משנה נזיר ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) מי שאמר: הריני נזיר,

ושמע חברו ואמר: ואני,

ואני, ואני - הרי כולם נזירים.

הותר הראשון - הותרו כולם.

הותר האחרון -

האחרון מותר - וכולם אסורין.

הריני נזיר,

ושמע חברו ואמר: פי - כפיו, ושיערי - כשיערו,

הרי זה נזיר.

הריני נזיר,

ושמעה אשתו ואמרה: ואני -

מפר את שלה - ושלו קיים.

הריני נזירה,

ושמע בעלה ואמר: ואני -

אינו יכול להפר.

(ב) הריני נזיר - ואת,

ואמרה: אמן -

מפר את שלה - ושלו בטל.

הריני נזירה - ואת,

ואמר: אמן - אינו יכול להפר.

(ג) האשה שנדרה בנזיר,

והיתה שותה ביין, ומיטמא למתים -

הרי זו - סופגת את הארבעים.

הפר לה בעלה,

והיא לא ידעה - שהפר לה בעלה,

והיתה שותה ביין, ומיטמא למתים -

אינה סופגת - את הארבעים.

רבי יהודה אומר:

אם אינה סופגת את הארבעים - תספוג מכת מרדות.

(ד) האישה שנדרה בנזיר,

והפרישה - את בהמתה,

ואחר כך - הפר לה בעלה,

אם משלו היתה הבהמה - תצא ותרעה בעדר.

ואם משלה היתה הבהמה -

החטאת - תמות.

והעולה - תקרב עולה.

והשלמים - יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

היו לה מעות סתומים - יפלו לנדבה.

מעות מפורשים -

דמי חטאת - ילכו לים המלח, לא נהנין, ולא מועלין.

דמי עולה - יבואו עולה, ומועלין בהן.

דמי שלמים - יבואו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

(ה) נזרק עליה - אחד מן הדמים,

אינו יכול להפר.

רבי עקיבה אומר:

אפילו נשחטה עליה, אחת מכל הבהמות - אינו יכול להפר.

במה דברים אמורים? - בתגלחת טהורה,

אבל בתגלחת טמאה - יפר,

שהוא יכול לומר - אי אפשי באישה מנוולת.

רבי אומר:

אף בתגלחת הטהרה - יפר,

שהוא יכול לומר - אי אפשי באישה מגולחת.

(ו) האיש - מדיר את בנו בנזיר,

ואין האשה - מדרת את בנה בנזיר.

כיצד?

גילח - או שגילחוהו קרובים,

מיחה - או שמיחוהו קרובים,

היתה לו בהמה מופרשת -

החטאת - תמות.

והעולה - תקרב עולה.

והשלמים - יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

היו לו מעות סתומין - יפלו לנדבה.

מעות מפורשין -

דמי חטאת - ילכו לים המלח, לא נהנין, ולא מועלין.

דמי עולה - יבואו עולה, ומועלין בהן.

דמי שלמים - יבואו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

(ז) האיש - מגלח על נזירות אביו,

ואין האשה - מגלחת על נזירות אביה.

כיצד:

מי שהיה אביו נזיר,

והפריש מעות סתומים לנזירותו - ומת,

ואמר: הריני נזיר - על מנת שאגלח על מעות אבא,

אמר רבי יוסי:

הרי אלו - יפלו לנדבה,

שאין זה - מגלח על נזירות אביו.

ואיזה הוא - שהוא מגלח על נזירות אביו?

מי שהיה - הוא ואביו נזירים,

והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו - ומת,

זה הוא - שהוא מגלח על נזירות אביו.

הדף הראשי של משנה נזיר ד

משנה נזיר, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב