלו לנדבה מעות מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנין ולא מועלין דמי עולה יבואו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יבואו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם.

(ז) האיש מגלח על נזירות אביו ואין האישה מגלחת על נזירות אביה כיצד מי שהיה אביו נזיר והפריש מעות סתומים לנזירותו ומת ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא אמר רבי יוסי הרי אלו ייפלו לנדבה שאין זה מגלח על נזירות אביו ואיזה הוא שהוא מגלח על נזירות אביו מי שהיה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו ומת זה הוא שהוא מגלח על נזירות אביו.

פירושים[עריכה]