משנה נזיר ד ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נזיר · פרק ד · משנה ז | >>
האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.
כיצד? מי שהיה אביו נזיר והפריש מעות על נזירותו ומת, ואמר: הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא.
אמר רבי יוסי, הרי אלו יפלו לנדבה, אין זה מגלח על נזירות אביו.
איזהו שמגלח על נזירות אביו? מי שהיה הוא ואביו נזירים, והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו ומת, זהו שמגלח על נזירות אביו.
משנה מנוקדת
הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו,
- וְאֵין הָאִשָּׁה מִגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ.
- כֵּיצַד?
- מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר,
- וְהִפְרִישׁ מָעוֹת עַל נְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
- וְאָמַר:
- הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא.
- מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר,
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה;
- אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.
- אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו?
- מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים,
- וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ, וּמֵת,
- זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו:
- הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה;
נוסח הרמב"ם
האיש - מגלח על נזירות אביו,
- ואין האשה - מגלחת על נזירות אביה.
- כיצד:
- מי שהיה אביו נזיר,
- והפריש מעות סתומים לנזירותו - ומת,
- ואמר: הריני נזיר - על מנת שאגלח על מעות אבא,
- אמר רבי יוסי:
- הרי אלו - יפלו לנדבה,
- שאין זה - מגלח על נזירות אביו.
- ואיזה הוא - שהוא מגלח על נזירות אביו?
- מי שהיה - הוא ואביו נזירים,
- והפריש אביו מעות סתומים לנזירותו - ומת,
- זה הוא - שהוא מגלח על נזירות אביו.
פירוש הרמב"ם
זה שאומר רבי יוסי שהוא מגלח על נזירות אביו, הוא גם כן דרך אמיתי.
וכשהניח בנים רבים, וקדם אחד מהם וגלח על נזירות אביו זכה, וכמו כן אם נדר על תנאי שיביא קרבנות אביו אם גלח. וזה הדין גם כן אין לו סמך מן התורה אלא קבלה בלבד, והוא מה שאמר הלכה הוא בנזיר.
ואין הלכה כרבי יוסי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה - ואפילו היא בת יורשת. ודבר זה הלכה מפי הקבלה:
אמר רבי יופי הרי אלו יפלו לנדבה וכו' - ואין הלכה כרבי יוסי. אלא בין שמת אביו ואמר הריני נזיר על מנת שאגלח על מעות אבא, בין שהיו הוא ואביו יח נזירים ומת אביו, מגלח על נזירות אביו. ואם היו בנים רבים וקדם אחד מהן וגילח על נזירות אביו, וכה:
פירוש תוספות יום טוב
מי שהיה אביו נזיר כו' ומת ואמר וכו'. כתב הר"ב בין שהיו כו' וכלומר או שהיה וכו'. ועיין ספ"ג דסוטה [וא"נ יש לגרוס בדברי הר"ב אלא )בין שמת]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יח) (על הברטנורא) כלומר או שהיה א"נ יש לגרוס בדברי הר"ב אלא בין שמת. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
האיש מגלח על נזירות אביו: וכו'. ביד פ"ח דהלכות נזירות סימן ט"ו י"ו י"ז:
ואין האשה מגלחת על נזירות אביה: ואפילו שלא הניח בן והיא יורשת ויש גרסא אחרת במשנתנו והיא גרסת התוס' בגמרא וז"ל האיש מגלח על נזירות אביו ואין אשה מגלחת כיצד מי שהיה הוא ואביו נזירין והפריש אביו מעות לנזירותו ומת ר' יוסי אומר הרי אלו יפלו לנדבה ואין זה מגלח על נזירות אביו הרי שהיה אביו נזיר והיו לו מעות סתומין ומת ואמר הריני נזיר ע"מ שאגלח על מעות אבי זה שמגלח על נזירות אביו הכי גרסי' בפירוש קדמונים ובפירוש רבינו ברוך ובהרבה ספרים היא דהוא ואביו נזירין מגלח על מעות אביו ואם בחיי אביו אינו מגלח עכ"ל ז"ל ושתי הנוסחאות הללו נדפסו בגמרא ראשונה של רש"י ז"ל ושניה לדעת תוספות ז"ל וקצת הפסק גמרא בינתים. ומלת סתומין דבמשנה זו לכולהו גרסאות דחוקה היא דפשיטא דמעות סתם הוו סתומין. ועיין במה שכבר כתבתי בספ"ג דמסכת סוטה:
א"ר יוסי הרי אלו יפלו לנדבה:: בגמרא בעי אי פליגי רבנן עליה דר' יוסי או לא ואת"ל פליגי ארישא הוא דפליגי דרבנן דאמרי שאף מגלח על נזירות אביו לא שאני להו לרבנן בין רישא לסיפא שבכולן האיש מגלח על נזירות אביו או אסיפא פליגי דרבנן ס"ל אפכא ממאי דס"ל לר' יוסי דבמאי דקאמר ר' יוסי בסיפא דמגלח ס"ל לרבנן דאינו מגלח ולמאי דשמיע להו מר' יוסי דאמר ברישא דאין זה מגלח של נזירות אביו ס"ל לרבנן דמגלח ת"ש כיצד אמרו האיש מגלח על נזירות אביו מי שהיה אביו נזיר והפריש אביו מעות לנזירותו ומת ואמר הריני נזיר ע"מ שאגלח על מעות אבא זהו שמגלח על מעות אביו אבל מי שהיה הוא ואביו נזירין והפריש אביו מעות לנזירותו ומת הרי אלו יפלו לנדבה דברי ר' יוסי ר' אליעזר ור"מ ור' יהודה אומרים זהו שמגלח על מעות אביו ומדקתני ר' אלעזר ור"מ ור' יהודה אומרים זהו שמגלח אלמא דארישא ואסיפא פליגי והכי משמע זהו שאמרו שמגלח על מעות אביו אבל מי שהיה נזיר בחיי האב שכבר נתחייב בקרבן אחד בפני עצמו אין מגלח על נזירות אביו וש"מ דארישא ואסיפא פליגי ש"מ. זהו פי' רש"י ז"ל בסוגיא זו ולע"ד צ"ע זה האבל דקאמר אם אין בו טעות אבל אני נלע"ד שצריך להיות כך אבל מי שלא היה נזיר בחיי האב שלא נתחייב בקרבן אחד בפני עצמו אין זה מגלח וכו' וסברות הפוכות איכא בינייהו ודוחק לפרש דוהכי משמע זהו שאמרו שמגלח על מעות אביו דקאמר רש"י ז"ל קאי אמילתיה דר' יוסי דברישא דעיקר מילתיה משמע דלא הוי רק אהרי אלו יפלו לנדבה ועוד דאין זו שיטת דרך התלמוד למידק מת"ק לתנא בתרא אלא מתנא בתרא לת"ק וכבר אפשר לומר דכמו דדייקי' מחנא קמא לתנא בתרא כלשון שהוא כתוב בדפוס דייקינן נמי ממלת זהו דקאמרי תנאי בתראי לת"ק וכדכתיבנא שסברות הפוכות איכא בינייהו ומ"מ העיקר חסר מן הספר אבל לדעת תוס' ז"ל בגרסתם במשנתנו הכא התא שמע קאי לומר דארישא פליגי:
תפארת ישראל
יכין
האיש מגלח על נזירות אביו: הלממ"ס:
ואין האשה מגלחת על נזירות אביה: אפילו בת שיורשת אביה:
ואמר: הבן:
זה הוא שמגלח על נזירות אביו: אף דמסתבר דזה מגרע גרע מאילו אמר ע"מ שאגלח על מעות אבא, דהרי הכא נזר על מעות עצמו, וקיימא לן דאפילו לא היה נזיר כשמת אפ"ה מגלח על נזירות אביו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
פירוש הרא"ש |
מאירי |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש