משנה נזיר ד ניקוד
(א)
מִי שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,
- וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: וַאֲנִי, וַאֲנִי,
- כֻּלָּם נְזִירִין.
- הֻתַּר הָרִאשׁוֹן, הֻתְּרוּ כֻּלָּן.
- הֻתַּר הָאַחֲרוֹן,
- הָאַחֲרוֹן מֻתָּר וְכֻלָּם אֲסוּרִין.
- אָמַר: הֲרֵינִי נָזִיר,
- וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ,
- הֲרֵי זֶה נָזִיר.
- וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ,
- הֲרֵינִי נָזִיר,
- וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה: וַאֲנִי,
- מֵפֵר אֶת שֶׁלָּה, וְשֶׁלּוֹ קַיָּם.
- הֲרֵינִי נְזִירָה,
- וְשָׁמַע בַּעְלָה וְאָמַר: וַאֲנִי,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
- וְשָׁמַע בַּעְלָה וְאָמַר: וַאֲנִי,
הֲרֵינִי נָזִיר, וְאַתְּ, וְאָמְרָה אָמֵן,
- מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלוֹ קַיָּם.
- הֲרֵינִי נְזִירָה, וְאַתָּה, וְאָמַר אָמֵן,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר,
- וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
- הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
- וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
- הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
- וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
- וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים,
- אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, תִּסְפֹּג מַכַּת מַרְדּוּת:
הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ,
- וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ,
- אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ,
- תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר.
- וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ,
- הַחַטָּאת תָּמוּת,
- וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה;
- וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים,
- וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
- וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
- הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים,
- יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- מָעוֹת מְפֹרָשִׁים,
- דְּמֵי חַטָּאת, יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח;
- לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן.
- דְּמֵי עוֹלָה,
- יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִים בָּהֶן.
- דְּמֵי שְׁלָמִים, יָבִיאוּ שְׁלָמִים,
- וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:
- דְּמֵי חַטָּאת, יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח;
נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
- אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת,
- בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה;
- אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה, יָפֵר,
- שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר:
- אִי אִפְּשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה יָפֵר,
- שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר:
- אִי אִפְּשִׁי בְּאִשָּׁה מְגֻלַּחַת:
הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר.
- כֵּיצַד?
- גִּלַּח אוֹ שֶׁגִּלְּחוּהוּ קְרוֹבָיו,
- מִחָה אוֹ שֶׁמִּחוּ קְרוֹבָיו,
- הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מֻפְרֶשֶׁת,
- הַחַטָּאת תָּמוּת,
- וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה;
- וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים,
- וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
- וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.
- הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין,
- יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- מָעוֹת מְפֹרָשִׁין,
- דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח,
- לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין.
- דְּמֵי עוֹלָה,
- יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.
- דְּמֵי שְׁלָמִים,
- יָבִיאוּ שְׁלָמִים,
- וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד,
- וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם:
- דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח,
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מִגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ.
- כֵּיצַד?
- מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר,
- וְהִפְרִישׁ מָעוֹת עַל נְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
- וְאָמַר:
- הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא.
- מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר,
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה;
- אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.
- אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו?
- מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים,
- וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
- זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו:
- הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה;
משנה נזיר, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב