משנה נזיר ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נזיר פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק שביעי ("כוהן גדול") · >>

פרקי מסכת נזיר: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כהן גדול ונזיר אינן מטמאין לקרוביהן, אבל מטמאין למת מצוה.

היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה, רבי אליעזר אומר: יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר.

וחכמים אומרים: יטמא נזיר ואל יטמא כהן גדול.

אמר להם רבי אליעזר: יטמא כהן, שאינו מביא קרבן על טומאתו, ואל יטמא נזיר, שהוא מביא קרבן על טומאתו.

אמרו לו: יטמא נזיר, שאין קדושתו קדושת עולם, ואל יטמא כהן, שקדושתו קדושת עולם.

משנה ב[עריכה]

על אלו הטומאות הנזיר מגלח:

  • על המת,
  • ועל כזית מן המת,
  • ועל כזית נצל,
  • ועל מלא תרוד רקב,
  • על השדרה,
  • ועל הגולגולת,
  • ועל אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליו בשר כראוי,
  • ועל חצי קב עצמות,
  • ועל חצי לוג דם,

על מגען ועל משאן ועל אוהלן,

  • ועל עצם כשעורה,

על מגעו ועל משאו.

על אלו הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין, ואינו מתחיל למנות אלא עד שיטהר ומביא את קרבנותיו.

משנה ג[עריכה]

אבל הסככות, והפרעות, ובית הפרס, וארץ העמים, והגולל, והדופק, ורביעית דם, ואוהל, ורובע עצמות, וכלים הנוגעים במת, וימי ספרו, וימי גמרו, על אלו אין הנזיר מגלח, ומזה בשלישי ובשביעי, ואינו סותר את הקודמין, ומתחיל ומונה מיד, וקרבן אין לו.

באמת, ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע, הרי אלו עולין לו.

משנה ד[עריכה]

אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע: כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה, חייבין עליה על ביאת מקדש.

וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה, אין חייבין עליה על ביאת מקדש.

אמר רבי מאיר: לא תהא זו קלה מן השרץ.

אמר רבי עקיבא, דנתי לפני רבי אליעזר: מה אם עצם כשעורה, שאינו מטמא אדם באוהל, הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו; רביעית דם, שהוא מטמא אדם באוהל, אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה?

אמר לי: מה זה עקיבא, אין דנין כאן מקל וחומר.

וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי יהושע, אמר לי: יפה אמרת, אלא כן אמרו הלכה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נזיר ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כוהן גדול ונזיר אין מיטמאין בקרוביהן היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה רבי אליעזר אומר ייטמא כוהן גדול ואל ייטמא נזיר וחכמים אומרין ייטמא נזיר ואל ייטמא כוהן הדיוט רבי אליעזר אומר ייטמא כוהן שאינו מביא קרבן על טומאתו ואל ייטמא נזיר שהוא מביא קרבן על טומאתו אמרו לו ייטמא נזיר שקדושתו קדושת שעה ואל ייטמא כוהן שקדושתו קדושת עולם.

(ב) על אלו הטומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת ועל כזית נצל ועל מלוא תורבד רקב ועל השדרה ועל הגולגולת ועל אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליהן בשר כראוי ועל חצי קב עצמות ועל חצי לוג דם על מגען ועל משאן ועל אוהלן על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו על אלו הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמים ואינו מתחיל למנות עד שיטהר ויביא קרבנו.

(ג) אבל הסככות והפרעות ובית הפרס וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם ואוהל ורובע עצמות וכלים הנוגעים במת וימי ספרו וימי גמרו על אלו אין הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד וקרבן אין לו באמת ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע הרי אלו עולים לו.

(ד) רבי אליעזר אומר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת המקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש אמר רבי מאיר לא תהא זו קלה מן השרץ אמר רבי עקיבה דנתי לפני רבי אליעזר מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא את האדם באוהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו רביעית דם שהיא מטמא את האדם באוהל אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה אמר לי מה זה עקיבה אין דנין קל וחומר וכשבאתי והרציתי את הדברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת אלא כך אמרה הלכה.

פירושים[עריכה]