משנה נזיר א

נזיר פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי

<< · משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ראשון ("כל כינויי") · >>

פרקי מסכת נזיר: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן

משנה א

כל כינויי נזירות כנזירות.

האומר "אהא" – הרי זה נזיר.

או "אהא נוה" – נזיר.

נזיק, נזיח, פזיח – הרי זה נזיר.

"הריני כזה", "הריני מסלסל" "הריני מכלכל", "הרי עלי לשלח פרע" – הרי זה נזיר.

"הרי עלי צפרים" – רבי מאיר אומר, נזיר.

וחכמים אומרים, אינו נזיר.

משנה ב

הריני נזיר מן החרצנים, ומן הזגים, ומן התגלחת, ומן הטומאה – הרי זה נזיר, וכל דקדוקי נזירות עליו.

הריני כשמשון, כבן מנוח, כבעל דלילה, כמי שעקר דלתות עזה, כמי שניקרו פלשתים את עיניו – הרי זה נזיר שמשון.

מה בין נזיר עולם לנזיר שמשון?

נזיר עולם, הכביד שערו, מיקל בתער ומביא שלוש בהמות.

ואם נטמא, מביא קרבן טומאה.

נזיר שמשון, הכביד שערו, אינו מיקל.

ואם נטמא, אינו מביא קרבן טומאה.

משנה ג

סתם נזירות שלשים יום.

אמר "הריני נזיר אחת גדולה", "הריני נזיר אחת קטנה", אפילו "מכאן ועד סוף העולם" – נזיר שלשים יום.

"הריני נזיר ויום אחד", "הריני נזיר ושעה אחת" , "הריני נזיר אחת ומחצה" – הרי זה נזיר שתים.

"הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת" – נזיר שלשים ואחד יום, שאין נוזרים לשעות.

משנה ד

הריני נזיר כשער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים – הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחת לשלשים יום.

רבי אומר, אין זה מגלח אחת לשלשים יום. ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום? האומר: הרי עלי נזירות כשער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים.

משנה ה

הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה, בודקין אותו, אם אמר אחת גדולה נזרתי – נזיר שלשים יום. ואם אמר סתם נזרתי – רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל, ונזיר כל ימיו.

משנה ו

הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני, אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני, אם פחות משלשים יום, נזיר שלשים יום, ואם לאו, נזיר כמניין הימים.

משנה ז

הריני נזיר כמניין ימות החמה, מונה נזירות כמנין ימות החמה.

אמר רבי יהודה, מעשה היה, כיון שהשלים מת.

משנה מנוקדת

(א)

כָּל כִּנּוּיֵי נְזִירוֹת כִּנְזִירוּת.

הָאוֹמֵר אֱהֵא,

הֲרֵי זֶה נָזִיר.

אוֹ אֱהֵא נָוֶה,

נָזִיר.

נָזִיק, נָזִיחַ, פָּזִיחַ,

הֲרֵי זֶה נָזִיר.

הֲרֵינִי כָּזֶה,

הֲרֵינִי מְסַלְסֵל,

הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל,

הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע,

הֲרֵי זֶה נָזִיר.

הֲרֵי עָלַי צִפֳּרִים,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נָזִיר;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ נָזִיר:

(ב)

הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים,

וּמִן הַזָּגִים,

וּמִן הַתִּגְלַחַת,

וּמִן הַטֻּמְאָה,

הֲרֵי זֶה נָזִיר,

וְכָל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו.

הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן,

כְּבֶן מָנוֹחַ,

כְּבַעַל דְּלִילָה,

כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתוֹת עַזָּה,

כְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו,

הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן.

מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן?

נְזִיר עוֹלָם,

הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ,

מֵקֵל בְּתַעַר, וּמֵבִיא שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת;

וְאִם נִטְמָא,

מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

נְזִיר שִׁמְשׁוֹן,

הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ, אֵינוֹ מֵקֵל;

וְאִם נִטְמָא, אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה:

(ג)

סְתָם נְזִירוּת שְׁלשִׁים יוֹם.

אָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת גְּדוֹלָה,

הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת קְטַנָּה,

אֲפִלּוּ מִכָּאן וְעַד סוֹף הָעוֹלָם,

נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם.

הֲרֵינִי נָזִיר וְיוֹם אֶחָד,

הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁעָה אַחַת,

הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּמֶחֱצָה,

הֲרֵי זֶה נָזִיר שְׁתַּיִם.

הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם וְשָׁעָה אַחַת,

נָזִיר שְׁלשִׁים וְאֶחָד יוֹם;

שֶׁאֵין נוֹזְרִים לְשָׁעוֹת:

(ד)

הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם,

הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם,

וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם.

רַבִּי אוֹמֵר:

אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם;

וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם?

הָאוֹמֵר:

הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם:

(ה)

הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקֻּפָּה,

בּוֹדְקִין אוֹתוֹ:

אִם אָמַר אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי,

נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם;

וְאִם אָמַר סְתָם נָזַרְתִּי,

רוֹאִין אֶת הַקֻּפָּה כְּאִלּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל,

וְנָזִיר כָּל יָמָיו:

(ו)

הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי,

אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי:

אִם פָּחוֹת מִשְּׁלשִׁים יוֹם,

נָזִיר שְׁלשִׁים יוֹם;

וְאִם לָאו,

נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים:

(ז)

הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה,

מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:

מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת:

נוסח הרמב"ם

(א) כל כינויי נזירות - כנזירות.

האומר: אהא - הרי זה נזיר.

או אהא נווה - נזיר.

נזיק, נזיח, פזיח - הרי זה נזיר.

הרי אני כזה,

הרי אני מסלסל,

הרי אני מכלכל,

הרי עלי לשלח פרע - הרי זה נזיר.

הרי עלי ציפורים -

רבי מאיר אומר: נזיר.

וחכמים אומרין: אינו נזיר.

(ב) הריני נזיר -

מן החרצנים, מן הזוגין, מן התגלחת, מן הטומאה -

הרי זה נזיר - וכל דקדוקי נזירות עליו.

הריני כשמשון,

כבן מנוח, כבעל דלילה,

כמי שעקר דלתות עזה,

כמי שניקרו פלשתים את עיניו -

הרי זה - נזיר שמשון.

מה בין נזיר עולם - לנזיר שמשון?

נזיר עולם -

הכביד שיערו - מקל בתער,

ומביא - שלש בהמות,

ואם נטמא - מביא קרבן טומאה.

נזיר שמשון -

הכביד שיערו - אינו מקל,

ואם נטמא - אינו מביא קרבן טומאה.

(ג) סתם נזירות - שלשים יום.

אמר: הריני נזיר - אחת גדולה,

הריני נזיר - אחת קטנה,

אפילו מכאן ועד סוף העולם - נזיר שלשים יום.

הריני נזיר - ויום אחד,

הריני נזיר - ושעה אחת,

הריני נזיר - אחת ומחצה,

הרי זה נזיר - שתים.

הריני נזיר - שלשים יום ושעה אחת,

נזיר - שלשים ואחד יום,

שאין נוזרין שעות.

(ד) הריני נזיר -

כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים -

הרי זה - נזיר עולם,

ומגלח - אחת לשלשים יום.

רבי אומר:

אין זה מגלח אחת לשלשים יום,

ואיזה הוא - שהוא מגלח אחת לשלשים יום?

האומר: הרי עלי נזירות - כשיער ראשי, וכעפר הארץ, וכחול הים.

(ה) הריני נזיר - מלוא הבית,

או מלוא הקופה - בודקין אותו.

אם אמר: אחת גדולה נזרתי,

נזיר שלשים יום.

ואם אמר: סתם נזרתי,

רואין את הקופה - כאילו היא מלאה חרדל,

ונזיר כל ימיו.

(ו) הריני נזיר - מכאן ועד מקום פלוני,

אומרין: כמה ימים - מכאן ועד מקום פלוני?

פחות משלשים יום - נזיר שלשים יום.

ואם לאו - נזיר כמנין הימים.

(ז) הריני נזיר - כמנין ימות השנה,

מונה נזירות - כמנין ימות השנה.

אמר רבי יהודה: מעשה היה,

וכיון שהשלים - מת.

פירושים

משנה נזיר, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב