לדלג לתוכן

משנה נזיר ז ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ז

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א)

כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵינָן מִטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן,

אֲבָל מִטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה.
הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה,
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יִטַּמָּא כֹּהֵן גָּדוֹל,
וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יִטַּמָּא נָזִיר,
וְאַל יִטַּמָּא כֹּהֵן גָּדוֹל.
אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
יִטַּמָּא כֹּהֵן,
שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ;
וְאַל יִטַּמָּא נָזִיר,
שֶׁהוּא מֵבִיא קָרְבָּן עַל טֻמְאָתוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
יִטַּמָּא נָזִיר,
שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם,
וְאַל יִטַּמָּא כֹּהֵן,
שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם:
(ב)

עַל אֵלּוּ הַטֻּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ:

עַל הַמֵּת,
וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת,
וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל,
וְעַל מְלֹא תַּרְוַד רָקָב,
עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת,
וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי,
וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת,
וְעַל חֲצִי לֹג דָּם,
עַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אָהֳלָן;
וְעַל עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה,
עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.
עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ,
וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי,
וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין,
וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת,
אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו:
(ג)

אֲבָל הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת,

וּבֵית הַפְּרָס,
וְאֶרֶץ הָעַמִּים,
וְהַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק,
וּרְבִיעִית דָּם,
וְאֹהֶל,
וְרֹבַע עֲצָמוֹת,
וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת,
וִימֵי סָפְרוֹ, וִימֵי גָּמְרוֹ,
עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ,
וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי,
וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין,
וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד,
וְקָרְבָּן אֵין לוֹ.
בֶּאֱמֶת,
יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וְימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע,
הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ:
(ד)

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,
חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ;
וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,
אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
לֹא תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה,
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל,
הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ;
רְבִיעִית דָּם,
שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל,
אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ?
אָמַר לִי:
מַה זֶּה, עֲקִיבָא! אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחֹמֶר.
וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי:
יָפֶה אָמַרְתָּ;
אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ הֲלָכָה: