משנה נזיר ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כוהן גדול, ונזיר - אין מיטמאין בקרוביהן.

היו מהלכין בדרך - ומצאו מת מצוה,

רבי אליעזר אומר:

יטמא כוהן גדול - ואל יטמא נזיר.

וחכמים אומרין:

יטמא נזיר - ואל יטמא כוהן הדיוט.

רבי אליעזר אומר:

יטמא כוהן - שאינו מביא קרבן על טומאתו,

ואל יטמא נזיר - שהוא מביא קרבן על טומאתו.

אמרו לו:

יטמא נזיר - שקדושתו קדושת שעה,

ואל יטמא כוהן - שקדושתו קדושת עולם.

(ב) על אלו הטומאות - הנזיר מגלח,

על המת, ועל כזית מן המת,

ועל כזית נצל, ועל מלוא תורבד רקב,

ועל השדרה, ועל הגולגולת,

ועל אבר מן המת, ועל אבר מן החי - שיש עליהן בשר כראוי,

ועל חצי קב עצמות, ועל חצי לוג דם,

על מגען, ועל משאן, ועל אוהלן,

על עצם כשעורה - על מגעו, ועל משאו.

על אלו -

הנזיר מגלח,

ומזה בשלישי, ובשביעי,

וסותר את הקודמים,

ואינו מתחיל למנות - עד שיטהר, ויביא קרבנו.

(ג) אבל הסככות, והפרעות,

ובית הפרס, וארץ העמים,

והגולל, והדופק,

ורביעית דם, ואוהל,

ורובע עצמות, וכלים הנוגעים במת,

וימי ספרו, וימי גמרו,

על אלו -

אין הנזיר מגלח,

ומזה בשלישי, ובשביעי,

ואינו סותר את הקודמים,

ומתחיל ומונה מיד - וקרבן אין לו.

באמת,

ימי הזב, והזבה - וימי הסגרו של מצורע,

הרי אלו - עולים לו.

(ד) רבי אליעזר אומר משום רבי יהושע:

כל טומאה מן המת - שהנזיר מגלח עליה,

חייבין עליה - על ביאת המקדש.

וכל טומאה מן המת - שאין הנזיר מגלח עליה,

אין חייבין עליה - על ביאת המקדש.

אמר רבי מאיר:

לא תהא זו - קלה מן השרץ.

אמר רבי עקיבה:

דנתי לפני רבי אליעזר,

מה אם עצם כשעורה - שאינו מטמא את האדם באוהל,

הנזיר מגלח - על מגעו, ועל משאו,

רביעית דם - שהיא מטמא את האדם באוהל,

אינו דין, שיהא הנזיר מגלח - על מגעה, ועל משאה?.

אמר לי:

מה זה עקיבה? - אין דנין קל וחומר.

וכשבאתי, והרציתי את הדברים - לפני רבי יהושע,

אמר לי: יפה אמרת, אלא - כך אמרה הלכה.

הדף הראשי של משנה נזיר ז

משנה נזיר, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב